פרשנותהאזהרות הולכות ונערמות - והשקל ישלם את המחיר
פרשנות
האזהרות הולכות ונערמות - והשקל ישלם את המחיר
גם הבנק האירופי HSBC מצטרף למזהירים מפני ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית שמקדם בנימין נתניהו. הניסיון לשלוח את רון דרמר להסביר לבנקים את נפלאות הרפורמה רק ידליק עוד אורות אדומים
1. אחרי שהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם התחילו להגיב לההתפתחויות הפוליטיות בישראל ולאמוד את ההשלכות שלהן על הכלכלה המקומית, אתמול הגיע תורו של HSBC, הבנק הגדול באירופה המנהל כ־3 טריליון דולר, לחוות את דעתו על ההפיכה המשטרית המתוכננת. "ההיחלשות האפשרית של המערכת המוסדית עם בלמים ואיזונים חלשים יותר עלולה להשפיע לרעה על FDI (השקעות זרות ישירות) ולהחליש גורם מפתח שמחזק את המטבע המקומי. כדאי לזכור שבחלקים אחרים של אזור CEEMEA (מרכז אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) סוגיית שלטון החוק היתה מניע חשוב בשער החליפין בשנים האחרונות", כותבים כלכלני HSBC בסקירת מטבעות לאזור. הם מוסיפים עוד, כי "השילוב בין המתחים הגיאופוליטיים הגוברים לתוכניות הרפורמה של הממשלה החדשה הובילו ליציאת הון מסוימת".
הסקירה לא התמקדה בישראל, אלא ניתחה שלושה מטבעות מאזור CEEMEA: הזלוטי הפולני, הלאו הרומני והשקל הישראלי. כלומר, ישראל היא רק שליש מאותו מסמך ולמרות זאת המסרים ברורים - וגם מדאיגים. ב־HSBC, בדומה לגולדמן זאקס, סבורים שרוב ההיחלשות האחרונה של השקל, שהיא חריגה שכן רוב המטבעות התחזקו דווקא מול הדולר, מיוחסת להתפתחויות כלכליות־פיננסיות גרידא, יותר כוללניות וגלובליות ופחות ייחודיות לישראל. "עם זאת", כותבים ב־HSBC, "אנו חושבים שאי אפשר להתעלם לחלוטין מההתפתחויות הפוליטיות האחרונות. תוכנית הממשלה עשויה להשפיע על המסגרת המוסדית, ועלולה להוביל להרעה בסביבת ההשקעות ובכך להכביד על השקל", הם כותבים.
2. ב־HSBC גם חולקים שבחים לישראל, אך מתרכזים יותר בשקל מאשר בכלכלה עצמה. הסקירה מדגישה את העובדה כי התחזקותו של המטבע הישראלי בשנים האחרונות תאמה את ההזרמה הניכרת של ההון הנכנס - הן דרך השקעות פיננסיות לטווח קצר־בינוני והן בערוצי ההשקעות הישירות הזרות: "משקל הזרים בשוק האג"ח המקומי עלה משמעותית מאז 2019 הודות ליסודות הכלכליים האיתנים של ישראל והכללתה במדד האג"ח הבינלאומיות (WGBI). הנתונים העדכניים ביותר מראים כי קרוב ל־12% מהחוב המקומי מוחזקים כעת על ידי תושבי חוץ (שווה ערך לכ־18 מיליארד דולר)". ועל זה מוסיפים כלכלני HSBC: "הסכום גדול יחסית, ותנודות בסנטימנט בשוק מול תהליך הרפורמה המשפטית עלולות להשפיע על השקל".
כלכלני הבנק סבורים כי בטווח הארוך הכוחות הבסיסיים פועלים לטובת השקל, והם סבורים כי לקראת סוף השנה השקל ייסחר סביב 3.2 שקלים לדולר, לעומת 3.47 שקלים כעת - התחזקות של כ־8%. גם הפעם המסרים הם כי לישראל כלכלה חזקה שנבנתה על מנועי צמיחה טובים - הייטק שמונע מהון זר ובנוסף כסף שנכנס מחו"ל בשנים האחרונות בערוצים הפיננסיים. ההתפתחויות האחרונות מדאיגות והן לא שגרתיות. האזכורים לפולין, הונגריה ושאר המדינות המזוהות עם משטרים פופוליסטים מימין הם בעצם הנורה האדומה שנדלקה, כאשר מעל הכל מרחף הסיכון להורדת דירוג אשראי - דבר שלא קרה מעולם.
3. גם הפעם מצא ראש הממשלה בנימין נתניהו דרך מוזרה ולא בטוח שמוצלחת להתמודד עם הבעיה. נתניהו מינה את השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר, המקורב אליו ואשר היה בעבר הציר הכלכלי בוושינגטון, ל"שר לענייני דירוג אשראי ובנקים בינלאומיים". דרמר הוא זה שיעמוד מול נציגי הבנקים הבינלאומיים הגדולים ומול כלכלני סוכנויות הדירוג בכל הקשור לכלכלת ישראל וינסה להרגיע אותם שההפיכה המשטרית "תעצים את הדמוקרטיה" ולפיכך תיטיב עם הכלכלה. התפקיד הזה הוא בדרך כלל נחלתו הבלעדית של החשכ"ל באוצר, שבין השאר אחראי להנפקת החוב הממשלתי, ושל נגיד בנק ישראל – שני פקידים מקצועיים, א־פוליטיים וא־מפלגתיים. בשבועות האחרונים הגיעו כמה וכמה משלחות של בנקים גדולים בעולם והרכבת הזו צפויה להימשך עד לרגע השיא באפריל־מאי, כאשר חברות הדירוג ייתנו ציון לדירוג האשראי של ישראל.
נראה שנתניהו עושה טעות כפולה. ראשית, הוא אולי יכול לדרוש שכל נציג של מוסד פיננסי בינלאומי ייפגש עם דרמר, אך הוא לא יכול לדרוש שאותם גורמים לא ידברו עם פקידים בכירים במשרדים כלכליים ראשיים ובשאר המוסדות הכלכליים - בנקים, בתי השקעות, אקדמיה ועיתונות. מטבע הדברים, אחרי שהם יראו שישראל מציבה מולם גורם פוליטי שמקורב לנתניהו, סביר שזה הדבר הראשון שהם יעשו. וזו בעצם הבעיה השנייה: הצבת איש פוליטי במקום פקיד מקצועי שיסנגר על כלכלת ישראל ידליק את כל הנורות האדומות של אותם בכירים, שיבינו מיד מדוע מחליף "איש מטעם" את "איש המקצוע".
