בדרך לפוליטיזציה בחברות ממשלתיות? הקואליציה מקדמת את "חוק הג'ובים"
לפי הצעת החוק של ניסים ואטורי שתידון בשבוע הבא בוועדת השרים לחקיקה, מועמדים לתפקיד דירקטורים שהם בעלי זיקה פוליטית לא ייאלצו להכריז על כך. עם זאת, בשל חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות ההצעה לא צפויה להעלות במליאה - גם אם תאושר בוועדה
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בשבוע הבא בהצעת "חוק הג'ובים" שתאפשר לשרים למנות חברי מפלגותיהם לדירקטורים בחברות הממשלתיות, למרות זיקתם הפוליטית.
כיום, מי שמועמד לכהונת דירקטור בחברה ממשלתית, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל, נדרש להצהיר שאין לו כל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה. ואם יש לו זיקה שכזו, עליו להצהיר שיש לו "כישורים מיוחדים" לתפקיד. במידה שיש למועמד/ת בעל הזיקה הפוליטית "כישורים מיוחדים" "ומשקלה הסגולי של תרומתו לחברה צפויה בה להיות מכרעת", כפי שקבע בג"ץ - אזי ניתן למנותו לתפקיד.
לפי הצעת חוק שהגיש ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד) מועמד לתפקידים אלה שהוא בעל זיקה פוליטית (כמו חבר במרכז מפלגה-צ"ז) לא יאלץ להכריז על כך.
ואטורי הסביר כי "החוק נועד לתקן עוול של שנים רבות שפוגע בחוק חופש העיסוק ובשיוויון של מועמד, שהוא פעיל פוליטית ומגיש מועמדות לחברה ממשלתית (דירקטור, יו"ר , מנכ"ל-צ.ז) ולאפשר לו גישה למיכרזים לתפקידים אלה".
הצעת החוק נועדה בעצם לגרום לכך שהשרים יוכלו למנות אנשי מפלגה בעלי זיקה פוליטית לתפקידי דירקטור, יו"ר ומנכ"ל בחברה ממשלתית, גם אם אין להם "כישורים מיוחדים לתפקיד", ובכך להגביר את הפוליטיזציה בחברות הממשלתיות.
יצויין כי זה ארבעה שבועות שהקואליציה מסירה מעל סדר יומה של הכנסת דיונים והצבעות בהצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי ח"כים מהקואליציה בשל "חרם הצבעות" שעליו הכריזו הח"כים ביהדות התורה וש"ס. החרדים נוהגים כך במחאה על אי קידומו של "חוק ההשתמטות". לפיכך, בשלב זה, גם אם ועדת השרים לחקיקה תתמוך בהצעת החוק, נראה שהיא לא תועלה להצבעה במליאה לפני שהח"כים החרדים יסירו את חרם ההצבעות.
