העלות הממוצעת של חשבון העו"ש גדלה במחצית הראשונה של 2025 ל-378 שקל בשנה
העלות החודשית הממוצעת לניהול חשבון והחזקת כרטיס רשמה עלייה של כ-8% עם סיום מתווי הסיוע של המלחמה. עמלות ניירות הערך ממשיכות להוות את נתח ההכנסות הגדול ביותר של הבנקים (29%). סך הכנסות הבנקים מעמלות במחצית הראשונה הסתכם ב-3.1 מיליארד שקל
עלות ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיסי אשראי הסתכמו בממוצע ב-378 שקל לשנה במחצית הראשונה של 2025, כך עולה מהדיווח התקופתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם היום (א'). מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנת 2024, אז עמדה העלות הממוצעת על 349 שקל בשנה. נציין כי החישוב מתייחס לחשבון עו"ש בודד, ולרוב משקי הבית יש לפחות שניים – ולכן העלות השנתית הממוצעת למשק בית עשויה לעמוד על כ-750 שקל בשנה. מספר החשבונות אליהם מתייחסים הנתונים עומד על כ-8 מיליון. העלייה ביחס ל-2024 נובעת בעיקר מסיום מתווה הסיוע של בנק ישראל להתמודדות עם השלכות המלחמה, שכלל פטורים נרחבים מעמלות לקבוצות אוכלוסייה שונות.
כעת, עם חזרת הגבייה לסדרה, לפחות באופן חלקי, נרשם גידול בהכנסות הבנקים מעמלות עו"ש ודמי כרטיס. עם זאת, עדיין מדובר בעלות נמוכה ביחס ל-2023, אז היקף העמלות פר חשבון הסתכם ב-382 שקל בשנה. באפריל 2025 נכנס לתוקף מתווה הקלות כספיות שחלקו מתבטא בהנחות בעמלות. המתווה עדיין בתוקף, כך שהוא עשוי להשפיע בצורה משמעותית יותר על המחצית השנייה של 2025.
מתוך העלות הממוצעת של חשבון עו"ש, שעמד כאמור על 378 שקל בשנה, העלות הגבוהה ביותר - 150 שקל בשנה, היא על דמי כרטיס אשראי ועמלות נלוות. עלות פעולות עו"ש כגון העברות בנקאיות, הפקדת שיקים, הדפסת דמי מידע וכדומה, עמדה על 138 שקל בשנה, ועלות עסקאות מט"ח עמדה על 90 שקל בשנה.
בסך הכל, הכנסות הבנקים מעמלות ממשקי בית ועסקים קטנים הסתכמו ב-3.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2025, לעומת הכנסות של כ-6 מיליארד שקל ב-2023 וב-2024. נתח השוק של עמלות ניירות הערך המשיך לצמוח והגיע ל-29% מסך ההכנסות (לעומת 28% ב־2024 ולעומת 23% ב-2023). העלייה נובעת מגידול משמעותי בפעילות הציבור בני"ע בחו"ל. עמלות המסחר בנירות ערך נחשבות רווחיות במיוחד לבנקים: פערי המחיר בין מסחר דרך הבנקים הגדולים למסחר דרך בתי השקעות יכולים לעמוד על מאות אחוזים, ולהגיע לאלפי שקלים בשנה.
נתון משמעותי נוסף שעולה מהדיווח הוא המשך העלייה במספר כרטיסי אשראי לחשבון בנק, שעומד על 1.87 כרטיסים לכל חשבון. זאת, בהשוואה ל-1.8 כרטיסים ב-2023, ו-1.24 כרטיסים בלבד ב-2012. העלייה נובעת בעיקר מפעילותם של מועדונים שונים, שבשיתוף חברות כרטיסי האשראי מציעים הטבות שונות.
לראשונה, הדו"ח כולל נתונים על חברות כרטיסי האשראי (החל מהרבעון השני של 2025). ברבעון זה בלבד גבו החברות כ-0.6 מיליארד שקל מעמלות ממשקי בית ועסקים קטנים. כ-51% מהכנסותיהן מגיעות מהחזקת כרטיסי חיוב (בעיקר דמי כרטיס) והשאר מפעילות סליקה וניכיון מול עסקים.
בנק ישראל משווה בין עלות ניהול חשבון עו"ש בין הבנקים השונים. כלל הבנקים מחויבים להציע מסלול עמלות עו"ש בסיסי, בעלות של עד 10 שקל בחודש, עבור פעולה אחת עם פקיד בחודש ו-10 פעולות בערוצים ישירים. בפועל, רק כ-16% מבין לקוחות הבנקים הצטרפו למסלול הבסיסי (או למסלול המורחב, שמיד יפורט), לעומת 15% בסוף 2024.
מי שביצעו פעולות אלו ללא מסלול, שילמו בפועל בבנק מרכנתיל 16 שקל, ובמזרחי-טפחות 14 שקל. לעומת זאת, בבנק דיסקונט הם שילמו 8 שקל, ובבינלאומי 9 שקל, ובבנקים הקטנים יהב ומסד העלות עמדה על 1-3 שקלים, ובבנק הדיגיטלי וואן זירו לא גבו כלל עמלות מלקוחות פעילים שהעבירו לפחות 5,000 שקל בחודש לחשבון (או מלקוחות ששילמו דמי מנוי חודשיים של 49 שקל).
הבנקים מחויבים להציע גם מסלול עמלות מורחב, שבו ניתן לבצע עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, בעלות כוללת של בין 20-30 שקל בחודש. למי שלא הצטרף למסלול, העלות בפועל הייתה הגבוהה ביותר בבנק מרכנתיל (96 שקל) ואחריו מזרחי (83 שקל). בדיסקונט לעומת זאת, העלות עמדה על 50 שקל, ובבנק יהב על 9 שקל בלבד.
בעוד 16% בלבד מלקוחות הבנקים הצטרפו עד כה לרפורמה, ו-62% מלקוחות הבנקים שילמו עד 10 שקל בחודש – כלומר פחות מעלות המסלול הבסיסי, כ-22% מלקוחות הבנקים שילמו יותר מ-10 שקל בחודש אך לא הצטרפו למסלולים.
ככל שבנק ישראל יישם את הרפורמה שפורסמה בטיוטה ביולי 2025 , המגדירה שירות חדש של "ניהול חשבון תשלום" במחיר קבוע של עד 10 שקל בחודש, משמעות המהלך בפועל היא פישוט דרמטי של מנגנון החיוב וייתכן שאף ביטול של שירות המסלולים במתכונתו הנוכחית. המהלך נועד לתת מענה לעלייה בעלות השנתית הממוצעת לניהול חשבון והחזקת כרטיסים, ולהקל על כרבע מהלקוחות שעדיין משלמים יותר מ-10 שקלים בחודש אך לא הצטרפו למסלול שיוזיל את עלויותיהם.
