מבחן רכב
סמל סטטוס? טסלה 3 הזולה היא עסקה טובה לליסינג
תנוחת הישיבה של טסלה 3 נוחה, המסך האינטואיטיבי מוצלח, הביצועים על הכביש טובים ואפילו המחיר הגיוני. מצד שני, טווח הנסיעה קצר יותר, שיבושי הכביש מורגשים והספסל האחורי מעט צפוף. למי שמעוניין בסמל סטטוס מותאם ליסינג
שנים שהעולם מחכה לטסלה זולה, כזו שתמחיש ליצרני הרכב הסיניים שלטסלה עדיין יש את מה שצריך כדי להילחם בשוק שהולך ומתחשמל. ובל נטעה, טסלה בבעיה: מודל S היוקרתית אינה מיוצרת עוד. גם לא מודל X. מה שיש הן טסלה 3 וטסלה מודל Y. יש גם סייברטראק אבל אותו לא מוכרים בישראל וקשה לומר שמדובר בסיפור הצלחה.
אז בשנה שעברה אלון מאסק הבטיח שתגיע טסלה זולה. העולם חיכה בכיליון עיניים לחזות בפלא החדש של מאסק. ואז נחשפה טסלה...3. זו לא טעות: טסלה 3, אבל בגרסה מופחתת אבזור. טסלת ליסינג. מה שונה בין טסלה 3 הבסיסית, שנקראת גם rear-wheel drive, לבין אחיותיה המיוחסות? אז שימו לב: הטווח הרשמי שלה הוא 531 ק”מ, 100 ק”מ פחות לפחות ממה שמציעה גרסת לונג ריינג'. את הזינוק ל־100 קמ”ש היא עושה בתוך 6.2 שניות, כלומר היא מהירה מאוד אבל איטית מאחיותיה. יש לה שבעה רמקולים במערכת השמע, במקום הרבה יותר רמקולים בגרסאות האחרות. כיוון ההגה שלה הוא ידני ולא חשמלי, המושבים מצופים בד פשוט, מאחור אין מסך ליושבי הספסל האחורי, ובולמי הזעזועים שלה הם בולמי זעזועים רגילים, לא משוכללים יותר כמו של הגרסאות האחרות. גם אין תאורת אווירה ואין בחירת צבעים: יש לבן, אפור ושחור. ולמרבה הבושה הגלגלים מצופים בצלחות פלסטיק. אבל הכי חשוב המחיר. זו מכונית שעולה כ־191 אלף שקל, הגרסה הקרובה ביותר של טסלה 3 יקרה יותר: היא עולה 226 אלף שקל.
צמיגים סופר־ספורטיביים, מתלים רגילים
אזעקות במרכז. טסלה 3 ממתינה בחניון תת־קרקעי להודעת הרגעה. כמו כל טסלה אחרת, גם 3 הזאת מושפעת מהברוגז שבין אלון מאסק לבין כל העולם, לכן אין לה קישוריות לאנדרואיד אוטו, אין לה גם אפל קאר פליי. יש לה קישוריות מצוינת ליוטיוב מיוזיק, גם לספוטיפיי, אבל אי אפשר לראות הודעות על המסך. טסלה 3 יוצאת דרומה, למצפה רמון, לנגב, למקומות שבהם אין אזעקות. בהמשך הדרך מתבררת הטעות: יש אזעקות גם שם.
ראשית, תא הנוסעים. הדבר הראשון שקל להבחין בו הוא שכיוון המושב של טסלה 3 הזאת לא מתבצע מהמושב, הוא מתבצע מהמסך. נכון שמושב צריך לכוון פעם אחת, אבל חבל שטסלה בחרה בפתרון של לא מעט יצרני רכב סיניים. כיוון המושב צריך להיות אינטואיטיבי. המושב עצמו מצוין. נכון שהוא מצופה בבד, אבל זה לא ממש משנה. תנוחת הישיבה טובה, כמו בכל טסלה 3 אחרת. הבקרות על ההגה מצוינות. בטסלה הוחלט, ובצדק, למקם את מתגי השליטה במתגים על ההגה. גם מתגי השליטה בתאורה. זה עובד מצוין. אגב, כמו בכל טסלה 3 אחרת, תנוחת הישיבה מעט צפופה לנהגים גדולים. המסך של טסלה כבר לא ממש מהווה חידוש, אבל הוא עובד היטב. עדיין מדובר באחד המסכים הכי אינטואיטיביים בתעשייה. הבקרות פשוטות לתפעול, הרבה יותר מלא מעט חקייני טסלה סיניים. רק חבל שמהירות הרכב מוצגת בצדו השמאלי העליון של המסך. זה נמצא בטווח הראייה של הנהג, וזה טוב, אבל כשהממשק החדש הזה הוצג זה היה נחמד, עכשיו זה מרגיש מעט מיושן. לרכב הזה, אגב, יש "רק" שבעה רמקולים. אז איכות השמע היא "רק" טובה מאוד, לא מעולה כמו בדגמים הבכירים.
לטסלה יש פטנט מצוין שבו פתחי המזגן ממוקמים ישירות מול פני הנהג והנוסע, בדרך אין מרפקים, ירכיים, או כל הפרעה אחרת. הכיוון מבוצע מהמסך ואחרי שמקדם החדשנות פג, זה מעט מעצבן. הגג עדיין עשוי זכוכית. הזכוכית כהה מספיק כדי להגן על הראש משמש ביום גשום. ביום שאינו גשום, קשה לדעת. אגב, את המראה האחורית מעט קשה לכוון. הגג אשם, קשה לדעת היכן מסתיים הרכב ומתחילים השמיים. זה לא נורא, זה סתם מעצבן מעט. הספסל האחורי של ה־3 מזכיר שזו כבר לא מכונית חדשה, זו גרסה חדשה. אין מה לעשות, אחרי עשרות יצרני רכב סיניים שהספסל האחורי של המשפחתיות שלהם מאפשר מתיחה של הרגליים, הספסל האחורי כאן מרגיש לפתע מעט צפוף, במיוחד בכל הקשור למרווח לראש, בשל גג הזכוכית, ובמרווח לרגליים. זה לא מרווח נחות מזה של מכונית משפחתית יפנית, כמו טויוטה קורולה, אך בהחלט פחות ממה שמציעים הסינים.
טסלה 3 טסה לים המלח, עם עצירה קטנה בבאר שבע. טסלה לא אוהבת לדבר על סוללות, על כוח מנוע וכיוצא בזאת. אבל לפי פרסומים זרים, קיבולת הסוללה היא 69 קילו־ואט שעה והמנוע מפיק 283 כוחות סוס. בדרך לים המלח יש עמדת טעינה של טסלה בבאר שבע. לרגל המלחמה טסלה פתחה את העמדות לבעלי המכוניות שלה בחינם, זו מחווה יפה שלא רואים הרבה. טסלה 3 ממלאת סוללה מהר מאוד ל־100% וממשיכה לערבה. הספק הטעינה המרבי הוא 170 קילו־ואט, לא 250 קילו־ואט כמו בגרסאות הבכירות. עדיין זה לא נורא. דבר אחד אי אפשר לקחת מטסלה: זו אחת היצרניות היחידות שיודעות לבנות מכונית חשמלית עם התנהגות כביש מצוינת. אחרים מנסים, יוצאת להם מכונית מתנדנדת, עם סוללה כבדה בישבן שמכבידה על המתלים האחוריים. טסלה 3, שאגב מיוצרת בסין כמו כל האחרים, אינה מהמכוניות המתנדנדות האלה. היא מכונית הדוקה שיכולה בקלות לזנב במכוניות ספורט. רמות הרעש בתא הנוסעים סבירות, התאוצות כנהוג בטסלה יכולות לגרום לכאבי צוואר בתוך כמה דקות. זה מדליק וזה גם שימושי בעקיפות. אבל חשוב לציין עוד עובדה: טסלה 3 מהדגמים היותר בכירים הן מכוניות לא פחות הדוקות, אבל גם כאלה שיודעות איך להתמודד בצורה יותר משכנעת עם שיבושים בכביש. הדגם הבסיסי זו מכונית שעדיין יש לה חישוקי גלגלים ענקיים, צמיגים סופר־ספורטיביים וכיוצא בזאת, אבל יש לה מתלים רגילים לחלוטין ומה לעשות שעל סדרה של גלים בכביש, בורות או סדקים, היא בהחלט מעבירה זעזועים לתוך תא הנוסעים. זה מורגש מאוד למשל בקטעים של כביש הערבה שאיכות הסלילה בהם אינה מצטיינת. מערכות הנהיגה הסמי־אוטונומיות של טסלה עובדות היטב, אבל פה ושם הרכב מאט לפני צמתים בלי סיבה. חשוב לציין: טווח הנסיעה הריאלי של ה־3 הבסיסית רחוק מאוד ממה שטסלה מצהירה על הגרסאות הבכירות. אחרי כ־350 ק”מ של נסיעה, היא נשארת עם 19% סוללה. אפשר להמר שזה יספיק ל־400 ק”מ. זה לא רע בכלל, אבל זה לא הטווח המרשים של הגרסאות הבכירות וזה אומר שאם אין עמדה ביתית, אז פה ושם צריך לבלות בתחנות הטעינה של טסלה ובעת מלחמה זה פחות נעים.
ליסינג זה לא לאחיות
בשורה התחתונה: טסלה 3 RWD היא מכונית שיש לה כמה מטרות. חלקן ייחודיות לישראל. מבחינת היצרנית, זהו הדגם שמיועד להילחם בסינים שזולים מטסלה. מבחינת שוק הרכב הישראלי, זו מכונית שיכולה גם להתאים למי שירצה לקחת טסלה בליסינג. בכל זאת, זה סוג של סמל סטטוס שקשה להתעלם מהחוזקה שלו. מבחינת היכולת להילחם בסינים, זה מורכב: רובם לא מגיעים לקרסולי הטסלה מבחינת היכולת, אבל הם זולים, במיוחד כיום, כשהמחירים של רכב כביש שטח מסגמנט D מתכנסים ל־200-180 אלף שקל.
אם מדובר בקנייה שדורשת פתיחה של הארנק הפרטי, טסלה 3 הבסיסית היא עדיין מכונית לא רעה, אבל יש טובות ממנה. והן נמצאות למעשה באולם התצוגה של טסלה. כי יש פינוקים מסוימים ויכולות מסוימות שיש לדגמים הבכירים יותר של טסלה 3, שאין ל־3 הבסיסית. והם חשובים. כי למי שיש כמעט 200 אלף שקל להוציא על מכונית שהיא גם סמל סטטוס של מעמד הביניים, יש עוד 35 אלף שקל לקנות את גרסת לונג ריינג' ולקבל איכות נסיעה טובה יותר וטווח יותר מרשים. בתכל'ס: במקרה של שוק הרכב הישראלי, ה־RWD תתאים בעיקר למשתמשי ליסינג שירצו מכונית שהיא גם סמל סטטוס ולא עוד קורולה, או צ'רי אריזו. והיא גם די מוצלחת בהתחשב בעובדה שבעולמות הליסינג אחיותיה אולי לא יוצעו ללקוחות – ואין מה לעשות, האחיות הבכירות טובות יותר. המכשול היחיד יהיה למצוא דרך להסתיר את צלחות הגלגלים.
