זינוק של 46% בלינות התיירים בירושלים – אך הפער מ-2019 עדיין עצום
ברבעון השלישי נרשמו בעיר 294 אלף לינות תיירים, לעומת 879 אלף בקיץ לפני הקורונה – ירידה של כ־67%. הרשות לפיתוח ירושלים מנסה לעודד ביקושים באמצעות הנחות במלונות ואירועי תרבות, אך לדברי הממונה על התיירות בעיר, "החסם המרכזי כיום הוא מחסור בטיסות, מחירים גבוהים, אזהרות מסע וביטולים תכופים על רקע המצב הביטחוני"
ירושלים רושמת התאוששות מסוימת בתיירות, אך הדרך לחזרה לרמות שלפני הקורונה והמלחמה עדיין ארוכה. מנתוני התאחדות המלונות עולה כי ביולי–ספטמבר 2026 נרשמו בעיר 294.5 אלף לינות תיירים, לעומת 201 אלף בתקופה המקבילה ב-2025, עלייה של כ־46%. עם זאת, בהשוואה לקיץ 2019, שבו נרשמו 879.4 אלף לינות תיירים, מדובר בירידה של כ־67%.
בסך הכול נרשמו ברבעון השלישי 878.3 אלף לינות במלונות העיר, מתוכן 583.8 אלף של ישראלים. מדובר בעלייה של כ־16% בסך הלינות לעומת 2025, אך עדיין בפער של כ־30% לעומת 2019.
אולם האתגר המרכזי נותר תיירות החוץ, שהיוותה כ־80% מפעילות התיירות בעיר, לפי נטע בריסקין פלג, הממונה על התיירות בהרל"י. לדבריה, החסם אינו רק תדמיתי: מחסור בטיסות, מחירים גבוהים, אזהרות מסע וקושי ברכישת ביטוח נסיעות מקשים על חזרת התיירים ומארגני הקבוצות. "בירושלים פועלים כיום כ־193 בתי מלון, בתי הארחה ואכסניות, עם כ־14 אלף חדרים", אומרת פלג. "עד סוף 2030 צפויים להתווסף לעיר כ־3,000 חדרי מלון. ביולי–אוגוסט 2023 התארחו במלונות ירושלים 139.3 אלף תיירים מחו"ל, שייצרו 475.6 אלף לינות. בקיץ 2025 המספר ירד ל־44 אלף תיירים בלבד, עם 149.4 אלף לינות".
על רקע הפערים, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל, העירייה והתאחדות המלונות, מנסה לייצר ביקושים באמצעות סבסוד ישיר. במסגרת קמפיין "קיץ זה ירושלים" הוענקו הנחות של לפחות 20% על לינה בהזמנת שני לילות ומעלה במלונות המשתתפים, לצד ארנק דיגיטלי של 100 שקל. לצד זאת, הרשות תומכת בפסטיבלים ובאירועי תרבות, ובהם חוצות היוצר ופסטיבל הקולנוע, ומפעילה תמריצים למארגני קבוצות המביאים אורחים למלונות בחודשי החורף. היא גם מעודדת כנסים מקומיים ומשקיעה בקמפיינים לשיווק העיר כיעד לחופשה ישראלית, בהם "בול כמו חו"ל".
נטע בריסקין פלג
(צילום: מנחם עוז)
מה היקף הפגיעה בעסקים בעיר מהיעדר תיירות החוץ?
"תעשיית התיירות בירושלים מתבססת במידה רבה על תיירות נכנסת מחו"ל, המהווה כ־80% מהפעילות. היעדרה גרם נזק כלכלי לעסקים שנשענו על תיירות חוץ, והוביל עסקים רבים לבצע התאמות לתיירות הפנים. החסם המרכזי כיום הוא הקושי בהגעה לישראל וחוסר הוודאות סביב הנסיעה: מחסור בטיסות, מחירי טיסות גבוהים מאוד, אזהרות מסע שמקשות בחלק מהמדינות על רכישת ביטוח נסיעות לישראל וביטולי טיסות תכופים על רקע המצב הביטחוני".
איך אתם פועלים להחזיר את התיירות הצליינית?
"בשנים האחרונות הרחבנו באופן ניכר את השיווק לקהל האוונגליסטי. חלק משמעותי מהתיירים האוונגליסטים שמגיעים לירושלים הם גם צליינים, משום שהמניע המרכזי לביקורם הוא דתי ומקראי. הפעילות הזאת היא נדבך חשוב במאמץ לשמר ולהחזיר את התיירות הצליינית".
