בלעדי
ביטוח לאומי דוהר לגירעון עמוק: כבר 8 מיליארד שקל השנה
המוסד לביטוח לאומי צבר גירעון של 4 מיליארד שקל ב־2024, ויסיים את השנה עם גירעון של 8 מיליארד שקל. הוא צפוי לכלות את היתרות שלו בסך כ־200 מיליארד שקל בתוך פחות מעשור. בין הסיבות: הזדקנות האוכלוסייה והגידול בתשלום קצבאות סיעוד. ביטוח לאומי: האוצר חייב לנו מאות מיליארדים מעבר ליתרות
הביטוח הלאומי עבר ב־2024 לגירעון במאזן ההכנסות וההוצאות, והחל לכרסם את העתודות שלו השמורות באוצר. הוא סיים את 2024 בגירעון של 3.8 מיליארד שקל, ואת השנה הנוכחית הוא צפוי לסיים בגירעון של 8 מיליארד שקל, כשגם קצב צבירת הגירעון גדל במהירות משנה לשנה. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים לבלימת התהליך, המוסד עתיד לסיים את העתודות שלו השמורות באוצר — העומדות כרגע על 183 מיליארד שקל — ולהגיע לפשיטת רגל בתוך כעשור.
כיוון שהעתודות משמשות כמקור תקציבי חשוב לתקציב המדינה, הצורך להחזירן צפוי ליצור לאוצר בעיה תקציבית קשה עוד קודם לכן. את הבעיה החריפו עוד יותר תשלומי החל״ת בתקופת הקורונה, שעלו לביטוח הלאומי כ־58 מיליארד שקל וגרמו לשחיקה קשה בעתודות המוסד. מדובר במשבר אסטרטגי המאיים על חגורת הביטחון הכלכלי החשובה ביותר של אזרחי ישראל, וממשלות ישראל לאורך עשורים ברחו מלהתמודד איתו.
כמה גורמים הביאו להידרדרות המהירה של הביטוח הלאומי במדרון לעבר פשיטת רגל. אחד המרכזיים — וזה שאינו תלוי במדיניות — הוא הזדקנות האוכלוסייה. בשנת 2020 היו בישראל 1.1 מיליון בני 65 ומעלה. ההערכות הן כי בשנת 2040 מספרם יוכפל. במקביל, מאבקים פוליטיים עיכבו מאוד את תהליך העלאת גיל הפרישה לנשים, שעמד עד לאחרונה על 62, והשוואתו לזה של הגברים — 67. התהליך הזה, שאמור להוסיף הכנסות ולהקטין הוצאות של הביטוח הלאומי, יושלם רק ב־2031, אז יגיע גיל הפרישה ל־65.
תוחלת החיים בישראל, שעומדת על 83.8 שנים, זינקה ב־2023 בשנה שלמה והיא ממוקמת במקום הרביעי בין מדינות ה־OECD. המשמעות היא שינוי לרעה ביחס בין האוכלוסייה שמייצרת הכנסות לביטוח הלאומי לבין האוכלוסייה שצורכת קצבאות. יחס התלות בישראל (חלקה של האוכלוסייה בת 65 ומעלה מתוך האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 65-20) עמד ב־2023 על 25%. ב־2040 הוא צפוי להגיע ל־30%.
זינוק במקבלי קצבאות הסיעוד והנכות
לקצב המהיר של הגידול בגירעון תורם הזינוק בעלויות של שלוש קצבאות, ובמיוחד בקצבת הסיעוד. מאז הרפורמה שהונהגה ב־2018 בקצבה זו, מספר מקבליה יותר מהכפיל את עצמו — מ־180 אלף בסוף 2018 ל־388 אלף בספטמבר השנה. עלות הקצבה זינקה פי שלושה — מ־7 מיליארד שקל ב־2018 לתחזית של קרוב ל־21 מיליארד שקל השנה. לעלייה גרמו האפשרות לקבל את הקצבה, או חלק ממנה, במזומן ולא בשירותים, וכן ההקלות בבדיקת הזכאות. אלה תרמו מאוד לשמירת כבוד הקשישים, אך ללא ספק מאפשרות קבלת קצבה גם למי שהוא ספק סיעודי.
3 צפייה בגלריה
טיפול סיעודי. עלות קצבאות הסיעוד זינקה פי שלושה, מ־7 מיליארד שקל ב־2018 לתחזית של קרוב ל־21 מיליארד שקל השנה
(צילום: עמית שעל)
הגדלת קצבת הנכות בהדרגה מ־2018 וההצמדה שלה לשכר הממוצע הפכו אותה לקצבה אטרקטיבית. אם בסוף 2017 עמד מספר מקבלי הקצבה על 242 אלף, הרי שבספטמבר הוא הגיע ל־360 אלף — גידול של 50%. אם ב־2017 היקף התשלומים עמד על 13 מיליארד שקל, הרי שהשנה הוא צפוי להגיע ל־36 מיליארד שקל — כמעט פי שלושה.
השפעה גדולה יש גם לעלייה העצומה במספר הילדים עם צרכים מיוחדים. בתוך קצבאות הנכות נרשמת עלייה גדולה במיוחד בקצבאות נכות הילדים, בעקבות האבחון ההולך ומתרחב של אוטיזם, העובדה שאבחון כזה מעניק קצבת נכות אוטומטית, והעובדה שאין הבחנה בין רמות תפקוד שונות של ילדים על הרצף האוטיסטי. מאז 2022 גדל מספר מקבלי קצבת ילד נכה מ־100 אלף ל־175 אלף. התשלומים לקצבת ילד נכה גדלו מ־2.8 מיליארד שקל ב־2020 לתחזית של 9.2 מיליארד שקל השנה — פי 3.5.
ב־2036 תתרוקן קרן הביטוח הלאומי, וללא מימון חיצוני המוסד לא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו. הגידול בתשלומי הסיעוד בעקבות הרפורמה בתחום ב־2018 מקרב את חדלות הפירעון של המוסד ב־6.3 שנים
בשנה שעברה חשף הדו"ח האקטוארי של הביטוח הלאומי כי הוא צפוי להגיע לפשיטת רגל ב־2036 — שמונה שנים לפני המועד החזוי הקודם, שהיה 2044. כלומר, ב־2036 תתרוקן קרן הביטוח הלאומי, וללא מימון חיצוני המוסד לא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו על פי חוק. כרגע גם התחזית הזאת נראית אופטימית מדי. על פי הדו"ח, הגידול בתשלומי הסיעוד בעקבות הרפורמה בסיעוד ב־2018 מקרב את חדלות הפירעון של המוסד ב־6.3 שנים, והרפורמה בקצבאות הנכות באותה שנה ב־2.7 שנים. תוספת תשלומים לנפגעי עבודה תרמה 1.2 שנים, וסיבות נוספות 1.7 שנים. עלייה בתקבולים קיזזה 3.2 שנים.
כעת יחסי האוצר והביטוח הלאומי רגועים, אך ברגע שיתחדש השיח הציבורי על הגירעון האקטוארי, צפויה להתחדש כרגיל גם החלפת ההאשמות ההדדיות. האוצר הבהיר פעמים רבות שהוא רואה בזינוק בקצבאות תוצאה של מדיניות חסרת אחריות של הביטוח הלאומי. טענה מרכזית של הביטוח הלאומי היא שהאוצר חייב לו סכומי עתק בסך 350 מיליארד שקל מעבר לעתודות המוסכמות. הסעיפים המרכזיים בחוב הזה, לפי מסמך שהועבר לאוצר ב־2019: מימון גירעון בענף האבטלה — 83 מיליארד שקל; מימון מענקי אשפוז — 64 מיליארד שקל; הפחתת ריבית חד־צדדית מצד האוצר — 21 מיליארד שקל; ועוד. כיוון שבאוצר אין קשב לטענות האלו, הסיכוי היחיד שהביטוח הלאומי יראה אפילו חלק קטן מהכסף הזה הוא אם המוסד עצמו או מישהו אחר יביא את הנושא להליכים משפטיים. זה לא הנושא היחיד שעליו יש מחלוקת. על פי האוצר, העתודות עמדו בסוף 2023 על 192 מיליארד שקל, בעוד הביטוח הלאומי העריך אותן ביותר מ־220 מיליארד שקל.
חשש לקיצוץ דרסטי בתנאי הקצבאות
את המשבר מריפה העובדה שלביטוח הלאומי אין כבר שלוש שנים מנכ"ל. המנכ"ל לשעבר מאיר שפיגלר — כיום מנכ"ל חברת החשמל וחבר במועצת הביטוח הלאומי — מבקר את העובדה שהאוצר השתמש לצורך התוכנית הכלכלית של השנה בהגדלת דמי הביטוח הלאומי כסוג של מיסוי. תשלומי הביטוח הוגדלו בהיקף של 5 מיליארד שקל, שכולם הועברו למדינה. "הביטוח הלאומי הוא ביטוח, לא מס", אמר שפיגלר, "וזה תקדים בעייתי מאוד, במיוחד אם ייעשה מאמץ להנציח אותו". אולם מבחינת הגירעון אין לכך השפעה — הכסף שנכנס הוא הכסף שיצא.
פרופ’ מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה, שמתמחה בחקר ביטוחים לאומיים, מציגה סיבה נוספת לקריסה: שיעור דמי הביטוח שמשלמים המעסיקים צנח מאז אמצע שנות השמונים ב־60% — מ־10.8% מהשכר ב־1985 ל־4.4% היום. דמי ביטוח המעסיקים בישראל מהווים רק 30% מממוצע ה־OECD. לפי קורא, העלאת דמי הביטוח הלאומי הללו בשתי נקודות אחוז היתה דוחה את המשבר ב־50 שנה.
3 צפייה בגלריה
מימין: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מ"מ מנכ"ל ביטוח לאומי צביקה כהן, שר העבודה הפורש יואב בן צור שהיה ממונה על ביטוח לאומי. יתרות הביטוח הלאומי משמשות כמקור כספי לתקציב המדינה
(צילומים: יואב דודקביץ, עמית שאבי)
באוצר מדגישים תמיד כי הביטוח הלאומי פועל על פי חוק, ולכן אם יהיה צורך, התחייבויותיו יכוסו מתקציב המדינה. בפועל, היום יתרות הביטוח הלאומי משמשות כמקור תקציבי לתקציב המדינה, שהוא נדרש להחזיר. כלומר, הגירעון של הביטוח הלאומי יוצר בור דומה בתקציב. ב־2036 צפוי כי התחייבויות הביטוח הלאומי ייצרו גירעון שנתי של 40 מיליארד שקל (ואז גם כבר לא יישארו יתרות). במציאות, אין כל סיכוי שהדבר יתאפשר. אם לא יימצא הרבה קודם פתרון לתוספת הכנסות לביטוח הלאומי, יהיה קיצוץ דרסטי בקצבאות או בתנאים שלהן — מה שיגרום לפגיעה קשה ברווחה.
אקטואר הביטוח הלאומי, מוטי פרנקל, כותב בדו"ח כי "כדי לדחות את נקודת חוסר הקיימות הפיננסית הצפויה, יש לנקוט צעדים למען שיפור מצבו הפיננסי של המוסד". צעדים כאלה יכולים להיות הגדלת דמי הביטוח של העובדים או המעסיקים, או שינוי לרעה של תנאי הקצבאות באמצעות הפחתת גובה הקצבאות או הקשחת תנאי הזכאות להן. ממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, צביקה כהן, אמר בדיון על הדו"ח האקטוארי בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת באפריל 2024: "אנו זקוקים לשיפוי מיידי כדי למנוע את העמקת הגירעון, ונדרשת הקמת ועדה ציבורית שתיתן מענה לסוגיה הלאומית הזו".
מהביטוח הלאומי נמסר כי "למשרד האוצר הועברו מאות מיליארדי שקלים ששולמו על ידי הציבור. במקביל, האוצר העביר שינויי חקיקה כך שמיליארדי שקלים נוספים שיכלו להיטיב עם הציבור לא נכנסו לביטוח הלאומי. תושבי ישראל שילמו ומגיעה להם הוודאות שהביטוח הלאומי יהיה שם עבורם עוד שנים קדימה". באוצר לא היו מעוניינים להגיב.
מינוי מיותר בביטוח לאומי
3 שנים אין מנכ"ל, אך יש מכרז למשנה
ועדת המינויים של המוסד לביטוח לאומי תראיין היום מועמדים לתפקיד המיותר של המשנה למנכ"ל המוסד. מדובר בתפקיד שסמכויותיו אינן מוגדרות. הוא היה מאויש בשנים האחרונות רק שנה אחת כפיצוי לסמנכ"ל רמי גראור על שלא מונה למנכ"ל. אחרי שגראור עבר לנהל את שירות התעסוקה התפקיד לא אויש שוב. השכר הצפוי - 50 אלף שקל בחודש.
ארבעה מועמדים עברו את ועדת המיון בראשות מ"מ מנכ"ל ביטוח לאומי צביקה כהן: מנכ"ל המועצה המקומית מבשרת ציון תמיר פרץ, מנהל סניף תל אביב של ביטוח לאומי שי ברזי, מנהל סניף פתח תקווה עופר כהן ומנהלת סניף רחובות אתי רענן. בראש ועדת המינויים עומד המנכ"ל לשעבר של המוסד ומנכ"ל חברת החשמל בהווה מאיר שפיגלר שהוא חבר מועצת הביטוח הלאומי.
שר העבודה האחראי על ביטוח לאומי אמור לבחור מועמד מתוך מומלצי הוועדה. השר יואב בן צור התפטר יחד עם כל שרי ש"ס מהממשלה ביולי. לפני שבוע פקע תוקף המינוי כמ"מ של השר יריב לוין מהליכוד ולכן אין שר שאחראי על ביטוח לאומי. ממילא אין כרגע מי שיבחר משנה למנכ"ל מתוך מומלצי הוועדה.
מינוי המשנה צפוי למרות שכבר שלוש שנים אין למוסד מנכ"ל. הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות פסלה את מועמד יש עתיד פרופ' יובל אלבשן, את מועמדות מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני ולאחרונה את מועמדות מנכ"ל משרד הפריפריה הנגב והגליל לשעבר אריאל משעל. שני האחרונים נחשבי מקורבים לש"ס. ועדת המינויים של ביטוח לאומי פסלה בנוסף שלושה מועמדים אחרים.
