פרשנות
בשם ההישרדות: תקציב בלי רפורמות חיוניות ועם חוב תופח
התקציב שאישרה הממשלה לא מציג שום חזון לישראל שלאחר המלחמה, לא יוצר מנועי צמיחה ומקבע את התחמקות החרדים משוק העבודה. כאשר את רה"מ והשרים לא מעניינות אזהרות הנגיד מהגדלת החוב דווקא בעת שהצמיחה מזנקת באופן מסחרר, אין ספק שסוכנויות הדירוג וארגון ה־OECD כבר לא יבלעו את הדייסה הזו
1. המשפט החשוב ביותר על תקציב 2026 נאמר מפיו של ראש הממשלה: ״לכל מי שדאג - הממשלה הזאת תמלא את ימיה״. זהו כל הסיפור על רגל אחת. אין במסמך הזה שום פרוגרמה, אסטרטגיה, חזון או סדר יום כלכלי, לבטח לא רפורמות, אלא פלסטר פוליטי שמבטיח את המשך הישרדותה של ממשלה שלא עוסקת – וגם לא מעוניינת לעסוק – בכלכלה.
נתניהו, מר כלכלה בדימוס, לא היה בכלל חלק מהאירוע. מבחינתו, הוא עושה נכון: אחרי שלמד היטב את הלקח מ־2002 – אז הציל את המשק אך התרסק ל־12 מנדטים – הוא החליט לפני עשור כי הוא מעולם לא ישלם שוב מחיר פוליטי על אחריות פיסקלית. מאז שחזר ב־2022 עם הבטחת הענק להוריד את יוקר מחיה, המחירים המריאו, הוא לא הקדיש אפילו דקה אחת לסוגיה - וזה לא מפריע לבוחריו. אז למה להשקיע או לומר אמת?
הפעם זלזולו הגיע לרמות שיא כאשר הכריז על ראש המוסד הבא והקטין את אירוע התקציב למימדים ננסיים בהתאם לסדר העדיפויות האמיתי שלו. הרי דדי ברנע עוזב עוד שבעה חודשים, מה היה הלחץ? ומה עם שר האוצר? סמוטריץ' נשאר אותו שחקן. שלוש שנים הוא מבטיח להפחית את הגירעון האסטרונומי (שלוש שנים מעל 5% תוצר) והחוב המזנק (מ־60% תוצר ערב כניסתו ל־71% בסוף השנה) "אחרי המלחמה". והנה המלחמה הסתיימה והגירעון עומד על כמעט 4% תוצר. זהו גירעון של חזרה לשגרה ושל התאוששות? גם הפעם סמוטריץ' הבטיח בתחילת התהליך, כהרגלו, כי הגירעון יהיה 25% פחות, סביב 3% תמ"ג.
והיד עוד נטויה: סמוטריץ' פתח את התקציב מאז כניסתו לתפקיד חמש פעמים והגיש תשעה תקציבי מדינה בשלוש שנים, כולל תקציבי 2023, 24', 25' ו־26'. אלא שהפעם הוא כבר התעלה אפילו על עצמו: תקציב ללא ממונה על התקציבים שהוכן מלשכתו. הסיפור יימשך כפי שהיה: בעוד כמה חודשים יתחיל המצעד לוועדת הכספים וסמוטריץ' יפתח את התקציב או שיחל בהעברות כספים לחברת מפלגתו השרה אורית סטרוק שיכפילו את התקציב שהיא קיבלה ביום שישי. אל דאגה: הזרם שהוא פתח לבייס שלו ימשיך ויתחזק, בדיוק כמו בשנים האחרונות. הרי הוא עדיין לא עובר את אחוז החסימה.
2. גם הפעם הממשלה מנסה למכור לציבור "תקציב אחראי". אבל המספרים מספרים סיפור אחר לחלוטין, כפי שהסביר הנגיד פרופ’ אמיר ירון, היועץ הכלכלי לממשלה, לשרים: ברמות גירעון שמעל 3.7% תוצר - יחס חוב/תוצר לא יורד ואף עולה. בשנה הראשונה כאשר אין מלחמה עצימה והמשק צפוי לצמוח בקצב מסחרר של 5.2%, כמעט כפול מהשיעור הפוטנציאלי (סביב 3%), ממשלת ישראל איננה מסוגלת להוריד חוב? אפילו להפסיק להזניק אותו? ירון הסביר עד כמה בניית כריות ביטחון, כפי שעשה שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, שהוריד את החוב מ־71% ל־60% תוך שנה וחצי, הוא דבר קריטי ודחוף למשק. והממשלה? התעלמה. הנגיד גם הזהיר שלא ניתן להפחית מס הכנסה על בסיס 20 מיליארד השקלים החד־פעמיים מעסקת וויז. גם מזה התעלמו. אגב, ללא וויז, הגירעון כבר על 5% תמ"ג - בדיוק כמו בשלוש השנים האחרונות. הנגיד והפקידים גם הסבירו שהמהלך שמוביל סמוטריץ' להגדלת הפטור ממע"מ על מסחר מקוון פוגע בעסקים ישראלים ומעוות את מערכת המס, וגם מזה הם התעלמו. הוסבר להם גם שהפחתת מס הכנסה לעולים חדשים לא תביא יותר עולים ארצה. ותנחשו מה קרה?
אך לצד כל ההטבות הללו הממשלה מעלה ארנונה סלקטיבית. אז מהי מדיניות המס של ישראל? האם יש היגיון מסדר? התשובה היא לא. כי אין עבודת מטה, אין ניתוח, אין מודלים. הכול מבוסס על איך שזה נראה בכותרות – לא על כלכלה כי כפי שהסביר מנכ"ל האוצר אילן רום - ארכיאולוג ואיש מוסד לשעבר - לא צריך להבין בכלכלה כדי לגבש תקציב.
מה קיבלנו? תמונה פיסקלית לא סבירה ולא אחראית לנסיבות שגם לא תתקבל על ידי חברות הדירוג וגם לא על ידי ארגונים כמו ה־OECD שמתבוננים עלינו בזכוכית מגדלת. הפעם אין סיכוי שאיזשהו ארגון רציני יבלע את הדייסה הזו. אין כאן שום משמעת פיסקלית. אז מה הסיבה למסיבה בהקשר הזה? שתקציב הביטחון לשנת 2026 עמד על 112 מיליארד שקל ולא על 144 מיליארד שקל כפי שמערכת הביטחון דרשה. על זה חוגגים באוצר של היום.
רק למסגר את האירוע: ועדת נגל, שעבדה חודשים בדיוק לפי התכלית הזו (לקבוע תוספות למערכת הביטחון) קבעה כי ב־2026 תקציב הביטחון יעמוד על 96 מיליארד שקל (81 מיליארד בסיס + 15 מיליארד תוספת). כך שתקציב הביטחון חורג ב־16 מיליארד שקל והמספרים של נגל הפכו לבסיס להתחלת המיקוח.
לשם השוואה, ערב המלחמה היינו ב־65 מיליארד שקל. נכון, איש לא ציפה לחזור לרמות האלה של 2023, אך עדיין לא מתקרבים לסכום סביר. עוד נקודה שתקציב 2026 הוכיח וגם חברות הדירוג יפנימו: ממשלות ישראל, לא רק הנוכחית, אלא גם קודמותיה, אינן מסוגלות לקצץ בהוצאה האזרחית. האמת, היא ממילא מאוד קטנה ביחס ל־OECD. החשכ"ל נהג לפרסם את ההוצאה ללא הוצאות מלחמה – וניתן היה לראות את הזינוק. אך החשכ"ל הפסיק לפרסם את הנתון. שם בדיוק נראתה העלייה העקבית שהממשלה מנסה להסתיר. אז היכן בדיוק האחריות? המשק ייכנס לניסוי שוב: הפחתת מסים, הגדלת ההוצאה תוך גידול בחוב. מה יקרה אם שוב תפרוץ מלחמה? והרי זה תסריט שנראה כבר באופק.
אין כאן שום ניהול סיכונים, למרות שהכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון, הציג את הסיכונים. תקציב 2026 היה צריך לכל הפחות לכלול תוכנית רב־שנתית סדורה לצמצום הגירעון המבני, שתתחיל ב־2027, אחרי הבחירות. גם אופק לא נתנו.
3. ומה עם רפורמות? אז הן הופסקו "בגלל המלחמה". ובכן המלחמה הסתיימה ומתחיל "עידן חדש במזרח התיכון". כנראה שהיוגורט יהיה זול יותר. אולי. רפורמת החלב היא מהלך נכון ומוצדק וייתכן אפילו שתוזיל בכמה שקלים את הגבינה. זה יפה. אבל בספרי כלכלה קוראים לזה "NICE TO HAVE". גם הדיגיטציה במגזר הציבורי (מבטיחים אותה זה שנים). אבל איפה רפורמות עומק כפי שמציעים ה־OECD וקרן המטבע הבינלאומית (IMF)? הן פשוט אינן. רפורמות אמיתיות כמו שראינו ב־2022 (ביטול אג"ח מיועדות, העלאת גיל הפרישה, רפורמות בתעסוקה, רפורמה בחקלאות, רפורמה בכשרות, תקצוב אחיד במערכת הבריאות) לא יהיו גם. אפילו לא ברמז. בחרדים הם לא נגעו. לא תעסוקה ולא השכלה ולא לימודי ליבה ולא ביטול סובסידיות שמהוות תמריץ לאי כניסה לשוק העבודה. במקום רפורמות כאלו קיבלנו חוק השתמטות שמבטיח קיבוע בר קיימא של מעגל הקסמים של העוני החרדי ומהווה מנגנון הרס עצמי מרכזי של כלכלת ישראל. גם לא נגעו בתקציבים הקואליציוניים - אבל את זה כבר ידענו.
ומה לגבי הערבים, עוד מנוע צמיחה שחייבים לטפח כדי לא יהפוך לגורע צמיחה? ממשלת "שתישרף לכם הכפר" ניסתה להשמיד את תוכנית החומש לפיתוח ולהעביר זאת ל"משטרת בן גביר". הם כמעט הצליחו לולא הנגיד ופקידי אגף התקציבים שממש התחננו שלא לפגוע באחד הכלים היחידים המאפשרים למגזר הערבי להתקרב להשתלבות אמיתית בשוק העבודה. "ההישג": לא חיזוק ולא הרחבה, אלא המתנה ובחינה מחודשת של קיצוץ מאוחר יותר. מדהים מה נחשב להישג בימינו.
ולסיכום: זהו תקציב שלא מוביל מדיניות, לא מכין את ישראל לעידן התאוששות ולא יוצר מנועי צמיחה. לפיכך, זה לא ממש "תקציב", אלא תעודת ביטוח פוליטית להמשך שרידות הקואליציה - על חשבון אזרחי ישראל.
