פרשת הקרקעות בי-ם: קק"ל תחויב לעדכן מראש את התושבים בהסכמות מול גארי ברנט
העליון דחה את בקשת חוכרי המשנה בקרקעות הכנסייה היוונית בירושלים שרכשה אקסטל להוציא צו ביניים שימנע ממנה ומקק”ל להגיע להסכמות לגבי זכויות החכירה בשטח. עם זאת, בג"ץ עיגן את התחייבות קק”ל שבטרם חתימה תעדכן את הדיירים ותאפשר להם להשמיע את עמדתם
קק"ל תחויב לשתף את חוכרי המשנה של קרקעות הכנסייה היוונית בירושלים בהסכמות העקרוניות שנוגעות לזכויותיהם, שאליהן תגיע עם קבוצה בראשות אקסטל, שבבעלות גארי ברנט, שרכשה את השטח. בנוסף קק"ל תאפשר לחוכרי המשנה להציג את עמדתם בפניה בטרם תחתום על הסכם כלשהו מול אקסטל. בכפוף להתחייבויות אלה, דחתה השבוע שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר, לדבריה "בשלב זה", את בקשת חוכרי המשנה להוציא צו ביניים שיאסור על קק"ל לחתום במחשכים על הסכם מול אקסטל, שעתיד להשפיע על זכויות החכירה במתחם.
לאחר החלטת בג"ץ שלח מטה חוכרי הדירות, המייצג חלק מהדיירים במתחם, הודעה למאות מהדיירים, ובה נכתב ש"העדכון משמח וההחלטה טובה מאוד", מאחר ש"השופטת קבעה כי קק"ל אינה יכולה לחתום על הסכם מול אקסטל בטרם קיומו של שימוע ציבורי. חוכרי המשנה יהיו חלק מהשימוע הציבורי, ויהיו זכאים למסור את עמדתם בנוגע לעקרונות ההסכם המוצע". עוד צוין כי "השופטת לא קיבלה את בקשת קק"ל ואקסטל לדחות את העתירה על הסף או להעביר אותה לערכאה אזרחית בטענה שאינה ציבורית. ההחלטה מסמנת מפנה חשוב בשמירה על זכויותינו למול ספסרי הקרקעות, אחרי 15 שנה של חידלון".
השופטת וילנר הורתה לכל הצדדים להגיש את תגובותיהם לעתירה בתוך שלושה שבועות, ובהמשך יקיים בג"ץ דיון, שצפוי להיות טעון במיוחד. אחת התגובות המעניינות שתוגש תהיה של הפטריארכיה היוונית, שכבר הבהירה לבג"ץ שעמדתה "תשפוך אור" על העתירה.
מדובר בקרקעות שהיסטורית היו בבעלות הכנסייה היוונית בשכונות טלביה, רחביה, ניות, בחלק מעמק המצלבה ובגן הפעמון. הן נרכשו ב־2023 על ידי קבוצת ברנט (קרקעות ירושלים), בעסקת הנדל"ן הגדולה ביותר שנעשתה בירושלים: 570 דונם תמורת 750 מיליון שקל. אלא שסוגיית החכירה בשטח מורכבת ורגישה. בתחילת שנות החמישים קק"ל רכשה זכויות חכירה ל־99 שנה כדי להקים עליהן שכונות ומבני ציבור. ב־2016, בטרם הוסדרו זכויות החכירה העתידיות במתחם, הקרקעות נמכרו לראשונה לקבוצה בהובלת משפחת בן דוד, ולאחרונה לקבוצת ברנט. בעוד 25 שנה מסתיימות זכויות החכירה במתחם, והדבר מטריד את קק"ל, החוכרת הראשית, ואת חוכרי המשנה: דיירים בכ־1,000 דירות, מלונות (ענבל, פרימה ודן פנורמה) והמדינה, שמחזיקה במתחם מוסדות ציבור שהם נכסי צאן ברזל תרבותיים כמו חלק ממוזיאון ישראל, תיאטרון החאן, בית הכנסת הגדול ומרכז בגין.
בתקופה האחרונה קק"ל החלה לנהל מו"מ מול אקסטל להסדר כולל בדבר מערך זכויות החכירה במתחם. בין השאר דובר על העברת המוסדות התרבותיים־לאומיים לידי קק"ל והארכת זכות החכירה של הדיירים עד שנת 2100 תמורת תשלום של 5.5% מערך הקרקע. ברנט מקווה שהסכם שכזה יאפשר לו להוציא לפועל את תוכניתו לפתח שטחים ולבנות עליהם אלפי יחידות דיור. במקביל הוא ניהל מגעים ישירות מול הדיירים, והציע להם מתווה פינוי־בינוי, שיהפוך אותם לבעלי דירה חדשה, או הארכת זכות החכירה שלהם עד שנת 2100. לפי אקסטל, יותר מ־120 דיירים כבר חתמו על מכתב כוונות לביצוע התחדשות עירונית ומאות נוספים מנהלים מולה מו"מ.
קבוצה של 204 חוכרי משנה, שרואים בהסכמות המתגבשות "הסכם כניעה של קק"ל", הגישה ביולי עתירה לבג"ץ ודרשה, באמצעות משרד עוה"ד אילן סופר ושות', להוציא צו ביניים שיעצור את "תהליך הוויתור" של קק"ל על זכות שלטענתם יש לה להאריך את חכירת הקרקעות ללא הגבלת זמן ובמחיר סמלי. לדבריהם, "קק"ל מתכוונת להגיע להסכם שערורייתי עם קרקעות ירושלים, תוך התעלמות מהאופציות הקבועות בהסכמי החכירה ותוך פגיעה מהותית וקשה בחוכרי המשנה ובגורל הקרקעות".
בתגובת קק"ל לבג"ץ, באמצעות משרד מיתר, נטען שיש אי־ודאות לגבי האפשרות להחיל את המנגנון שמאפשר לקק"ל כביכול לקבל תקופת חכירה נוספת בקרקע, ובכל מקרה הדבר "לא יפתור לחלוטין את אי־הוודאות הטמונה בהסדר זה מעצם טיבו, ובמצבים מסוימים היא עלולה דווקא להגביר אותו". היא ציינה שלמרות התקדמות שחלה במו"מ מול אקסטל, "נותרו בין הצדדים פערים מהותיים, וגם כעת לא ברור אם המו"מ יושלם בהצלחה".
מאקסטל, המיוצגת בידי משרד אגמון עם טולצ'ינסקי, נמסר בתגובה: "ההחלטה על דחיית צו הביניים מאפשרת להמשיך את תהליך ההידברות המעמיק והאחראי שמנהלת החברה עם קק"ל במטרה להגיע להסדר כולל וצודק לטובת כלל החוכרים. אקסטל תמשיך לפעול בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים כדי להבטיח לדיירים ודאות וביטחון בנוגע לזכויותיהם, וכן לחזק את ירושלים ותושביה באמצעות פיתוח אחראי המשלב בין שימור המורשת לבין צורכי ההווה והעתיד של העיר".
