סגור
כלים דיגיטליים מתקדמים לניהול המתנות בעסק
אילוסטרציה. שוק שוברי המתנה מגלגל מיליארדים בשנה (באדיבות אקסטרה גיפט קארד)

מאבק על מאות מיליונים: מי ישמור את הכסף ששכחתם על שוברי הגיפט-קארד

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ביקר את חברות השוברים: "מנצלים את העניין הטכנולוגי כדי לבקש ארכות". בעוד שהתקנות המעניקות הגנות צרכניות נכנסות לתוקף ביום שלישי, הוועדה תתכנס להמשך דיון על שינוי ההגנות יממה אחרי כן. על הפרק: המלצה לדחייה של ארבעה חודשים וחצי וצמצום חובת הדיווח והתחולה הרטרואקטיבית

האם ההגנות הצרכניות על שוברי התשלום ייכנסו לתוקף כמתוכנן? ועדת הכלכלה דנה היום (א'), יומיים לפני כניסת ההגנות לתוקף, בבקשת הדחייה שהגיש איגוד לשכות המסחר. בתום דיון מתוח, הוחלט כי הוועדה תתכנס לישיבת המשך ביום רביעי הקרוב – יממה לאחר שהתקנות כבר אמורות להיכנס לתוקף על פי חוק. מצב זה יוצר מורכבות משפטית, שכן נכון לעכשיו אין נוסח תקנות חדש החתום בידי שר המשפטים המאפשר את הדחייה המבוקשת.
שוק שוברי המתנה וכרטיסי הגיפטקארד בישראל מגלגל מיליארדי שקלים בכל שנה. אולם לצד הצמיחה של הענף, ההערכות הן שנותרים מדי שנה בידי החברות המנפיקות מאות מיליוני שקלים שהציבור שכח לממש. בראיון בגלי צה"ל באפריל האחרון אף אמר שלומי לוי, מנהל מכירות של ביימי, כי 4%-5% מהשוברים נותרים בידי החברה.
ביום שלישי הקרוב המצב אמור להשתנות עם כניסתן לתוקף של תקנות צרכניות חדשות. התיקון לתקנות, שאושר בוועדת הכלכלה ביולי האחרון, קובע הגנות משמעותיות: הארכת תוקף השוברים לתקופה כוללת של עד 15 שנה עבור יתרות שמעל 150 שקל (בניגוד ל-10 שנים כיום); חובת שליחת הודעה שנתית והתראה חודש לפני פקיעת התוקף ביתרות שמעל 20 שקל; והשוואת תנאים להגנות הקיימות בחוק שירותי תשלום, כמו הגנה במקרה של אי-אספקת מוצר או חיוב יתר.
אך למרות שהשינויים אושרו כבר ביולי, איגוד לשכות המסחר מפעיל כעת לחץ על משרד המשפטים לדחיית הכניסה לתוקף בחצי שנה נוספת. בדיון שנערך היום, תקף יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן את החברות וטען כי הן "מנצלות עניין טכנולוגי כדי לבקש ארכות". ביטן דרש מהחברות להציג עד יום רביעי פירוט מדויק של פעולות ההיערכות שביצעו עד כה, והבהיר: "בלי זה לא יהיו ארכות".
נציגי הרשתות והמועדונים, בהם ויקטורי, פוקס ונופשונית, הציגו בדיון קשיים תפעוליים משמעותיים. נופר טל, יועמ"ש ויקטורי, ציינה כי הרשתות מסתמכות על תשתיות חיצוניות של חברות האשראי שטרם הושלמו. עוד הועלו חששות מפני "מבול ספאם" בעקבות חובת היידוע וקשיים בזיהוי מחזיקי תווים שנרכשו דרך ועדי עובדים או בשוק משני.
במהלך הדיון הסתמנו מספר פשרות: יו"ר הוועדה המליץ על דחייה של 4.5 חודשים בכניסה לתוקף במקום חצי שנה. בנוסף, נבחנת האפשרות להחריג מהארכת התוקף שוברים שנרכשו עבור "מוצרים ספציפיים" (כמו ארוחות או עיסויים), כך שתוקפם יוגבל לשנתיים בלבד.
באיגוד לשכות המסחר גם ביקשו לשנות את התחולה הרטרואקטיבית על שוברים שכבר הונפקו. לטענת האיגוד, הסוגיה נידונה במשך זמן קצר בחלקו האחרון של הדיון בו אושר התיקון, מבלי שנערכה בדיקה מקיפה של ההשלכות הכלכליות והתפעוליות על בתי העסק. באיגוד מדגישים כי עבור מועדוני צרכנות, שכל מהותם היא תיווך שוברים, מדובר בדרישות שעלולות להוביל לקריסת עסקים עקב עלויות תפעול וחשיפה משפטית רטרואקטיבית לחוזים שכבר נחתמו. בנוסף, באיגוד טוענים כי אין מסדי נתונים המאפשרים לעקוב אחר שוברים ישנים.
בנוגע לתחולה הרטרואקטיבית, ביטן הציע פשרה לפיה חובת ההארכה ל-10 שנים תחול רק על שוברים ישנים שיתרתם עולה על 150 שקלים. כשחברות השוברים הביעו הסתייגות, הטיח בהן ביטן: "הצעה ראשונה הייתה שתחזירו את כל הכסף לצרכנים. בשביל שלא תחזירו, הסכמנו לפשרת השנים והסכומים. זה לא הולך ככה"
דרישה נוספת של האיגוד היא להחריג מהתקנות "מערכות סגורות" — שוברים המיועדים לשימוש ברשת ספציפית בלבד (כמו כרטיס ה"דרים קארד" של קבוצת פוקס). כיום, החוק הראשי פוטר רשתות אלו מחובות של רישוי ופיקוח שחלות על חברות תשלום גדולות, ובאיגוד מבקשים להבהיר כי הפטור הזה יישמר גם כעת כדי למנוע הכבדה תפעולית מיותרת על הרשתות. כמו כן, האיגוד מבקש להחריג מהארכת התוקף שוברים שנרכשו עבור מוצר או חוויה מסוימת, כמו ארוחה או עיסוי. לטענתם, מדובר ב"מוצרים מתכלים" ולא בערך כספי, ולכן אין הצדקה לחייב את בתי העסק לשמור עליהם בתוקף למשך שנים רבות.
"במשך שנים הציבור בישראל הפסיד כסף על שוברים במקרה והוא שכח לממש אותם, בזמן שהחברות שמנפיקות את השוברים האלה חגגו", אמרה לכלכליסט עו"ד אלה תמיר שלמה, אחראית רגולציה פיננסית בלובי 99. "כעת, בדקה ה-90, ורגע לפני שסוף סוף עומד להיכנס לתוקף תיקון צרכני חשוב, שוב אותן מנפיקות מבקשות לפגוע בציבור הישראלי עם בקשה תמוהה לדחות את הכניסה לתוקף של התקנות ולבטל את התחולה הרטרואקטיבית שלהן על מיליוני השוברים שכבר נמצאים בידי הציבור. וזאת על בסיס טענות תמוהות שכבר הועלו ונדחו. כמי שדחפו לתיקון המיוחל, אנחנו מתנגדים נחרצות לבקשה של מנפיקות השוברים - הציבור הישראלי הפסיד כבר מספיק כסף".
נציג משרד המשפטים, איגי פז, הודה כי ייתכן וניתן לאפשר דחייה של מספר חודשים, אך הדגיש את הבעייתיות בכך שהתקנות נכנסות לתוקף בעוד יומיים בלבד. הדיון בוועדת הכלכלה יתחדש ביום רביעי בבוקר, כאשר המטרה היא לגבש המלצות סופיות לשר המשפטים לביצוע תיקונים רטרואקטיביים בתקנות.