בלעדי
המכשולים מתרבים: גם משרדי הכלכלה והחקלאות נגד מכירת צים
בחוות דעת שהגישו שני המשרדים נטען שהמכירה להאפאג לויד, שמוחזקת חלקית בידי קטאר וסעודיה, "מסכנת את האינטרסים הלאומיים והביטחון התזונתי של ישראל"
משרד הכלכלה ומשרד החקלאות מצטרפים למעגל המתנגדים לעסקת המיזוג של צים עם ענקית הספנות הגרמנית האפאג לויד, כך נודע לכלכליסט. בכך הצטרפו שני המשרדים לעמדת רשות הספנות ומשרד התחבורה.
צים סיכמה על מכירת החברה להאפאג לויד הגרמנית וקרן פימי תמורת 4.2 מיליארד דולר. מניית הזהב, שבה מחזיקה המדינה, דורשת בעלות ישראלית ותנאים נוספים מצים, שאותם אמורה לקחת על עצמה קרן פימי של ישי דוידי, באמצעות הקמה של "צים ישראל", שתהיה קטנה יותר מצים של היום, ותחזיק ב־12 אוניות בבעלות ובארבע אוניות חכורות, בהשוואה ל־99 אוניות שיש לה היום.
בחוות הדעת של משרד הכלכלה, שחתומה בידי מינהל סחר החוץ של המשרד, נטען כי מתווה המכירה המסתמן מהווה סיכון ישיר לתעבורה הימית ולאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ישראל: "עיקר הפעילות של צים מועבר לענקית ספנות גרמנית הנמצאת בבעלות חלקית של מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל (קטאר וסעודיה), בעוד הפעילות המקומית מבודדת בתוך ישות חדשה (צים ישראל), שאומנם מוחזקת בבעלות ישראלית, אך נעדרת בסיס נכסים רווחי שיאפשר לה הישרדות כלכלית מעבר לשנים ספורות... מדובר בתרגיל תאגידי המרוקן מתוכן את מניית הזהב של המדינה ומסכן את האינטרסים הלאומיים שעליהם היא נועדה להגן... מעבר לפגיעה הסטטוטורית במניית הזהב, הפיצול של צים לשתי חברות מעלה חשש כי המתווה יוצר חברה נכה, שאיננה מסוגלת להחזיק מעמד בפני עצמה מבחינה עסקית ותפעולית".
בנוגע לעובדה שקטאר וסעודיה מחזיקות מניות בהאפאג לויד באמצעות קרנות העושר שלהן, ציין משרד הכלכלה כי "בעולם הספנות והלוגיסטיקה הבינלאומי בעלי מניות אסטרטגיים, ובפרט קרנות עושר ריבוניות, אינן משקיעים פסיביים בלבד. מדינות עושות שימוש בהחזקות תשתיתיות וכלכליות לצורך יצירת מנופי השפעה גיאו־פוליטיים, לרבות שרשראות אספקה והפעלת לחץ עקיף בעת משבר".
על פי חוות הדעת, 98% מהסחורות המיובאות לישראל מגיעות דרך הים וכך גם 90% מהסחורות המיוצאות. צים מחזיקה בנתח של 22% משינוע המכולות המלאות, ופגיעה בזיקה הלאומית של החברה איננה אירוע עסקי רגיל, אלא סיכון ישיר לרציפות התפקודית של המשק כולו.
בחוות הדעת של משרד החקלאות, שנחתמה בידי יעקב פולג, סמנכ"ל סחר חוץ ושת"פ בינלאומי במשרד החקלאות, נטען כי העסקה מסכנת את ביטחון המזון בארץ. לפי חוות הדעת, למכירת צים השלכות רוחב משמעותיות במגוון תחומים, ובהם ענף החקלאות והסחר במוצרי מזון מישראל ואליה. "בראיית עולם החקלאות וביטחון המזון, התלות של ישראל בהובלה ימית היא כמעט מוחלטת", נטען. עוד צוין כי כיום מיובאים לישראל כ־85% מסך צריכת הקלוריות המקומית, הן במוצרים סופיים והן בחומרי גלם (חיטה, למשל), וכן חלק ניכר מהתשומות הנדרשות לחקלאות כמו דשנים. לפי חוות הדעת, צים חולשת על כשליש מפעילות השילוח הימי של מזון, ובזמני חירום הפעילות של צים הופכת לקריטית בכל הנוגע לאספקת מזון לאוכלוסייה וחומרי גלם לחקלאות המקומית.
משרד החקלאות טוען כי "עולה חשש כבד ליכולת קיומה בעתיד של צים ישראל, וכפועל יוצא להמשך תפעול הקווים המגיעים לישראל, באופן שיסכן את האפשרות ליבוא מזון ותשומות חקלאיות בעיתות חירום. גם אם הקווים שיישארו בידי צים הישראלית יפעלו באופן תקין, עדיין קיים חשש כבד ליכולת האספקה מהמזרח במצבים כאלה".
לפני שבועיים העבירה רשות הספנות את התנגדותה לעסקה. בחוות דעת שעליה חתום צדוק רדקר, מנהל רשות הספנות והנמלים, נטען כי "במתכונת הנוכחית העסקה מסכנת את האינטרס הלאומי של ישראל בתחום הספנות ושרשראות האספקה... לאחר בחינה מקיפה של העסקה רשות הספנות והנמלים סבורה כי צים ישראל במתכונת המוצעת אינה מהווה חלופה תפקודית, אסטרטגית או לאומית לצים הקיימת... מדובר בישות תלויה, מוחלשת, חסרת שליטה בנכסי הליבה, נטולת פתרון עצמאי לשווקים קריטיים, ואינה ערוכה להבטיח רציפות אספקה למשק הישראלי בעיתות שגרה וחירום... העסקה יוצרת אובדן מצטבר של עצמאות ימית, ידע, כוח אדם ויכולת תפעולית, ומעבירה את מוקדי השליטה וההחלטה לגורם זר, ללא בלמים מספיקים".
עוד נטען כי "כל התקדמות אפשרית מחייבת שינוי יסודי ומהותי במבנה העסקה, שיבטיח שליטה ישראלית אמיתית בנכסי הליבה, מענה עצמאי לשווקים קריטיים למשק, שימור והעמקה של ההון האנושי הימי ורשת ביטחון כלכלית ותפעולית המותאמת לסיכונים הייחודיים של ישראל". חוות הדעת תאומץ, ככל הנראה, על ידי משרד התחבורה.
האפאג לויד ופימי טענו במספר הזדמנויות כי צים החדשה עומדת בתנאי מניית הזהב של המדינה, ולא כדאי לפסול את העסקה שכן צים היא חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. צים נסחרת עדיין במחיר נמוך משמעותית מהמחיר למניה שמוצע בעסקה (25.5 דולר בהשוואה ל־35 דולר), מה שמעיד על חוסר אמון של השוק בהתממשות העסקה.
מפימי נמסר, "פימי מצרה על כך שחוות הדעת ניתנה מבלי להכיר לעומק את מלוא פרטי העסקה. פימי מחויבת באופן מלא לעמידה בכל תנאי מניית הזהב של המדינה, ואנו בטוחים כי כאשר כלל הפרטים יוצגו, יהיה ברור שהעסקה לא רק שלא תפגע בביטחון הלאומי ובעצמאות הימית של ישראל, אלא אף תחזק באופן משמעותי את יכולותיה האסטרטגיות ואת מצבה הביטחוני של מדינת ישראל".
