החקיקה למיסוי הבנקים יוצאת לדרך: מס של 15% על רווחי יתר עד 2030
משרד האוצר פרסם את תזכיר החוק שימסה רווחים החורגים ב-50% מממוצע השנים שלפני עליית הריבית, ויחריג בנקים קטנים – בדומה למודל שיושם בשנתיים האחרונות. שיעור המס שנקבע גבוה מהמלצת הצוות הבין-משרדי שמינה סמוטריץ'. ברקע: המחלוקת החריפה מול בנק ישראל ואגף התקציבים, שמתנגדים למתווה
משרד האוצר פרסם אמש (ב') את תזכיר החוק להטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים. על פי התזכיר, המס יחול בשנים 2026 עד 2030, וצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026 ובכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן. מדובר בהוראת שעה זמנית, כך שאחרי 2030 המיסוי על מה שהממשלה מגדירה רווחים חורגים יסתיים. מדד הבנקים בבורסת תל אביב מגיב בירידה של 1%.
התזכיר מציע מודל של "מס רווח דיפרנציאלי", שנועד למסות את מה שהוגדר כ"רווחי יתר" שנבעו מנסיבות חיצוניות ובראשן עליית הריבית החדה, ולא מהתייעלות עסקית. לפי המנגנון המוצע, ייבחנו רווחי הבנק בשנים "נורמליות" של ריבית נמוכה (הממוצע בשנים 2022-2018). הבנקים יחויבו במס נוסף בשיעור של 15%, שיוטל רק על אותו חלק מהרווח שחורג ב-50% מעל הממוצע של תקופת הבסיס. החל משנת 2027, רף הרווח הפטור ממס יוצמד לקצב צמיחת התוצר במשק, כדי לא למסות צמיחה טבעית של הבנק.
הוחלט כי בנקים ששיעור נכסיהם אינו עולה על 5% משווי סך נכסי המערכת הבנקאית (כיום בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי וואן זירו) יוחרגו ולא ימוסו תחת מתווה זה, זאת בדומה להחרגה מהמס המיוחד שהוטל על הבנקים לשנים 2025-2024. הרציונל מאחורי ההחלטה הוא למנוע פגיעה בתחרות.
שיעור המס שנקבע גבוה מהמלצת הצוות הבין-משרדי שמינה סמוטריץ', לפיו "מומלץ לשקול קביעת שיעור מס שולי נמוך יחסית של 7%-10%, באופן שיאפשר מיסוי רווחיות עודפת, תוך צמצום פגיעה בפעילות הכלכלית השוטפת ובתמריצי הפעילות של המערכת הבנקאית".
פרסום התזכיר מגיע לאחר פרסום הדו"ח הסופי של הצוות הבין-משרדי, אשר חשף מחלוקת עמוקה בתוך הדרג המקצועי. בעוד ששר האוצר, סמנכ"ל משרדו שעמד בראש הצוות, נציגת הכלכלן הראשי ורשות המסים תמכו במהלך, בנק ישראל ואגף התקציבים הציגו עמדות מיעוט חריפות נגדו.
נציג בנק ישראל בצוות, ד"ר יוסי סעדון, הציג עמדה נחרצת השוללת את עצם הטלת המס. לשיטת בנק ישראל, הטלת מס סקטוריאלי הממוקד בענף אחד בלבד היא "אפליה משקית בלתי מוצדקת". בבנק ישראל דוחים את הטענה ל"תת-מיסוי" של הבנקים ומזהירים מפני פגיעה כפולה: פגיעה בציבור הרחב דרך ייקור ריביות ועמלות, ופגיעה בחוסכים לפנסיה המחזיקים במניות הבנקים. בנוסף, בבנק מתריעים מפני פגיעה בוודאות העסקית שעלולה להבריח משקיעים.
גם באגף התקציבים באוצר הסתייגו מהמהלך. עמדת האגף, שהוצגה על ידי רכזת פיננסיים עפרי אשל, הזהירה מפני "מחנק אשראי". האגף טען כי המודל של מס גבוה על הרווח השולי יוצר תמריץ שלילי להעמדת הלוואות חדשות, דבר שיפגע בעסקים קטנים ובצמיחה. הפתרון של אגף התקציבים היה להאריך את ההיטל הזמני הקיים של השנים 2025-2024 בשנה או שנתיים נוספות, שכן הוא פשוט יותר ליישום, אך הנהלת האוצר בחרה כאמור לקדם את המודל החדש והמורכב יותר.
במערכת הבנקאית טוענים כי המהלך יפגע בסופו של דבר בצרכן. כזכור, בתחילת השנה קידם בנק ישראל מתווה וולונטרי לפיו הבנקים יעניקו הטבות בשווי כ-3 מיליארד שקל בשנים 2026-2025. במערכת הבנקאית מאיימים כעת כי אם המיסוי המיוחד יאושר בחקיקה, הם יבטלו את המשך יישום המתווה לטובת הציבור.
מאיגוד הבנקים נמסר: "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור. השר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן ודורס את העמדה המקצועית. השר לא רק שמכניס את ידו לכיסו של הציבור ומטיל מיסוי נוסף על קופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות אלא שהוא אף עשוי ככלל לגרום לפגיעה משמעותית בהיקף האשראי לציבור. הציבור חייב להבין שכ-90% ממניות הבנקים נמצאות בידיו. המס יגרום 'לצמצום היצע האשראי במשק ועליית הריבית' שמשמעותה פגיעה בציבור - פגיעה כפולה, גם בחסכונות שלו וגם ביכולת שלו לקחת הלוואות".
