ממשלת נתניהו חתכה את ההשקעה בפיתוח אנרגיה
בעוד מדינות מפותחות מגדילות השקעות באנרגיה מתקדמת, תקציב המו"פ במשרד האנרגיה קוצץ לשפל, מה שמביא לפגיעה במחקר ובתחרותיות. משרד האנרגיה: "התקציב עשוי לגדול"
ההשקעות בעולם בסקטור האנרגיה צפויות לעמוד השנה על שיא של 3.3 טריליון דולר, כך לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. עסקים ומדינות משקיעים בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות במגוון תחומים: אנרגיה מתחדשת, גרעין, רשתות חשמל, אגירה, דלקים דלי פליטה, התייעלות באנרגיה וחשמול. אולם למרות הפוטנציאל בשוק, משרד האנרגיה בחר בשנים האחרונות לתקצב בשפל של שנים את יחידת המדען הראשי. השנה תחת השר אלי כהן הגיע התקציב לרמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 2018.
על פי נתונים שפרסמו במערכת שקיפות חדשה של משרד האנרגיה, ההשקעה ביחידת המדען הראשי במשרד עמדה ב־2025 על 41 מיליון שקל. אשתקד עמדה ההשקעה על 51 מיליון שקל, בשנת 2023 על 74 מיליון שקל ובשנת 2022 על 80 מיליון שקל. כלומר, השקעות שיכולות לשמש מנוע צמיחה עבור ישראל נמצאות בשפל.
יחידת המדען הראשי מממנת מחקרים אקדמיים, מיזמי חלוץ והזנק ובשנתיים האחרונות מכונים אשר התחייבה להקמתם. בשל התכווצות התקציב אל מול ההתחייבויות העולות, תחומי האקדמיה והמיזמים (חלוץ והזנק) התכווצו באופן משמעותי. כך, למשל, ההשקעה במחקר פחתה מ־35 מיליון שקל בשנת 2022 ל־7 מיליון שקל בלבד ב־2024, ההשקעה בחלוץ פחתה מ־31 מיליון שקל ב־2022 ל־11 מיליון שקל, ובהזנק מ־14 מיליון ל־6 מיליון שקל בלבד. בשנת 2025 היתה ההתכווצות חמורה יותר, אולם במשרד האנרגיה לא מוסרים את הפילוח המדויק וטוענים כי ייתכן שיהיו שינויים עד סוף השנה.
לפי מידע שהגיע לכלכליסט, גם ההשקעה במכונים צפויה לספוג קיצוץ אף שמדובר בהתחייבויות ארוכות טווח. כך, למשל, במכון הלאומי לאגירה. ״פגיעה במכונים, למרות התחייבות ותוכנית חמש שנתית, היא חמורה מאוד, ומשבשת השקעות של עשרות מיליונים, פוגעת באמינות ההשקעה הממשלתית ובנכונות של הסקטור הפרטי להשתתף״, אומר ד״ר גדעון פרידמן, לשעבר המדען הראשי של משרד האנרגיה. פרידמן פרש לפני כשנתיים אולם עד עתה לא מונה לו מחליף.
לדבריו, ״פגיעה במו"פ איננה רק בעלת השפעה רגעית של ביטול המחקר. לעתים קרובות הפסקת התמיכה באמצע מורידה לטמיון עבודה של שנים״.
גם התחרותיות של ישראל נפגעת. ״צמצום ההשקעה הממשלתית במו"פ בתחום האנרגיה שהוא תחום דיפ טק, שבו ממילא ההשקעה הממשלתית בישראל היא מהנמוכות בעולם, אינו מאפשר לישראל להתחרות בטכנולוגיות שמפותחות בעולם ולתפוס נתח משווקים עצומים שמתפתחים בתחום", אמר.
שיעור ההוצאה הממשלתית על מו״פ אנרגיה מסך ההוצאה הממשלתית על מו״פ עומד על 0.6% בלבד. זאת, בהשוואה ל־6.2% במדינות ה־OECD. שיעור ההוצאה של מו״פ אנרגיה מסך התמ״ג בישראל עומד על 0.003%, והמדינה היחידה המדורגת נמוך יותר ב־OECD היא פולין. ממוצע ה־OECD עומד על 0.058%.
"המדען הראשי של משרד האנרגיה יודע להשקיע בפרויקטים שיש להם ערך מוסף. לקצץ ממנו עוד ועוד כספים עושה עוול לתחום״, אומר אשל ליפמן, יזם ומוביל של קהילת האנרגיה Ignite the spark. ״ישראל צריכה להפוך להיות מקום שמשקיע בביטחון האנרגטי שלנו ושל העולם ־ ואת זה עושים קודם כל עם חדשנות״.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "הקולות הקוראים נמצאים בשלבי בחינה. התקציב עומד כעת על כ־41 מיליון שקל וייתכן שיוגדל עד סוף השנה”.
