דעה
כשזה מגיע לכלכלה, כולם נהפכים ל"שמאל פרוגרסיבי מטורלל"
בארה"ב - טראמפ הציע לחלק 2,000 דולר לכל אזרח; בישראל - ממשלת הימין מקדמת הצעה לסבסוד רטרואקטיבי של ריבית המשכנתאות. מה קורה פה?
יש אמירות שמחזיקות מעמד עד הרגע בו מדובר על כלכלה. בעשורים האחרונים הפכו ערכים כלכליים מובהקים בהם מחזיק השמאל הסוציאליסטי בעולם וגם בישראל, לשמות גנאי והם הוחלפו במונחים כמו "קפיטליזם" ו"שוק חופשי". כך למשל, בישראל, מילים כמו "מפאי", "ועדי עובדים" ו"שירותים ציבוריים" הפכו להיות מונחים מוקצים מחמת מיאוס בעוד שהרפורמות הימניות שמעביר נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בארצו זכו לתשבחות.
אם נעצור לרגע ונבחן את ההצעות שעולות על השולחן בארה"ב ובישראל, נגלה שבפועל יש מרחק רב מאוד בין הדיבורים למעשים וכי במעשים, השמאל הכלכלי פורץ בעוז ולאו דווקא באופן חיובי.
בשבועות האחרונים הורגש בארה"ב חשש גדול מפני בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק. דווקא ניו יורק, הסמל להצלחה הקפיטליסטית האמריקאית, בחרה בראש עיר המדבר על צדק חלוקתי, דיור ציבורי ודאגה לחלשים. "New York’s Richest Ask ‘How Dare He?’ as Mamdani Closes in on City Hall?" זעקו כותרות הוול סטריט ג'ורנל, כשברקע פורסמו כתבות על סלבריטאים וחברות אמריקאיות שאיימו לעזוב את ניו יורק. אלא שאז הגיע דונלד טראמפ, סמל הימין הכלכלי, והציע לחלק 2,000 דולר לכל אזרח אמריקאי "לא כולל בעלי הכנסה גבוהה". האיש שדוגל בקפיטליזם טהור הפך למחלק צ’קים לאומה כולה. האם מהלך זה הוא בעצם "ימין" או "שמאל"?
אם מסתכלים על המהות הרי שתשלום ישיר מהמדינה לציבור הינו חלק ממדיניות רווחה קלאסית, אך אם מסתכלים על הדרך - מימון באמצעות מכסים על היבוא, הרי שזוהי כלכלה לאומית שמרנית. באופן זה נוצר כאן יצור כלאיים פוליטי - פופוליזם כלכלי במעטפה פטריוטית. "שמאל" או "ימין"? התשובה היא כנראה הכול ביחד. האם שונאי השמאל הפרוגרסיבי יתנגדו לחלוקת 2,000 דולר לכל אזרח? קשה מאוד להאמין.
הבלבול מתרחש גם אצלינו
גם אצלנו בישראל, מתברר, אין הבדל גדול. הממשלה מקדמת כעת הצעה לסבסוד רטרואקטיבי של ריבית המשכנתאות, משמע, אזרחי ישראל שקיבלו החלטה כלכלית מודעת ומושכלת לקחת משכנתא בתנאים מסוימים, יקבלו סבסוד רטרואקטיבי. ממשלת הימין המובהק, בראשות מי שנשא נאומים חוצבים על ה"רזה", קרי המגזר הפרטי, שנושא על גבו את ה"שמן", קרי המגזר הציבורי, מקדמת הצעה שאם הייתה מגיעה מצד השמאל הקיצוני, לא הייתה מעוררת פליאה וכולם היו מסבירים מדוע זוהי הצעה גרועה.
בנק ישראל, שלא הוזמן לדיון אודות ההצעה לסבסוד, פרסם נייר עמדה רשמי בנושא מיוזמתו והגיב בחריפות יחסית לנושא - "גורמים בבנק ישראל מוסרים כי גם לאחר עיון מעמיק קשה לזהות את ההיגיון הכלכלי בהצעה", נמסר מטעם הבנק. לדבריו, הצעה כזו "לא קיימת גם בכלכלות של מדינות העולם השלישי. עם זאת, קל מאוד להצביע על הנזק הפוטנציאלי לכלכלה הישראלית ולתדמיתה כמשק מפותח".
הליכתו של הימין הישראלי למחוזותיו של השמאל הכלכלי אינה דבר שנעשה בהיחבא או במחשכים, וברור שחבריו לא נהיו סוציאליסטים ביום אחד. ואולם כאשר אין רצון או קשב לטפל בבעיות מבניות מהותיות, אם באמצעות קבוצות לחץ או שינויים הנעשים בעבודה סיזיפית ועקבית, תמיד אפשר לחלק כסף לציבור.
המסקנה שעולה מאירועי התקופה היא שבעולם שבו יוקר המחיה אינו מבחין למי הצבעת, כולם נוהגים כשמאלנים כשזה נוגע לכלכלה. רק אל תקראו לזה כך, כדי לא לפגוע במותג עצמו.
שמוליק בן אריה הוא דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי, פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי - ישראל, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
