פערי הלמידה בישראל: לא רק בעיה חינוכית – אתגר כלכלי לאומי
במדינה שבה מתקשים לגייס אנשי הוראה במערכת החינוך, וחסרים כ 30 אלף מורים במערכת לפי הלמ"ס לשנת 2023, יותר ויותר משפחות מוצאות את עצמן תלויות בשירותי החינוך הפרטיים: סדנאות, בתי ספר ומורים, כדי להעניק לילדיהן את הסיכוי להצלחה והשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה בהמשך חייהם. אין ספק שבעשור האחרון הפערים החברתיים והכלכליים בין תלמידים בפריפרייה לבין אלו שלא רק מעמיקים והמציאות מטרידה: כ־23% מהתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית נושרים מבתי הספר עד סוף כיתה י"ב, לעומת פחות מ־10% במרכז. תלמידים ממשפחות מבוססות צולחים את המערכת, בעוד שתלמידים מאזורי פריפריה נדחקים החוצה.
אלפי תלמידים ברחבי הארץ נרשמים בימים אלו לחטיבות הביניים ולמגמות בתיכונים, השאלה מי יוכל לשמור על רמת הישגים מספקת ולהתקבל למסלול הרצוי בסוף שנת הלימודים, הופכת למשמעותית מתמיד והפערים רק מעמיקים. הנתונים מדברים בעד עצמם: לפי הלמ"ס, יותר מ־50% מהתלמידים בישראל מקבלים שיעורים פרטיים בתשלום במהלך השנה, הממומנים על ידי הוריהם. בשוק חופשי ובלתי מוסדר, ההוצאה הממוצעת למשפחה יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה, סכום משמעותי ביותר, במיוחד עבור משפחות ממעמד הביניים ומטה. למעשה, האפשרות "להשלים את החינוך" הפכה למוצר צריכה יקר, שרק חלק מהציבור יכול להרשות לעצמו.
בישראל של היום, סטארט-אפ ניישן עם תעשיית הייטק מובילה, הדור הבא הוא לא רק דור העתיד, אלא דור הטכנולוגיה. כל ילד וילדה שגדלים היום במערכת החינוך הם פוטנציאל למהנדס הבא, למפתחת המוצר הבאה, לחוקר או לחוקרת שיביאו את החדשנות הבאה. אך כשאנחנו מאבדים אותם כבר בשלב החינוכי, אנחנו לא רק פוגעים בצדק החברתי, אנחנו מבזבזים את המשאב האנושי הכי חשוב שלנו.
הדור הצעיר הוא נכס אסטרטגי לעתידה של מדינת ישראל ועם זאת, הפער בין היכולות הטכנולוגיות של המדינה לבין יישומן במערכת החינוך עדיין גדול. לפני מספר חודשים, משרד החינוך הכריז על תוכנית חינוכית מבוססת בינה מלאכותית, אך זו הושבתה לאחר שדווח על מקרים בהם התגובות של הצ'אט היו שגויות או תשובות בעייתיות. אין ספק שלקיחת אחריות על ידי המשרד ואנשי המקצוע היא משמעותית ובהחלט חשוב לעצור כל צעד שכזה שעלול לפגוע בתלמידים ובהוראה במקום לתרום, אך מצד שני, מצב זה מדגיש את הצורך בהשקעה בתשתיות טכנולוגיות חינוכיות אמינות ויעילות על ידי גורמי מקצוע בתחום.
יש לזכור שהילדים של היום כבר משתמשים בבינה מלאכותית, לעיתים באופן יומיומי. הם נעזרים בהכנת עבודות, בתרגול למבחנים, ובפתרון בעיות לימודיות בכוחות עצמם. במובן זה, הם מלמדים את עצמם כיצד להתמודד עם העולם החדש, בעוד שמערכת החינוך עדיין שוקלת אם וכיצד לשלב את הכלים הללו. רבים מהתלמידים כבר לא רואים את מסלול הלימודים האקדמי כיעד הכרחי, כיוון שהם עסוקים בלפתח כישורים ופרויקטים אישיים המהווים את הבסיס למקצועות של המחר. בינה מלאכותית עבורם היא לא רק כלי עזר, היא חלק בלתי נפרד מהשפה שבה הם למדים, יוצרים, וחושבים.
אין צורך להשהות תוכניות שלמות, ניתן ליישם פתרונות מיידיים, במיוחד בתחומים בהם בינה מלאכותית יכולה להנגיש שירותים שהיום זמינים רק למי שיש לו אמצעים: הוראה פרטית, חזרה אישית על חומרי לימוד, עיבוד טקסטים מורכבים, הכנה לבחינות, שיפור אוצר מילים, מיומנויות כתיבה, הבנת הנקרא ועוד.
כמו בתחומים אחרים, גם כאן הפתרון צריך להיות מערכתי, יצירתי ומתואם. השקעה במורים היא קריטית, אבל אינה מספיקה. לצד חיזוק כוח ההוראה, יש לאפשר לתלמידים גישה להוראה מותאמת אישית. לא כתוספת פרטית למי שיכול להרשות לעצמו, אלא כחלק בלתי נפרד ממערך הלמידה.
הטכנולוגיה כבר מאפשרת התאמה אישית של חומרי לימוד, קצב למידה וסגנון הוראה לכל תלמיד ותלמידה. במקביל, ניתן להפחית דרמטית את עלויות ההוראה האישית באמצעות כלים מבוססי AI הנגישים לכל תלמיד, בכל שפה, רמה ותחום. לא מדובר בתחליף למורה האנושי, אלא בתוספת שתורמת להעמקת ההבנה, לתרגול אישי ולצמצום פערים.
המדינה, באמצעות משרד החינוך, חייבת להוביל את המהלך. במקום להמשיך להיאבק בתחושת הייאוש של ההורים והמורים, יש לאמץ פתרונות טכנולוגיים, להטמיעם בבתי הספר הציבוריים, ולהבטיח שכל ילד בישראל יקבל גישה לתמיכה לימודית, ללא קשר ליכולת הכלכלית של משפחתו. זו אינה רק בעיה מוסרית או חברתית, זו בעיה כלכלית.
חינוך הוא לא מוצר מותרות, הוא תשתית לאומית. ואם לא נצמצם את הפערים היום, נשלם עליהם מחר וביוקר.
ד"ר אלן בקר הוא מייסד שותף ומנכ"ל eSelf המפתחת סוכני AI המדמים שיחה פנים אל פנים
