למרות ההתנגדויות: המכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בישראל יוצא לדרך
האוצר פרסם את מסמכי המיון המוקדם לפרויקט הענק בעמק חפר, שצפוי להפיק 400 מיליון מ"ק מים בשנה ולכלול תחנת כוח בגז בהספק של עד 300 מגה־ואט; עלות ההקמה מוערכת בכ־5–6 מיליארד שקל, אף שהות"ל טרם הכריעה בהתנגדויות. ראש מועצת עמק חפר: "מהלך זה, עוד בטרם הושלמה עבודת הות"ל, פסול ומנוגד למהותו של הליך תכנון ציבורי"
אגף החשבת כללית במשרד האוצר פרסם את מסמכי המיון המוקדם לקראת המכרז הבינלאומי להקמת מתקן ההתפלה בעמק חפר, שצפוי להיות הגדול בישראל ומהגדולים מסוגו בעולם. על-פי הערכות של גורמים מקצועיים בשיחות עם כלכליסט, עלות הקמתו, ביחד עם תחנת כוח שתופעל באמצעות גז טבעי ותייצר בהספק של עד 300 מגה ואט, עשויה להסתכם בכ-6-5 מיליארד שקל.
התקדמות האוצר לקראת פרסום המכרז נעשית עוד טרם הושלם ההליך התכנוני של פרויקט הענק. הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) עדיין בוחנת את ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית מצד ארגוני סביבה והמועצה האזורית עמק חפר וקיימה שורה של דיונים בנושא בחודש שעבר.
בעקבות מהלכי משרד האוצר, המועצה קראה להקפיא מיידית את ההליכים בנושא בטענה שהמדינה מנסה לקבוע עובדות בשטח עוד לפני שמוסדות התכנון הכריעו ביחס להתנגדויות שהוגשו להם. "מהלך זה, עוד בטרם הושלמה עבודת הות"ל, פסול ומנוגד למהותו של הליך תכנון ציבורי", נמסר ממועצת עמק חפר, הבוחנת גם פנייה לערכאות משפטיות לעצירת המהלך. "אנו דורשים להקפיא את המכרז עד להשלמת הליך התכנון, לרבות מתן תשובות להתנגדויות שהוגשו. הקמת המתקן תהיה בכייה לדורות ומהלכיה של המדינה מעלים שאלות כבדות על תקינות ההליך ועל האינטרסים שמאחוריו", אמרה ראשת המועצה גלית שאול.
מתקן ההתפלה המתוכנן לקום באזור התעשייה של עמק חפר ייצר כ-400 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. מדובר בתפוקה שמהווה כ-40% מצריכת המים השפירים של משקי הבית והתעשייה בישראל בשנה ממוצעת. כשייבנה, הוא יהיה מתקן ההתפלה השמיני בישראל, כשהמתקן השביעי, המוקם בין עכו לנהריה, אמור להיפתח בתחילת 2028.
המתקן המתוכנן יהיה חריג, ולא רק בשל גודלו - פי ארבעה ממתקן התפלה רגיל. בשונה מהמתקנים שהוקמו בשני העשורים האחרונים בסמיכות לקו החוף, המתקן בעמק חפר מתוכנן לקום כמה קילומטרים מזרחית ממנו. על פי הערכות, נקודת יניקת מי הים תהיה כשני קילומטרים בתוך הים, וממנה תידרש צנרת נוספת באורך של כשלושה קילומטרים ביבשה ועד למתקן עצמו. המרחק מהים והיקף התשתיות הנלוות צפויים לייקר את הקמת הפרויקט.
מסמכי המכרז מאפשרים להקים לצד מתקן ההתפלה גם תחנת כוח המונעת בגז טבעי ובהספק של עד 300 מגה ואט. היא מיועדת לייצור עצמי של כמות החשמל העצומה שידרוש מתקן ההתפלה. המתקן עצמו מתוכנן לקום על שטח של כ-200 דונם ולצידו תידרש הקמה של מתקני אגירה, צנרות ותשתיות נוספות. על פי הערכות פרויקט ההקמה יימשך כשבע שנים.
בעוד שתוכניותיה המקוריות של המדינה דיברו על הקמת מתקן שייצר כ-200 מיליון מ"ק מים בשנה, היקפו הוכפל ל-400 מיליון מ"ק וזאת כדי לענות על צרכים עתידיים והעלייה בביקוש למים הצפויה עם הגידול באוכלוסיית ישראל, תוך הפחתת התלות במקורות מים טבעיים ובמשקעים, בשל ההתחממות הגלובלית. לפי משרד האוצר, כושר הייצור הגדול במתקן המתוכנן גם יאפשר להגדיל את הרחבת שיתוף הפעולה עם ירדן בתחום המים במסגרת הפרויקט Prosperity Blue.
המכרז מקודם בשיטת PPP כך שהזכיין שייבחר יהיה אחראי לתכנון, למימון, להקמה, להפעלה ולתחזוקה של המתקן במשך 25 שנה. בשלב הראשון ייבחנו היכולות הפיננסיות, ההנדסיות והמקצועיות של קבוצות מהארץ ומהעולם, ורק אלה שיעמדו בתנאי המיון המוקדם יוכלו להתמודד במכרז עצמו. שלב המיון המקדים צפוי להימשך כחצי שנה וכחודשיים לאחר מכן, אמור להתפרסם המכרז עצמו.
לפי מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ, המתקן המתוכנן "יאפשר לנו לספק מענה צופה פני עתיד לצרכי האוכלוסייה, החקלאות והתעשייה", ולדברי החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, "המתקן שיקום יהיה הגדול מסוגו בעולם ויביא למהפכה במשק המים הישראלי".
גורמים באוצר המעורבים בתוכנית ההקמה של המתקן בעמק חפר טענו כי הצורך להתקדם בהליכים הסטטוטוריים בנושא נובע ממורכבות הפרויקט ובכל מקרה, פרטי המכרז הסופי שיפורסם בעוד כשמונה חודשים ייקבעו על פי החלטות הות"ל, שיכללו גם את עמדתה ודגשיה ביחס להתנגדויות שהובאו לפתחה.
