אסתר חיות: "נייר הלקמוס של חיינו טובל בחומר חומצי מאוד"
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דיברה באירוע באוניברסיטת תל אביב לרגל השקת ספרו של הפרשן המשפטי של כלכליסט, משה גורלי - "סף התהום, הפיכה-מחאה-משפט"; היא התריעה מפני שינוי משטרי וריסוק הדמוקרטיה הליברלית בישראל
"לצערי, נייר הלקמוס של חיינו בשנים האחרונות טובל בחומר חומצי, חומצי מאוד, המציב לנו תמרור אדום שמתריע מפני שינוי משטרי וריסוק הדמוקרטיה הליברלית הישראלית", כך אמרה הערב (ה') נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, אסתר חיות, בכנס לרגל השקת ספרו של העיתונאי והפרשן המשפטי של כלכליסט, משה גורלי - "סף התהום, הפיכה-מחאה-משפט". האירוע הערב בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
בכנס, בהנחיית הפרשן המשפטי ברוך קרא, השתתפו גם שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר דינה זילבר, העיתונאי אמנון אברמוביץ׳, פרופ' שקמה ברסלר והסופר ועורך הדין ישי שריד. בכנס נכחו שופטי עליון בדימוס, עיתונאים בעבר ובהווה, ראש לשכת עורכי הדין, אנשי פרקליטות ועורכי דין בכירים.
דבריה של הנשיאה לשעבר חיות התמקדו בתפקידה של העיתונות החופשית במדינה דמוקרטית ובחשיבות של בית משפט עצמאי כדי להבטיח זאת.
בין היתר ציינה כי "בית המשפט העליון פרש, ועודנו פורש, מטריית הגנה רחבה, יציבה ועקבית, בין היתר על חופש העיתונות, ובכך הוא תורם את תרומתו להגנה על הדמוקרטיה בהיבט הזה. ככל שהרשות השופטת תוכל להמשיך לפעול כרשות עצמאית ובלתי תלויה, חופש העיתונות בישראל יישמר".
עם זאת, הזהירה חיות כי "עלינו לזכור כי העיתונות לצד האקדמיה, החברה האזרחית, בתי המשפט, המפגינים, הרשתות החברתיות, הכנסת והשירות הציבורי, יוצרים כולם יחד את מרחב השיח הדמוקרטי, וכי בשל ההיזון החוזר והשפעות ההדדיות המתקיימות בין כלל הגורמים הללו, פגיעה באחד מהם עשויה להשפיע על האחרים. כאשר עיתונאי חושש מתביעה, או חמור מכך, מאלימות ומאיומים על חייו, הציבור יקבל פחות מידע. כאשר מפגין חושש מאכיפה לא מידתית, או משימוש באמצעים בלתי חוקיים כלפיו, המחאה ברחוב מצטמצמת".
עוד התריעה חיות כי "כאשר גוף תקשורת חושש מסנקציה רגולטורית, שיקוליו עלולים להשתנות. כאשר עובד ציבור חושש למסור מידע על שחיתות, הציבור אינו יודע, וכאשר הציבור אינו יודע, יכולתו לפקח על השלטון נפגעת, ועימה הדמוקרטיה".
חיות אמרה לגורלי כי ספרו "מנתח באיזמל חד ובכישרון רב את אחת התקופות הרעות והמסוכנות שידעה הדמוקרטיה הישראלית. התובנות החכמות שבספר, יונקות מניסיונך רב השנים כעיתונאי וכתב משפטי מן השורה הראשונה, ומקיפות רבדים שונים ומגוונים של הסיבות, שהביאונו בעשור האחרון, אל סף התהום, כדבריך".
