הנגיד מזהיר מהצעת התקציב: הפחתת מס בעקבות עסקת וויז היא צעד מסוכן
בישיבת הממשלה התריע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי ללא יישום מלא של החלקים הלא פופולריים בהצעת התקציב - קיצוצים והעלאות מס - החוב לא יופחת; עוד הזהיר מהסתמכות על הכנסות חד פעמיות כמו עסקת וויז, ומכך ש"המדיניות המוצעת עלולה להקפיץ את יחס החוב-תוצר ל-80%"
נגיד בנק ישראל אמיר ירון הזהיר היום (ה') את חברי הממשלה כי הצעת התקציב סובלת מכמה בעיות עקרוניות שיכולות לסבך את מצבה הפיננסי שלה בהמשך.
לדבריו, ההצעה כוללת כשלים מהותיים שמסכנים את היציבות הפיננסית של המדינה - ובראשם גירעון מבני שעלול להתרחב והחוב הציבורי שעלול לטפס לרמות שאינן בנות קיימא.
בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2026, שהחלה הבוקר, הסביר ירון כי אחרי המלחמה, המדיניות התקציבית חייבת להתבסס על מגמת הפחתת החוב -דבר שעלול לא להתרחש.
ירון סבור כי תקרת הגירעון המוגדלת, של 3.6% מהתוצר לעומת 3.2% קודם לכן (כ-9 מיליארד שקל), היא "סבירה" ומאפשרת להפחית את החוב "במידה מסוימת". ניכר כי הנגיד היה מעדיף תקרת גירעון נמוכה יותר והפחתה גדולה יותר ביחס החוב לתוצר, אך ההצעה הנוכחית לתקרת גירעון מקובלת עליו. זאת רק אם היא תלווה במילוי מלא ועקבי של "כל צעד של צמצום (קיצוצים, א"פ) והגדלת הכנסות". כלומר, הממשלה חייבת לאשר גם את הצדדים הלא פופולריים של התקציב.
עוד התריע הנגיד כי תוכניותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפחית את מס ההכנסה (רידוד מדרגות המס) על בסיס ההכנסה החד פעמית של 10 מיליארד שקל מעסקת Wizz, הוא צעד מסוכן. לדבריו, הפחתות מס קבועות ללא מקורות מימון פרמננטיים יגדילו את הגירעון המבני (הגירעון הפרמננטי שלוקח בחשבון את ההוצאות וההכנסות הקבועות ומתעלם מאירועים חד פעמיים)
ירון אמר כי גם הטלת מס רכוש מחודש היא אמנם צעד "מאזן", אך הוא יבשיל רק בעוד כמה שנים - כך שבשנים הראשונות הגירעון יגדל. לכן הזהיר הנגיד בצורה מפורשת כי "הצעת התקציב הנוכחית עלולה להוביל לעלייה בגירעון המבני ולהקשות על הפחתת יחס החוב-תוצר בשנים הבאות".
האזהרה החריפה ביותר של ירון נוגעת לתוספת של 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור הקרוב, בצירוף כוונה להפחית מסים ולשמר את רמת ההוצאה האזרחית.
לדבריו, מדיניות כזו עלולה להקפיץ את יחס החוב לתוצר לרמה של 80% - מצב שאינו בר קיימא ושלא יאפשר להוריד את החוב אלא יגדיל אותו בטווח הארוך.
למרות השפה העדינה שבה השתמש הנגיד, זו אזהרה ברורה. לכן, הנגיד קרא להקים באופן מיידי "כריות פיסקליות" (עתודות ביטחון תקציביות, א"פ), כדי להכין את המשק "למשבר הבא".
ירון שב והדגיש כי רמת החוב שהותירה ממשלת השינוי – כ־60% תוצר – הייתה גורם קריטי שאִפשר למשק לשרוד את השנתיים של המלחמה. לטענתו, לנוכח הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים בישראל - שאינם דומים לאף מדינה מערבית אחרת - יש לשמור על רמת חוב נמוכה יותר בהשוואה למדינות מערביות אחרות.
עוד נקודה מעניינת בדבריו של ירון היא התנגדותו לחוק ההשתמטות. הוא התייחס להגדלת עלות המילואים, שכן צבא מבוסס מילואים הוא יקר יותר מתקציב סדיר, וכן לפגיעה בפריון הכלכלה - בשל אובדן ימי עבודה בעקבות ימי מילואים. עוד אמר כי מתן פטור לאוכלוסיות שאינן משתתפות בשוק העבודה מגדיל את הנטל על משלמי המסים.
הנגיד גם מתח ביקורת קשה על רצונה של הממשלה לפגוע בתוכנית החומש לחברה הערבית. לדבריו, מדובר בתוכנית שתורמת לצמיחה דרך חינוך, תעסוקה ופריון. קיצוץ בתוכנית זו, לדבריו, לא רק מעמיק פערים - אלא גם פוגע בצמיחה העתידית, שנחוצה לצמצום החוב.
ירון לא חסך בביקורת גם על המהלך של סמוטריץ' להרחיב את הפטור ממע"מ על רכישות אונליין מחו"ל, ואמר כי מדובר במהלך שמעמיק עיוותים כלכליים.
לסיום, קרא הנגיד לשרים להסיט מקורות תקציביים לטובת השקעה בהון האנושי - המשאב המרכזי של המשק הישראלי.
לדבריו, יש לצמצם תקציבים המעודדים אי השתלבות בשוק העבודה ואי רכישת השכלה, שכן "תקציבים אלו פוגעים בצמיחה וברמת החיים בטווח הארוך והשפעתם תלך ותגדל עם השנים". הכוונה היא לכספים הקואליציונים שלא נפגעו במאומה, למרות הקיצוץ הרוחבי הצפוי (שטרם התברר גודלו).
אם הנגיד ירון קורא לשרים למצוא עוד מקורות כאלו, המשמעות היא שהוא לא מצא בתקציב הנוכחי מספיק מקורות כאלו - וזו גם ביקורת מרומזת המעידה על אי שביעות רצון מהצעת התקציב 2026.
