כתב אישום והסדר טיעון: משה כחלון יודה ויורשע בפרשת יונט קרדיט
הפרקליטות הגישה היום כתבי אישום בפרשת המרמה בחברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, ובהם כתב אישום והסדר טיעון נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, ששימש יו"ר החברה בין יוני 2021 ליוני 2022; כחלון יודה ויורשע בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, על רקע אי דיווח למשקיעים על מעילה ואי סדרים כספיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה; העונש בהסדר, הכפוף לאישור בית המשפט, הוא מאסר על תנאי לפי קביעת השופט וקנס של 180 אלף שקל
הפרקליטות הגישה היום (א') כתבי אישום בפרשת המרמה בחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. בין הנאשמים יהיה שר האוצר לשעבר משה כחלון, ששימש יו"ר החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, ויואשם בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. לצד כתב האישום הוגש הסדר טיעון, שבמסגרתו יודה כחלון ויורשע בעבירות. העונש בהסדר, שכפוף לאישור בית המשפט: מאסר על תנאי לפי קביעת השופט, וקנס של 180 אלף שקל. כחלון נחקר בחשד שפעל למנוע דיווח למשקיעים על מעילה ואי סדרים כספיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה, בהיקף של 5 מיליון שקל.
במקביל הוגשו כתבי אישום במספר פרשיות נגד שלושת בעלי השליטה ביונט קרדיט: צחי אזר, מנכ"ל החברה לשעבר, שלמה אייזיק ושי פנסו. הפרשה המרכזית המיוחסת להם עוסקת בעסקת הקצאה משנת 2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי 50 מיליון שקל, לחברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. לפי האישום, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. על פי האישום, בעלי השליטה והיועצים, בסיוע קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית וקיבלו לידיהם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.
פרשה נוספת מיוחסת בעיקר לבעלי השליטה, ובראשם אזר, ולמתפעל סניף נצרת של החברה. היא עוסקת בחשדות הקשורים למעילה בסך 5 מיליון שקל ולאי סדרים כספיים נוספים בסניף נצרת, שהתגלו על ידי קצין הציות יואב צבר כבר בסוף 2020, והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור.
לפי החשד, צבר דיווח על ממצאיו לכחלון באיחור ניכר, רק בתחילת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את הממצאים לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, שפעל מיד למינוי בודק חיצוני ולפרסום הממצאים לציבור. בעקבות גילוי הפרשה לציבור, הבורסה השעתה את המסחר במניית יונט קרדיט וגרעה אותה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה הורד, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2022-2020. בפרשה נוספת חשוד אזר במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל.
העונש המקסימלי בחוק ניירות ערך על עבירת דיווח של הטעיית משקיע סביר הוא עד חמש שנות מאסר.
עו״ד ערן שחם שביט המייצג את אייזיק מסר: "הפרקליטות והרשות הגיעו בתיק הזה למסקנה חד משמעית על הגשת כתבי אישום כנגד שומרי הסף בחברה הציבורית, וזאת בשל פעילותם ומעשיהם. בנוסף, גם נושאי המשרה בחברה, דמויות בכירות בעלות מעמד וניסיון מקצועי רב שנים, נאשמים בתיק. לכן, ההחלטה על הגשת כתבי האישום היתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה, שפעילותו בחברה היתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום כנגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת, היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה".
מכחלון טרם התקבלה תגובה.
