מרד השכר של עובדי תעשיית האופנה בבנגלדש: יותר מ-500 מפעלים הושבתו במחאת ענק
529 מפעלים נסגרו ועבודתם של כמעט מיליון עובדים הושבתה בעקבות גל מחאות אלים במדינה, שמייצרת בגדים למותגים המובילים במערב. העובדים דורשים להעלות את שכר המינימום מ-102 ל-245 דולר בחודש. הממשלה הקימה ועדה לבחינת השכר, אך המחאות נמשכות והיצואנים מזהירים משיבושים באספקה לרשתות הבינלאומיות
גל מחאות אלים של עובדי תעשיית הביגוד בבנגלדש הוביל לסגירת 529 מפעלים ולהשבתת עבודתם של כמעט מיליון עובדים, כך מדווחת היום (א') סוכנות רויטרס. העובדים דורשים יותר מהכפלה של שכר המינימום, על רקע הזינוק ביוקר המחיה במדינה. אלפי מפגינים חסמו כבישים והתעמתו עם כוחות המשטרה, שהשתמשו בגז מדמיע ובתותחי מים לפיזור ההפגנות.
לפי התאחדות יצרני ויצואני הביגוד של בנגלדש, השיבושים הובילו להשבתת פעילותם של 529 מפעלים באזורי התעשייה המרכזיים במדינה, ופגעו בעבודתם של 987,190 עובדים. המשבר מאיים על אחד הענפים החשובים ביותר לכלכלת בנגלדש, שמייצר בגדים עבור מותגים ורשתות אופנה מובילים במערב.
העובדים דורשים להעלות את שכר המינימום החודשי מ-12,500 טאקה (כ-102 דולר) ל-30 אלף טאקה (כ-245 דולר). לטענתם, ההתייקרות במחירי המזון, הדיור, התחבורה ושירותי הבריאות שחקה באופן חד את כוח הקנייה שלהם והפכה את ההכנסה הנוכחית לבלתי מספקת.
"יוקר המחיה עלה הרבה מעבר להכנסות שלנו", סיפר לרויטרס העובד מהין חוסיין. "אחרי תשלום שכר הדירה כמעט שלא נשאר כסף למזון, לחינוך הילדים ולהוצאות חיוניות אחרות. רבים מתקשים עד כדי כך שכמעט בלתי אפשרי לפרנס את המשפחות שלהם".
ההפגנות התרחבו במהלך סוף השבוע באזורי התעשייה הסמוכים לבירה דאקה. אלפי עובדים חסמו כבישים בדאקה ובעיר גזיפור, ושיבשו את התנועה ואת פעילות המפעלים. במהלך העימותים השליכו מפגינים לבנים לעבר שוטרים, וניידת משטרה ועמדת משטרה הוצתו בשני אירועים נפרדים. הרשויות אף פרסו כוחות של משמר הגבול כדי להשיב את הסדר.
המחאות התרחבו בשבת באזור אשוליה, אחד ממוקדי ייצור הביגוד המרכזיים במדינה, שם עשרות מפעלים השביתו את פעילותם בעקבות הפגנות העובדים.
בניסיון להרגיע את הרוחות הודיעה היום ממשלת בנגלדש על הקמת ועדה מיוחדת לבחינה מחודשת של השכר בענף. שר העבודה והתעסוקה, אריפול חאק צ'ודהורי, מסר כי הוועדה הוקמה לאחר דיונים עם נציגי העובדים והתעשיינים, וקרא לעובדים לשוב לעבודתם.
בוועדה חברים שישה נציגים: שני נציגי עובדים, שני נציגי מעסיקים, נציג ממשלה ונציג עצמאי. היא תבחן את מבנה השכר בענף ותגבש המלצות לעדכונו. ואולם, גם לאחר ההכרזה נמשכו ההפגנות.
השר הזהיר כי התמשכות השיבושים עלולה לגרום לעיכובים במשלוחי יצוא ובתשלומים מצד לקוחות בינלאומיים, ובכך לפגוע הן ביצרנים והן בעובדים.
תעשיית הביגוד של בנגלדש היא השנייה בגודלה בעולם אחרי סין, מעסיקה כארבעה מיליון עובדים ואחראית ליותר מ-80% מהכנסות המדינה מיצוא ולכ-10% מהתוצר המקומי הגולמי. לפיכך, השבתה ממושכת של המפעלים עלולה לפגוע גם באספקת הבגדים לרשתות אופנה בינלאומיות.
מנגד, בעלי המפעלים טוענים כי דרישות העובדים אינן מציאותיות. "זה לא ישים. אין בסיס הגיוני או מתמטי לדרישה כזו", אמר סלים רחמן, סגן הנשיא הראשון של התאחדות יצרני הביגוד, בהתייחסו לדרישה לשכר מינימום של 30 אלף טאקה.
לדבריו, העלאה כה חדה בשכר תכביד על יצרנים שכבר פועלים בשולי רווח נמוכים ומתמודדים עם תחרות חריפה מצד מדינות אחרות. התעשיינים מצביעים גם על התייקרות עלויות הייצור, מחסור תקופתי בגז ובחשמל וחוסר הוודאות בשוקי האנרגיה בעקבות המתיחות במזרח התיכון.
אין זו הפעם הראשונה שמאבק על שכר המינימום משבית את תעשיית הביגוד בבנגלדש. כבר בנובמבר 2013 הובילו מחאות עובדים לסגירתם של יותר מ-100 מפעלי טקסטיל במדינה, על רקע דרישה להעלאת שכר המינימום ושיפור תנאי ההעסקה. באותה תקופה עמד שכר המינימום בענף על כ-38 דולר בחודש בלבד, והעובדים דרשו להעלותו ל-100 דולר.
