פרשנות
אדלשטיין התחיל, אוחנה ממשיך: כך הוא יעכב את החלפתו כיו"ר הכנסת
67 ח"כים הגישו לאמיר אוחנה בקשה לקיים כבר היום את ההצבעה לבחירות יו"ר קבוע, והוא ייעזר בסירובו חסר התקדים של יולי אדלשטיין ב-2020 להצביע על הסוגייה; ואיך ניתן יהיה ליישב את ניגודי העניינים של יו"ר ועדת הכספים המיועדת, לירן אבישר בן חורין?
1. על בחירת יו"ר קבוע לכנסת
67 חתימות של חברי כנסת הוגשו ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה בדרישה לקיים כבר היום (ג') את ההצבעה לבחירת יו"ר כנסת קבוע. אוחנה כבר הודיע שייקח לו יותר, כשבוע, עד שיביא להצבעה את בחירת היו"ר הקבוע. גרירת הרגליים הזו נולדה בפסק דינו של בית המשפט העליון, שציווה במרץ 2020 על יו"ר הכנסת ה-23 יולי אדלשטיין לקיים את פסק הדין שציווה עליו להביא להצבעה את בחירת היו"ר כפי שדרשו אז 61 חברי כנסת. לפעמים, ציין השופט יצחק עמית, על בית המשפט "להושיט סעד לרוב הפרלמנטרי ולהגן על זכות היסוד המוסדית וה'גרעינית' של הרוב לממש את זכויותיו".
נגד סירוב אדלשטיין הוגשו והתקבלו חמש עתירות לבג"ץ. אדלשטיין, בעידוד בכירי הליכוד, התבצר בסירובו ובג"ץ כפה זאת עליו בהליך נדיר של ביזיון בית המשפט. "מעולם עד היום לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין", כתבה הנשיאה אז אסתר חיות והוסיפה: "אם כך נוהג בעל השררה, מדוע ינהג אחרת האזרח מן השורה?"
לסירובו של אדלשטיין לא היה תקדים. במרבית הכנסות נבחר יו"ר הכנסת הקבוע כבר ביום כינוס הכנסת, בישיבתה הראשונה של המליאה. מה גרם לאדלשטיין לסרב? הוא נתלה בחשש שהעלה היועץ המשפטי של הכנסת ל"תקלה משטרית". תקלה "העלולה להתרחש אם ייבחר כעת יו"ר כנסת ובהמשך יתברר שהוא נמנה עם האופוזיציה". הטיעון הזה נדחה על ידי בג"ץ, ובתרגומו להיום הוא מגלם אפשרות תיאורטית שדווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה ואז עדיף למנוע מצב שהכנסת תונהג בידי ח"כ מהאופוזיציה. כאמור, בג"ץ דחה את הנימוק הזה. אגב, כדאי לשים לב לעוד נימוק שהעלה אדלשטיין אז: "מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה". הניגון כאילו חוזר על עצמו. גם היום, כמו אז השלטון היוצא חושש מהעברת חקיקה. גם היום כמו אז נתניהו "חותר" לאחדות ואדלשטיין מסייע לו שלא "לסתום את הגולל" על האופציה הזו.
בג"ץ דחה את נימוקי אדלשטיין וקבע נחרצות: "החלטתו של יו"ר הכנסת שלא להעלות להצבעה במליאה את סוגיית בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת אינה עולה בקנה אחד עם היקף הסמכות המסורה לו כיו"ר בפועל והיא חורגת ממתחם שיקול הדעת המסור לו". בנוסף, החלטה כזו מסכלת את רצון הבוחר. והוסיפה חיות: "עמדת יו"ר הכנסת לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה יש בה משום היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה 'להקת המעודדות של הממשלה', כלשונו הציורית של המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין".
2.על ניגוד העניינים של לירן אבישר בן-חורין
המחלוקת הפוליטית הראשונה שהוליד השלטון החדש עוד לפני השבעת הכנסת נוגעת למינויה של ח"כ לירן אבישר בן חורין ממפלגת "ביחד" ליו"ר ועדת הכספים – טענת ניגוד העניינים לנוכח העובדה שבעלה איתי בן חורין שותף ב-50% במשרד יח"צ שמייצג כמה מהגופים החזקים במשק. על כישוריה אין מחלוקת, במיוחד בהשוואה לקודמה - חשוד באונס, ביריון גס רוח. ועדיין, חנוך מילביצקי הוא לא הנימוק היחיד בעד בן חורין. שאלת ניגוד העניינים היא רצינית, במיוחד לשלטון שמתיימר להחליף שלטון שניגוד עניינים היה מרכיב מרכזי בדנ"א שלו.
אריק שרון פטר פעם בזלזול את טהרני ניגוד העניינים. איפה תמצאו אנשים צעירים ומוכשרים שאין להם ניגוד עניינים, שאל וענה, בפגייה של שיבא. וחוץ מזה, אסור שייצא מסר לפיו תנאי לקדם אישה (או גבר) תלוי בכך שתתחתן עם גולם חדל אישים. צעירים שאפתנים ומוכשרים נוטים להתחתן עם הדומים להם ומכאן הדרך לניגוד עניינים יכולה להיות קצרה.
התרופה למקרים האלה, מלבד גילוי נאות, היא הימנעות גברת בן חורין מדיונים והחלטות בעניינים שלאדון בן חורין תצמח מהם תועלת כלכלית וכספית ישירה. כמובן שאם המקרים האלה הם בכמות והיקף נרחבים, יש לשקול שנית את המינוי. ככלל ובנוסף, החלת מגבלות על חברי הכנסת אמורה להיות בזהירות המירבית. בהצבעות היא לא קיימת כלל כי אין לח"כ אפשרות למנות מצביע חילופי במקומו. בוועדות היא אפשרית, ועדיין בן חורין אמורה לקבל את ההזדמנות. אם תיכשל, יש לסמוך על כך שהארץ תרעש מקצה עד קצה.
