למרות התנגדות בהרב מיארה: הממשלה אישרה ההצעה לסילוק יועמ"שים ותיקים
לפי ההצעה, יועץ משפטי שמכהן יותר משבע שנים יסיים את העסקתו תוך חודש וחצי. זאת חרף מכתב שנשלח למזכיר הממשלה מטעם היועמ"שית בו נכתב שיש "מניעה משפטית" לקידום ההצעה, וקיים חשש שהמטרה היא לפגוע ביועמ"שים מסוימים "על רקע עמידתם המקצועית מול הדרג הממונה"
הממשלה אישרה היום (א') את הצעת המחליטים המבקשת לסיים עד סוף השנה את כהונתם של יועצים משפטיים ותיקים במשרדי הממשלה - זאת בניגוד לעמדתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה שטענה כי יש מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק. ההערכה היא כי בג"ץ יבטל את ההצעה.
ההסדר המוצע יחול על חמישה יועמ"שים מכהנים - במשרדי האוצר, השוויון החברתי, קליטה, תפוצות וכלכלה. ההצעה צפויה לחול גם על יועמ"שית משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, שפסלה דרישות מצד משפחת נתניהו לשיפוצים בביתה. עם זאת, ברנע פרגו צפויה לפרוש באפריל הקרוב, בהגיעה לגיל 67. ההצעה נולדה על רקע רצונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להיפטר מהיועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג.
מוקדם יותר נמסר מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש "מניעה משפטית" לקדם את הצעת המחליטים והצביעה על כך שהסיבה האמיתית לקידומה היא ניסיון פגיעה במעמד הייעוץ המשפטי.
מדובר בהצעת מחליטים ממשלתית שגובשה במזכירות הממשלה באופן חד-צדדי ובאה ליישם המלצות של צוות בין משרדי. לפי ההצעה, יועץ משפטי שמכהן יותר משבע שנים בתפקיד יסיים את העסקתו עד סוף דצמבר – כלומר בתוך חודש וחצי. במקרים חריגים, בכפוף לבקשת מנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה יהיה רשאי בהתייעצות עם הממונה על השכר באוצר להאריך את תקופה הכהונה בתקופה קצרה וקצובה לצרכי היערכות. בנוסף, במשך תקופה של חצי שנה יוכל אותו יועץ משפטי שהופסקה כהונתו להתמודד על כל תפקיד בכיר אחר בשירות המדינה כעובד מדינה מהמניין.
במכתב ששלחו הבוקר (א') המשנים ליועמ"שית גיל לימון, שרון אפק ואביטל סומפולינסקי למזכיר הממשלה יוסי פוקס, הם מתארים פגמים רבים בהצעת המחליטים לפיה נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר יגבשו בתוך 14 יום את ההסדר הכספי שיינתן ליועץ משפטי שהשלים שבע שנות כהונה לקראת סיום כהונתו הקרובה. הם כותבים שהדבר "מעורר חשש ממשי (ולמעלה מכך) כי ביסוד ההצעה עומדים שיקולים זרים, שתכליתם להביא לסיום כהונתם של יועצים משפטיים מסוימים על רקע מילוי תפקידם ולהוביל להחלשת מערך הייעוץ המשפטי הציבורי. זהו פגם מהותי וחמור, היורד לשורש ההחלטה המנהלית".
במכתבם כותבים המשנים ליועמ"שית כי ההצעה "לוקה בפגמים פרוצדורליים ומהותיים כבדי משקל, אשר בהצטברותם עולים כדי מניעה משפטית בקידום ההחלטה ובאישורה".
לדבריהם, ההצעה סותרת מושכלות יסוד במישור דיני העבודה, וקידום ההצעה במתכונתה הקיימת יבסס טענה של "התנהלות הלוקה בחוסר סבירות, ושאיננה מתיישבת עם חובת ההגינות ותם הלב בהן חבה המדינה כלפי עובדיה". הם מציינים שההצעה שסיום הכהונה "באבחה אחת", בטווח הזמן המיידי, מעוררת חשש כבד שהמניע מאחורי ההצעה נובע מ"שיקולים זרים" - לוודא ש"יועצים משפטיים מסוימים" יסיימו את תפקידם באופן מיידי בעקבות מחלוקות שלהם עם הדרג הממונה. בנוסף הם מציינים כי קיים היבט של "פגיעה משמעותית במערך הייעוץ המשפטי הציבורי ובאפשרותו למלא את תפקידו כדין".
עוד מצוין במכתב שבעקבות ההצעה עלולה להסתיים כהונת מספר לא מבוטל של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה באופן מיידי וחד צדדי, שישאיר את המשרדים ללא יועמ"ש קבוע מכהן. אותם משרדים ייאלצו להתנהל עם ממלאי מקום למשך תקופה ארוכה. "מצב דברים זה יחליש מאוד את מנגנון השמירה על שלטון החוק באותם משרדים וייצור תלות בין שומרי הסף לבין הדרג הפוליטי", הם כותבים במכתבם. עוד הם מפנים אצבע לממשלה בטענה שתכלית זו לא נועדה לשרת "תכלית רוחבית ראויה" אלא "לוודא כי יועצים משפטיים מסוימים יסיימו את עבודתם בטווח הזמן המיידי, על רקע עמידתם המקצועית מול הדרג הממונה".
עוד נטען במכתב שבתהליך גיבוש ההצעה נפלו פגמים רבים: היא גובשה על ידי גורם ממשלתי שאינו מוסמך לכך, ללא כל תשתית עובדתית, ותוך עקיפת גורמי ממשלה הנושאים באחריות לנושא, כמו הייעוץ המשפטי לממשלה, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר. לטענת היועמ"שית, ההצעה לוקה במישור הסבירות.
