כלכלת בחירות? רגב מקדמת את ביטול ההצמדה של תעריפי התחב"צ למדד
המהלך שיוצא כמה חודשים לפני הבחירות, יכול להוביל להקפאת מחירי התחבורה הציבורית – זאת אחרי שהמחירים עלו בכ-33% ב-2025, בין היתר למימון רפורמת "צדק תחבורתי". בהיעדר ההתייקרות הבאה, לא ברור מהיכן יגיע המימון לתחב"צ, שכבר ממומנת בכ-12 מיליארד שקל מהמדינה
משרד התחבורה הודיע כי שרת התחבורה מירי רגב פועלת מול משרד האוצר לביטול מנגנון ההצמדה האוטומטי של תעריפי התחבורה הציבורית למדד, במטרה למנוע התייקרויות עתידיות בתחבורה הציבורית. ההודעה, שיכולה להוביל להקפאת מחירי התחבורה הציבורית, מתקבלת חודשים ספורים לפני הבחירות, כשבין משרד התחבורה למשרד האוצר קיימים מתחים רבים על רקע מחלוקות על מקורות המימון של משרד התחבורה, כמו מס גודש.
המנגנון המדובר מחושב בכל שנה בחודש יוני בהתאם לנוסחת מנגנון ההצמדה, המבוססת על מדדים שמתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחישוב נבחנים מדד המחירים לצרכן, מדד מחירי הסולר, מדד השכר הממוצע במשק ושער הדולר. כיוון שהמדד מושפע מנתונים אלו, תיאורטית הוא יכול להוביל גם להוזלת מחירי התחבורה הציבורית. אם סל התשומות היה יורד מספיק – למשל ירידה משמעותית ומתמשכת בעלויות השכר, הדלק והמדדים הרלוונטיים – המנגנון מאפשר גם הוזלה. אבל בישראל לא נרשם עד כה מצב כזה שהגיע לכדי הפחתת תעריפים, ולכן ההצמדה למדד בתחבורה הציבורית בישראל, שנועדה להיות דו-כיוונית, משמשת רק להתייקרות ולא להוזלת מחירים.
עם זאת, ההתייקרות המדוברת אמורה לממן הרחבה ושירות של התחבורה הציבורית, ובהיעדרה לא ברור מהיכן יגיע המימון לתחבורה הציבורית, שכבר כיום ממומנת על ידי המדינה בכ-12 מיליארד שקל. כדי לבטל את מנגנון העדכון האוטומטי של תעריפי התחבורה הציבורית, צריך החלטת ממשלה חדשה או שינוי בתקנות ובהסכמים התקציביים שעליהם הוא מבוסס, וזו אינה החלטה שמשרד התחבורה יכול לקבל באופן עצמאי. המנגנון נקבע כחלק מהסכמות בין משרד התחבורה למשרד האוצר, כדי להצמיד את המחירים למדד תשומות התחבורה ולעדכן אותם באופן אוטומטי, וכל שינוי ידרוש הסכמה רחבה.
במקביל, היום פרסם משרד התחבורה להערות הציבור את דחיית עדכון תעריפי התחבורה הציבורית שהיה צפוי להיכנס לתוקף ב-1 ביולי. רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הסכימו ביניהם בסוף 2025 כי במהלך 2026 לא יעלו מחירי התחבורה הציבורית בישראל, זאת לאחר שבמהלך שנת 2025 הם עלו בכ-33%, בין היתר על מנת לממן את רפורמת "צדק תחבורתי", שמציעה הנחות ל-3 מיליון נוסעים אך עומדת על אחוזי מימוש נמוכים.
