היועמ"שית לבג"ץ: לעצור העברת 800 מיליון שקל מהרזרבה לחרדים
גלי בהרב מיארה הודיעה לבג"ץ כי הנחתה את גורמי המקצוע לא לבצע את החלטת הכנסת להעביר מהרזרבה כספים קואליציוניים לתקנות התקציביות. עוד היא ממליצה לבג"ץ לשלול ממשתמטים הנחות בארנונה והשתתפות בדירה בהנחה. כמו גם לשקול בעתיד שלילת הפטורים ממס ברכישת דירה והפטור ממס לעמותות
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה לבג"ץ כי הנחתה את גורמי המקצוע לא לבצע את החלטת הכנסת להעביר מהרזרבה כספים קואליציוניים לתקנות התקציביות. ההחלטה התקבלה באמצעות שילוב הסתייגויות של החרדים בחוק התקציב שמטרתן עקיפת ההליכים החוקיים והמקצועיים. "על כן בשלב זה הסכומים האמורים לא יועברו לתקנות 'אישור ההסתייגויות' באופן האמור, קרי, ללא חוות דעת משפטיות ומקצועיות, מהווה על פני הדברים ניסיון להתגבר על מהלכים שננקטו ליישום פסק הדין בעניין הגיוס, וכן על פסקי דין קשורים נוספים הנוגעים למתן הטבות למשתמטים מגיוס, וכן על הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, שנועדה להבטיח את תקינות העברת הכספים המיועדים ליישום הסכמים פוליטיים" .
חלק גדול מהכספים הקואליציוניים תקוע בשל צווים של בג"ץ וחוות דעת משפטיות. זאת בשל מימון משתמטים, העברת כספים למוסדות שאינם עומדים בכללי הליבה, ניסיון לחלק כספים ללא קריטריונים שווים ועוד. המפלגות החרדיות העבירו אתמול בלילה, בניגוד לחוק, באמצעות הסתייגויות לחוק התקציב 800 מיליון שקל שהיו תקועים מהרזרבה לתקנות התקציב. מדובר בין היתר ב-250 מיליון לישיבות, 200 מיליון לחינוך החרדים ו-250 מיליון לכרטיסי המזון של דרעי. עכשיו הבהירה היועמ"שית שהנחתה לא להעביר את הכסף.
מלבד בהרב מיארה, גם היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק קבעה שההסתייגויות להעברת 800 מיליון שקלים מהרזרבה לסעיפים יעודיים של המוסדות החרדים התקבלו כדין, אבל, העברת הכסף ליעדו טעונה אישורים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הרלבנטיים. עמדה זו בעניין העברת הכספים זהה לזו של היועמ"שית בתשובתה לבג"ץ היום ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר דודי קופל.
לדברי אפיק "יש להבחין בין הסכומים הקבועים בסעיפי התקציב ביחס לתוכניות הכלולות בו לבין יישומם והקצאתם בפועל במהלך שנת התקציב. לפיכך, אף שההסתייגויות התקבלו כדין, הקצאת הסכומים בפועל כפופה להשלמת ההליך הממשלתי הדרוש, בהתאם לסיווגם. כך, ככל שהסכומים כאמור מהווים כספים קואליציוניים הרי שתידרש לשם יישומם והשימוש בהם עמידה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בענין 'יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית' (החלטה 1.1801); ככל שלאחר השלמת ההליך הדרוש במשרדי הממשלה תידרש העברה תקציבית ביחס אליהם – הרי שיהיה צורך להביאה לאישורה המוקדם של ועדת הכספים בהתאם לסעיף 11 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–,1985 לשם השימוש בהם בפועל".
סנקציות נגד משתמטים
כמו כן, היועמ"שית ממליצה לבג"ץ על שורה של סנקציות כלפי תלמידי ישיבות משתמטים. בין היתר מדובר בביטול הנחה לנוסעי התחבורה הציבורית, שלילת האפשרות להשתתף בדירה בהנחה, ביטול הנחות בצהרונים ובארנונה. כן היא ממליצה לבחון שורה ארוכה של סנקציות אחרות כולל הפטורים ממס ברכישת דירות והפטור ממס למוסדות על תרומות.
כל זאת בנוסף לסנקציות המוטלות היום של שלילת תקציב הישיבות, שלילת ההנחות במעונות יום ובביטוח הלאומי ומניעת מלגות לתלמיד ישיבות משתמטים. הדברים נאמרו בתשובה שהגישה היועמ"שית לבקשת בזיון בית המשפט. כיוון שאין סיכוי שהממשלה תנקוט סנקציות, השאלה היא אם בג"ץ יורה על הפעלתן על פי הרשימה.
נושא בקשת הביזיון הוא פסק הדין של בג"ץ מה-19.11.2025 בעתירות התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה. במסגרת פסק הדין ניתן צו כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט ב"צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי", כלומר לקבוע שורה של סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים.
ב-1.3 היה אמור להיערך דיון בבקשת ביזיון בית המשפט שהגישו התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית כנגד הממשלה בשל סירובה לפעול נגד ההשתמטות החרדית ההמונית, אך הוא בוטל בשל המלחמה. בסוף פברואר העבירה עו"ד בהרב מיארה הודעת עדכון לבג"ץ בה קבעה כי "הממשלה לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצורכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך בעצם הבהירה בהרב מיארה שטענות העותרות שהממשלה מבזה את פסק הדין נכונות.
ההודעה כוללת פירוט של צעדים כלכליים ואזרחיים שעל פי חוות דעת מקצועיות הם כלים אפקטיביים, שיישומם צפוי לתרום באופן משמעותי למאבק בתופעת ההשתמטות מצה״ל, כפי שנדרש בהתאם לפסיקת בג"ץ. זאת לאחר עבודת מטה שנערכה בהובלת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), ד"ר גיל לימון, מול משרדי ממשלה שונים, ולאחר מכן סדרה של ישיבות שנערכו בראשות היועצת המשפטית לממשלה. גובשה רשימת הטבות כלכליות שעל פי חוות הדעת המקצועיות והמשפטיות צפויה להגביר באופן משמעותי את האפקטיביות של אכיפת חובת הגיוס על משתמטים.
היועצת המשפטית לממשלה הדגישה כי "בהתאם לחוק ולפסק הדין של בג״ץ, על כל גופי המדינה חלה חובה להגביר את מאמצי האכיפה במישורים השונים בטווח הזמן המיידי: הן באמצעות נקיטת הליכי אכיפה משמעתיים ופליליים כלפי כל מי שנעדר משירות והוכרז משתמט; הן באמצעות מניעת מימון ממשלתי שתומך באופן ישיר או עקיף בהשתמטות מצה"ל; והן באמצעות גיבוש מדיניות אכיפה ממשלתית אפקטיבית, שוויונית ומידתית".
