סגור
העיתון הדיגיטלי
23.03.25
ישיבה חרדית חרדים אברכים בני ברק 2.6.24
ישיבה חרדית בבני ברק (צילום: Amir Levy/Getty Images)

הממונה על התקציבים: יש לקבוע יעדי גיוס לכל ישיבה בנפרד

במכתב שהעביר יוגב גרדוס לוועדת החוץ והביטחון הוא ממליץ גם שהסנקציות הקיימות ימשכו אחרי העברת חוק ההשתמטות ויפסקו רק במקרה של עמידה ביעדים. הוא גם ממליץ שתחולת הסנקציות תהיה לפחות עד גיל הפטור ממילואים

הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרוס ממליץ לוועדת החוץ והביטחון לקבוע יעדי גיוס ישיבתיים ולא רק יעד כללי. כמו כן הוא ממליץ שגם אם יעבור חוק השתמטות, הסנקציות הקיימות לא ייפסקו עד לעמידה ביעדים וכן שהסנקציות יהיו לטווח ארוך (למשל עד גיל הפטור ממילואים) ולא רק עד שהתלמיד מגיע לגיל הפטור מגיוס (26 על פי מסמך עקרונות חוק ההשמטות של השר כ"ץ. ש"א)
העקרונות האלה מפורטים במכתב ששלח האוצר ליועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור בתשובה לבקשה שלה שיתייחס לנושא הסנקציות במסגרת הדיונים על חוק ההשתמטות. גרדוס מפרט במכתבו שני סוגים של סנקציות שניתן להחיל. סוג אחד הוא הטבות התלויות בסטטוס הלימודים במוסד תורני: הנחות במעונות יום, קצבת תלמיד ישיבה והנחה בדמי הביטוח הלאומי. סנקציות נוספות שהוא מציע לשקול: מניעת השתתפות במחיר למשתכן, שלילת הנחה בארנונה, שלילית סבסוד צהרונים.
גרדוס מדגיש כי התכלית של המלצותיו היא כלכלית כיוון שהיקף גיוס המילואים הרחב מטיל נטל כלכלי כבד על המשק, אותו האוצר אומד במיליארדי שקלים. הוא קורא להימנע מקביעת גיל פטור שעד אליו תלמיד הישיבות אינם יכולים לעבוד וטוען שלא רק שהוכח שמנגנון זה אינן מביא לגיוס. הוא עלול לפגוע בו.
הממונה על התקציבים שב ומדגיש את עמדתו שדרושות סנקציות אישיות שישפיעו משמעותית על שיקולי הפרט ולא סנקציות בשל יעד קולקטיבי שאינו מניע את הפרט לפעולה. הוא מתנגד לקביעת יעדים ותומך בהטלת סנקציות על כל פרט שאינו מתגייס. גם סנקציות מוסדיות לדבריו אינן משפיעות על הפרט. תמריצים חיוביים אף הם אינם משפיעים והראיה שכבר היום יש תמריצים רבים לשירות בצה"ל והחרדים אינם מגיעים.
במקרה שיקבעו יעדי גיוס, גרדוס מזהיר מפני הכוונה להפסיק את הסנקציות הקיימות (ביטול קצבת הישיבות וההנחה במעונות יום) עם העברת החוק. הוא ממליץ שהסנקציות ימשכו עד לעמידה ביעדים. בעניין הסנקציות על תקציב הישיבות הוא מציע שיקבעו יעדים וסנקציות לכל ישיבה בנפרד כדי ליצור לישיבות עצמן עניין בגיוס. באוצר מסבירים שהכוונה היא למנוע מצב שאת כל היעדים ימלאו ישיבות של ספרדי, כפי שרבני ש"ס חוששים.
המסמך מתייחס גם למשך הזמן בו יחולו הסנקציות. גרדוס מציין ש"סיוע כלכלי ממשלתי משמעותי יותר עבור משק הבית ככל שמספר הנפשות גדול יותר. הגבלת תחולת הסנקציות לגיל צעיר ולתקופה מצומצמת צפויה להגביל את אפקט ההשפעה של הסנקציות בהתאם, כך שנדרש כי טווח השנים בו הסנקציות יחולו על משק הבית יהיה ממושך". האוצר סבור שעל הסנקציות להיות קבועות לכל החיים אבל אם קובעים להן תפוגה זה צריך להיות בגיל הפטור ממילואים כלומר אחרי גיל 40.
גרדוס ממליץ גם ליצור מעטפת חוקית שתמנע מעקף של הסנקציות למשל באמצעות קביעת מבחנים להנחות במעונות יום שיתייחסו רק לעבודת האישה.
פורום ההייטק למען ישראל הכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מתחום ההייטק מסר בתגובה למסמך גרדוס: "גיוס המגזר החרדי דורש יישום מידי של סנקציות אישיות שיפגשו את המשתמטים מגיוס בחיי היומיום. מילוי השורות בצה"ל הכרחי לביטחון ויאפשר הכשרה והשתלבות אוכלוסייה חשובה זו לאחר השירות גם בשוק העבודה. ללא השתלבותם של אחינו החרדים בשירות סדיר ובשוק העבודה, צמיחת התמ"ג של ישראל תפגע באופן חמור בעתיד הנראה לעין ולא ניתן יהיה לשמר את יתרונה האיכותי של ישראל למול אויביה, המהווה תנאי הכרחי להישרדותה".
ארגון המילואימניקים "כתף אל כתף" "כמה נורות אזהרה צריכות להבהב כדי שממשלת ישראל תבין? אתם מתעלמים מכל הקריאות של ראש אכ״א, האוצר, ארגוני מילואים וחיילים בשטח! בשעת מלחמה, מקדמים את חוק ההשתמטות - חוק אנטי ציוני במהותו ופוגעים אנושות בחוסן ישראל ובכלכלת ישראל"
מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר כי "במשך שנים גורמי הממשל, כולל האוצר, הייעוץ המשפטי וצה"ל, העדיפו להרכין ראש בפני הסחטנות החרדית. טבח ה-7.10 והצרכים הביטחוניים החדשים הביאו למהפך בתפיסה. כעת, משהמורסה נחשפה לביקורת ציבורית, לא ניתן לחזור למדיניות העבר. אם חברי הכנסת לא יפעלו בהתאם למסמך של גרדוס נפעל שבג"צ יראה לפוליטיקאים שיש גבול לציניות, לאפליה בין דם לדם, ולהפקרת צרכי המדינה".