המונופול לא נשבר: ביטול רפורמת הכשרות יעלה לציבור 600 מיליון שקל
הקואליציה העבירה אתמול באישון ליל את חוק ביטול רפורמת הכשרות, שמנציח את מונופול הרבנות הראשית ומונע תחרות. התחשיב של משרד האוצר על העלות כולל המשך של ההכשרים הכפולים של הרבנות והבד”צים וייקור שכר המשגיחים, ואינו כולל את הקשיים ביבוא מזון
מליאת הכנסת אישרה ביום רביעי לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את חוק ביטול רפורמת הכשרות. ההצעה אושרה ברוב של 46 תומכים נגד 41 מתנגדים. החוק מיועד לשמר את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, למנוע את פתיחת שוק הכשרות לתחרות ולהעביר 5,000 ג'ובים של משגיחי כשרות לשליטת המשרד לשירותי דת וש"ס.
תחשיב של האוצר שחושף "כלכליסט" מגלה שהחוק עתיד לגרום למשק עלויות של 600 מיליון שקלים שיתרמו ליוקר המחיה. מדובר בעלויות של המשך ניהול כשרות כפולה של בד"צים והעלאת עלות שכר המשגיחים. על פי דו"ח שהוכן עבור האוצר, עלות הכשרות למשק היא לפחות 5 מיליארד שקל. חלק מעלויות החוק הן סכומים שיכלו להיחסך וחלק יתווספו על העלות הזו. יצוין שתחשיב האוצר אינו כולל נושאים נוספים כמו ביטול התחרות ביבוא וניצול המונופול להחמרת דרישות הכשרות.
הניתוח הכלכלי של אגף התקציבים להשפעות החוק הועבר בתשובה לפנייה של ח"כ מיקי לוי מיש עתיד. המכתב מסביר ש"תיקון החוק מבטל את כניסת התחרות בתחום הכשרות – הן תחרות בין מועצות דתיות שיוכלו לתת שירות גם מחוץ לתחום השירות שלהן, והן כניסה של גופי כשרות נוספים. להעדר התחרות בשוק הכשרות יש השפעה ישירה על עלות הכשרות ומכאן גם על עלות המזון ויוקר המחייה". באגף מעריכים את ההשפעה הכלכלית על יוקר המחייה בעקבות תיקון החקיקה בכ־600 מיליון שקלים.
באגף התקציבים מסבירים שהעלות הנוספת מורכבת משני מרכיבים. אחד הוא המשך הצורך בהכשר כפול. חלק גדול מעסקי המזון מחזיקים בתעודת כשרות מטעם הרבנות וכן בהכשר בד"צ. הסיבה: החוק מעניק לרבנות הראשית מונופול על המושג "כשר", אך ציבורים גדולים בישראל אינם סומכים על כשרות הרבנות. לכן "עסקים נאלצים לשלם כפול – כדי להמשיך לעבוד מול כלל ציבור הצרכנים בישראל".
עוד גורם שיגביר את העלות היא הנצחת מונופול הכשרות של הרבנות. "למונופול יש עלות בעצם כך שאין תחרות על איכות השירות או על מחיר השירות". המונופול מאפשר להחמיר את דרישות הכשרות "מה שיכול לייצר (ועדויות מעידות שקורה כבר כיום) מצבים של התעמרות, דרישות החורגות מהתקן ודרישות לתשלומים מעבר לנדרש". בנוסף "החוק מעגן את הרבנות הראשית לישראל כספק בלעדי למתן תעודות כשרות למוצרים מיובאים, וימנע כניסתם של אלפי מוצרי מזון המיוצרים בידי מפעלים כשרים בחו"ל".
הצעת החוק הנוכחית מכבידה עוד יותר את עלויות המונופול בכך שהיא מעבירה את המשגיחים להעסקה על ידי תאגידים הקשורים למדינה. באוצר מעריכים שהמעבר להעסקה עקיפה על ידי המדינה וחתימת הסכמי שכר יעלו את עלות שכר המשגיחים ב־20% שהם 110 מיליון שקלים. באגף התקציבים מעריכים שהעלות תועבר לבתי העסק "על ידי התאמת סך האגרות והתשלומים שאלה ישלמו בעד שירותי ההשגחה. סביר כי עלות תוספתית זו 'תגולגל' למחירי המזון שמשלם הציבור".
מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן תני פרנק אומר ש"החוק להעמקת הריכוזיות של מונופול הרבנות בכשרות יעלה לנו כסף. זה מופיע בחוו’ד של אגף התקציבים. בהעדר מענה לחסמים ביבוא המזון ושחיטת חו"ל, החוק מנציח את העיוות שאנחנו משלמים טבין ותקילין עבור פקחים וצוותי שחיטה שנוסעים לחו"ל על חשבוננו. זה לא כשר וכן מסריח".
את רפורמת הכשרות שבוטלה אתמול יזמה סיעת ימינה בשיתוף עם ישראל ביתנו במטרה לבטל את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית. על פי החוק שעבר ב־2021, שוק הכשרות ייפתח לתחרות כך שתאגידים פרטיים יוכלו להעניק תעודות כשרות. הרבנות הראשית תהפוך ממשגיחה לרגולטור ותעניק רישיונות לתאגידי כשרות פרטיים. התאגידים יוכלו לתת הכשר גם למוצרי יבוא, מה שצפוי להוזיל את עלויות הכשרות ביבוא.
המטרה: לחסום את צהר
בפועל ש"ס מנעה את יישום הרפורמה לאורך כל הקדנציה ועכשיו ביטלה אותה. הסיבה העיקרית לחוק שעבר היתה הרצון לחסום את האפשרות שרבני צהר הדתיים-לאומיים יוכלו להפעיל מערך כשרות. סיעת הציונות הדתית שיתפה פעולה עם המהלך למרות הפגיעה ברבנים שמקובלים על רבים מבוחריה. הוא הוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדה למיזמים ציבוריים של ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית. ההצעה היא חלק מכמה חוקי דת שהמפלגות הדתיות מזדרזות להעביר בשבוע החקיקה המאומץ של סיום הכנסת. אתמול היה צפוי גם אישור חוק ההפרדה בין המינים בתארים מתקדמים באקדמיה.
החוק לביטול הרפורמה לא רק מנציח את מונופול הרבנות, הוא מכפיף לה את כשרויות המועצות הדתיות. כן הוא קובע שכל משגיחי הכשרות יועסקו באמצעות תאגידים שיהיו קשורים למועצות הדתיות. הדבר יוצר לש"ס אפשרות שליטה ב־5,000 משרות המשגיחים ומאיים להפיל על המדינה אחריות להעסקת המשגיחים בחצי מיליארד שקל. מי שהוביל את חקיקת החוק הוא מנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן, שחשוד בעבירות של שוחד מרמה והפרת אמונים בתחום הכשרות. למרות זאת שואפים בש"ס למנות אותו למ"מ מנכ"ל הרבנות הראשית.
בשבוע שעבר אישר מנכ"ל הרבנות הראשית היוצא יהודה כהן למערך הכשרות של ארגון צהר לפעול כתאגיד כשרות. מנהל מערך הכשרות של רבני צהר הרב עמנואל גדג' לא ידע אתמול לומר איך ינהג הארגון בעקבות העברת החוק. כך למשל, הארגון בודק משפטית אם הוא יכול להמשיך לחלק תעודות שכתוב עליהן "כשר" כמו שעשה בשבועיים האחרונים או לחזור לתעודות שעליהן כתוב "השגחה" בלבד. אבל השאלה העיקרית היא כנראה האם לעתור לבג"ץ נגד החוק או להמתין לממשלה אחרת בתקווה שהיא תבטל אותו.
עדכון של נתוני שנתון הדת והמדינה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתייחסים ל־2019 מאפשר להעריך שיש היום כ־5,000 משגיחי כשרות בישראל, שמספקים כ־8.5 מיליון שעות השגחה. עלות ההעסקה שלהם היא כחצי מיליארד שקל. מבחינה כלכלית כשרות היא מרכיב בעלות המוצר. זהו מרכיב לגיטימי שכן יש לו ביקוש, אבל מונופול וחוסר תחרות מייקרים אותה שלא לצורך ומעלים את יוקר המחיה.
על פי דו"ח שחיבר רואה החשבון יורם אברמזון ב־2015, בהזמנת משרד האוצר, עלות הפעילות בתחום הכשרות לכלל המשק היא כ־3.4 מיליארד שקל בשנה. 2.8 מיליארד שקל הם עלויות הכשרות עצמה, שעיקרן בתחום הבשר, העוף והגבינות. 600 מיליון שקל נוספים נובעים מהמונופול של הרבנות הראשית (עלויות שנובעות מדרישות מונופוליסטיות מחמירות שהיו נחסכות אם היתה תחרות). בינתיים עלה המדד ב־20% והאוכלוסייה גדלה ב־20%. לכן שווי הסכומים מעודכנים להיום הוא 4 מיליארד שקל בשנה עלות פעילות הכשרות, כ־900 מיליון עלות המונופול וביחד – 5 מיליארד שקלים. הדו"ח הוזמן כשהמפלגות החרדיות היו באופוזיציה. מאז, ככל הידוע, לא נערך תחשיב נוסף של עלויות הכשרות.
