סמנכ"ל משאבי אנוש בדואר יהיה אחראי על תשתיות גז קריטיות? המינוי התמוה למנכ"ל נתג"ז
דירקטוריון נתג"ז החליט למנות את קובי נודלמן למנכ"ל החברה, למרות שמעולם לא כיהן בתפקיד בתחום האנרגיה. המינוי כפוף לאישור השרים אלי כהן ודודי אמסלם וועדת המינויים; אם יאושר, נודלמן יהיה אחראי על תשתיות גז אסטרטגיות בשווי 10 מיליארד שקל
דירקטוריון חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) החליט למנות את קובי נודלמן לתפקיד מנכ"ל החברה, כך דיווחה החברה לבורסה. המינוי זוכה לביקורת בענף, שכן נודלמן לא כיהן מעולם בתפקיד בתחום האנרגיה, בעוד שנתג"ז אחראית על תשתיות גז קריטיות לביטחון האנרגטי של המדינה.
עוד החליט הדירקטוריון כי במקרה שמינויו של נודלמן לא יצלח, שלמה קרסנר יכהן כמנכ"ל החברה. למעשה, קרסנר, ששימש כסמנכ"ל הנדסה בנתג"ז, מכהן כממלא מקום המנכ"ל מאז מאי 2025, אז עזב שמואל תורג'מן את התפקיד. מטבע הדברים, גורם דומיננטי בהליך המינוי הנוכחי הוא יו"ר החברה משה קלצ'ין. קלצ'ין היה חבר בוועדת האיתור שהמליצה לדירקטוריון על מינויו של נודלמן לתפקיד המנכ"ל. החלטת הדירקטוריון דורשת את אישור שר האנרגיה אלי כהן והשר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם, וכן את אישור הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות (ועדת דותן).
המינוי של נודלמן לתפקיד המנכ"ל עורר אי נחת בענף האנרגיה ובממשלה. נודלמן לא כיהן בתפקיד ציבורי או פרטי בתחום האנרגיה, ותפקידו האחרון היה סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת דואר ישראל שהופרטה (השכלתו של נודלמן היא במשפטים ומינהל ציבורי). נודלמן נכנס לדואר ישראל כ"מזכיר החברה" בתקופת כהונתו של חזי צאיג כיו"ר הדואר, אך נשאר בתפקידו כסמנכ"ל משאבי אנוש במשך כל תהליך ההפרטה של חברת הדואר. למרות שנודלמן נחשב מקורב לוועד העובדים בדואר ישראל, הוא היה גורם מרכזי בקידום תהליך ההפרטה ובמניעת משברים בין הוועד להנהלה, זאת הודות ליחסי האנוש הטובים שלו, וגם בגלל שהוא נתפס כגשר בין העובדים לבין ההנהלה.
אלא שנועם ההליכות וניסיונו של נודלמן בתחום משאבי האנוש נראים כבלתי רלוונטיים לחברת נתג"ז, שמעסיקה כ-165 עובדים בלבד, מתוכם רק כ-120 בהסכם קיבוצי. תפקידה המרכזי של החברה הוא בבניית תשתיות הגז הטבעי בישראל - תשתיות קריטיות לשוק האנרגיה הישראלית. החברה אחראית על יצירת רשת הולכה של צינורות גז ממאגרי הגז הטבעי ועד לצרכנים. החברה הניחה עד כה כ-900 ק"מ של צנרת ביבשה ובים, בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל. החברה אחראית על בניית תשתית להולכת הגז הטבעי בתוך ישראל, וגם על בניית תשתית להולכת הגז הטבעי המיוצא לירדן ולמצרים. יצוין כי נתג"ז איננה חברת ביצוע ישירה, והפרויקטים מבוצעים על ידי חברות חיצוניות.
לחברה כעת יש שני אתגרים מרכזיים. האתגר הראשון הוא לוודא שקווי הייצוא למצרים אכן מפותחים ומקודמים (קו רמת חובב-ניצנה וקו אשקלון-אשדוד). האתגר השני הוא כניסתה של נתג"ז לתחום החלוקה באזור ירושלים. עד לספטמבר 2025, נתג"ז היתה אחראית רק על רשת ההולכה המרכזית, כלומר על הצינורות הראשיים שמגיעים לאזור מסוים. חברות פרטיות היו אחראיות על בניית רשת הולכה נקודתית יותר שמושכת את הגז הטבעי עד למפעל. אך בספטמבר 2025 הוחלט כי באזור ירושלים נתג"ז תהיה אחראית גם על חיבור המפעל בקצה לרשת הגז הטבעי. מדובר בתחום פעילות חדש עבור החברה, ובתחום בעל רגישות פוליטית גבוהה יותר, שכן ייתכן שיהיו מפעלים שיפעילו לחץ להתחבר לרשת ההולכה גם אם הדבר אינו כדאי כלכלית לחברת נתג"ז.
מעבר לשני אתגרים אלו, פעילותה של חברת נתג"ז היא רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי של ישראל בזמני חירום. לכן, במסמכי החברה המפורסמים למחזיקי האג"ח מדגישים אנשי החברה שוב ושוב כי החברה תיפקדה בשנות המלחמה וכי החברה מוכנה לתרחישים ביטחוניים שונים, מאיומי סייבר ועד לגיוס מילואים מלא. עובדה זו הופכת את הבחירה בנודלמן לתמוהה עוד יותר. ישראל נמצאת ב"מערכה רדומה" מול איראן, וגורמי ביטחון רבים רומזים על כך שישנה סבירות לא מבוטלת לסבב ישיר נוסף בין המדינות. האם זה זמן נכון להביא מנכ"ל שלא קשור בכלל לתחומי האנרגיה לעמוד בראש תשתית קריטית כל כך?
כמו כן, התשתיות של נתג"ז עוברות לכל אורך מדינת ישראל, ולכן בפרויקטים רבים מסוגים שונים (נדל"ן, חשמל, תקשורת ועוד) יש צורך בתיאום עם החברה. לכן, תפקוד לקוי של החברה עשוי לפגוע במשק באופן רוחבי.
חרף העובדה שמינויו של נודלמן לתפקיד גרמה לאי נחת בקרב שחקנים בשוק, אף אחד לא הופתע מהמינוי, שכן זהו אינו המקרה הראשון של מינוי לא מקצועי בחברות הממשלתיות. אך במקרה של נתג"ז התהייה משמעותית יותר, מכיוון שחברת נתג"ז הינה יעילה למדי ועל פניו לא ניתן לבצע שם מינויים פוליטיים בהיקף רחב. עם זאת, מכיוון שמדובר בחברה רווחית מאוד (ב-2024 הרויחה כ-322 מיליוני שקל אחרי מס, כשהכנסות החברה עמדו על כ-1.2 מיליארד שקל), סביר להניח שיהיה ניתן להגדיל את מצבת העובדים מבלי שמישהו יילחם בכך.
לדברי נתג"ז, בוועדת האיתור היו חברים היו"ר משה קלצ'ין ושתי חברות דירקטוריון - עו"ד טל שביב-וינברג ועו"ד נוהא פראן. בסה"כ ניגשו 27 מועמדים לתפקיד. החברה ציינה כי "המועמד הנבחר, אשר זכה בניקוד הגבוה ביותר במסגרת הליך האיתור, הינו בעל ניסיון ניהולי רב שנצבר לאורך שנים בארגונים גדולים ומורכבים, בהם ניהל מאות עובדים ושימש בתפקידי ניהול בכירים. במסגרת ההליך הציג המועמד ניסיון בהובלת מערכות רחבות היקף ובקבלת החלטות אסטרטגיות וניהוליות בליבת העשייה של הארגונים בהם כיהן וכן ניסיון עשיר בעבודה מול רגולטורים".
