שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

פרשנות

הבשורות הרעות לחסן ונוה רעות גם לנתניהו

הרשעת חסן ופרסום כתב החשדות נגד אפי נוה הם שני הליכים משפטיים שמקטינים את סיכוייו של נתניהו לנצח במשפט. העליון סירב להתרשם מהראיות הנסיבתיות של חסן, והפרקליטות בתיק נוה קבעה שוב ששוחד אינו רק כסף

משה גורלי 07:1204.12.19

קבלת ערעור המדינה והרשעת אלון חסן הן בשורה רעה לנתניהו בדיוק כמו שכתב החשדות הכפוף לשימוע הוא בשורה רעה לאפי נוה. שימועים, מסתבר, קוצרים מחמאות לסנגורים אבל לא מבטלים את כתבי האישום.

 

לאחר הסיקור החיובי הגיע השוחד המיני. הכסף, מעטפות הכסף – פאסה. הסקס והסיקור מככבים בשתי פרשות השוחד שמסעירות את המדינה. אם נתניהו לא הצליח להוריד את השוחד בשימוע, קשה להאמין שאפי נוה יצליח. שי ניצן בהחלט נותן יציאה מפוארת מהקדנציה שלו כפרקליט המדינה.

 

אלון חסן. בית המשפט העליון הרשיע במרמה והפרת אמונים אלון חסן. בית המשפט העליון הרשיע במרמה והפרת אמונים צילום: עמית שעל

 

סיפור ה"מין תמורת מינוי" הבשיל לכתבי חשדות - כתבי אישום לפני שימוע – נגד אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין ואסתר כרייף, שופטת בית משפט השלום. נוה יואשם בכפוף לשימוע בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים וכרייף במתן שוחד והשמדת ראיה. ההחלטה התקבלה על ידי ניצן, שלא רק התנער מהמאמץ של נוה להוריד אותו מעל גבו בטענת ניגוד עניינים, אלא אפילו שדרג את המלצות המשטרה מהפרת אמונים לשוחד, שוחד מיני.

 

כזכור, נוה טען שניצן מתנכל לו על רקע התנגדות שהביע נוה למינויו העתידי לבית המשפט העליון. ניצן אולי לא יגיע לעליון, אבל גם כרייף לא. אפילו לשלום היא כנראה כבר לא תחזור.

 

כניסה למיטה משיקולים זרים

 

החמרת החשד לשוחד נועדה, בין היתר, להלבין את העבירות לכאורה של הדס שטייף וסייעניה בפיצוח הנייד והחדירה לפרטיותו של נוה. אילו היה מדובר בעבירה הקלה יותר של הפרת אמונים, ניתן היה לטעון לפסילת הראיות שהושגו בעבירה. נכון שתורת "פירות העץ המורעל" (פסילה מוחלטת של ראיות שהושגו בעבירה) לא חלה בישראל, אבל חלים בה כללי פסילה פסיקתיים שמאפשרים את פסילת הראיות. אלא שהכלל נחלש והשימוש בו נזנח ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר. לכן מתקיים כאן כלל הכלים השלובים – חומרת עבירת השוחד מקטינה את אחריותה של שטייף, פוטרת אותה מהדין ומכשירה את הראיות שהושגו בעבירה. אם תרצו, סוג של צל"ש או טר"ש. אם נוה יורשע בשוחד היא תקבל את הצל"ש. מעין מצווה שבאה בעבירה. כתב החשדות על שוחד לפחות פוטר אותה מהטר"ש.

 

אבל לדיל הזה, שאיכשהו מצטרף לסינרגיה המסורתית ועתיקת היומין בין רשויות האכיפה לתקשורת, יש מחיר: להוכיח את השוחד. אין ספק שאת עבירת הפרת האמונים היתה הפרקליטות צולחת בקלות. אין ספק שהתנהגותו של נוה היתה פסולה, אבל שוחד זהו עניין רציני שצריך להוכיח בו מפגש מודע והדדי של ציפיות, של יחסי "קח־תן" – מין תמורת מינוי.

 

מלבד הטענה לפסילת הראיות, יטען נוה באמצעות פרקליטו בועז בן צור שתי טענות מרכזיות נוספות. הראשונה, שהמפגשים האינטימיים נוצרו ב־2013, עוד לפני שנוה היה ראש הלשכה ובוחש מרכזי במינויי שופטים. השנייה, שכרייף מונתה בוועדה לבחירת שופטים ברוב של שמונה מתוך תשעת חבריה. רק אליקים רובינשטיין התנגד. נכון שאין צורך להוכיח שנוה הגיש לכרייף את המינוי, אלא רק פעל למענה בתמורה ליחסי המין. הכניסה הזו למיטתם של בגירים מתאפשרת כאשר יש חשד שהזוג נכנס אליה משיקולים זרים. אבל, ואם ניצת ביניהם הלהט המיני, חייב היה נוה לנתק כל זיקה אליה והוא לא עשה זאת במאמצים שהפעיל מול חברי הוועדה לבחירת שופטים. זו הפרת האמונים.

 

אבל אם השניים נכנסו לרומן ולמיטה בלי קשר למינוי, צריך להוכיח שהשניים נקשרו בעסקה. הקשר החל לפני שנוה הפך ראש לשכה, אבל אחרי שכרייף הגישה את מועמדותה, ומאוחר יותר, כשהמועמדות נתקעה, נידב נוה כראש לשכה את שירותי החילוץ שלו.

אפי נוה. כתב החשדות קובע לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים אפי נוה. כתב החשדות קובע לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים צילום: ראובן קסטרו

 

נוה, ונחזור לדמיון לביבי, הפך זחוח והתנהג כמי שמגיע לו הכל. שניהם הרימו עצמם בשערות ראשם (אצל נוה מדובר במטאפורה בלבד) למרומי הצלחה שהועצמה שבעתיים בתודעתם והותירה יריבים ונפגעים לאורך הדרך. נוה התכתש ותבע עיתונאים והגדיל לעשות באותה תוכנית של "עובדה" כשנהנה להשפיל שופטים לפני המצלמה והמיקרופון. ואם לצד הזחיחות נזנחת הזהירות, אז התוצאות לא מאחרות לבוא. תחילה "גניבת" שער היציאה בנתב"ג ועכשיו הסיפור הזה.

 

נגד נוה נסגרו שני תיקים נוספים שגם הם נשלפו מחדר המיטות. האחד על יחסיו עם עורכת הדין בהקשר לקידום בעלה למחוזי והשני על יחסיו עם מתמחה. הסיפורים האלה הוזכרו בהודעת הפרקליטות היום כדי לתמוך בתזה המרכזית שנוה לא קיים יחסים אינטימיים במרחב העבודה שלו כראש לשכה. הסדרתיות הזו יכולה לפעול נגדו, אבל גם בעדו. הנה, יטען, כולן חפצו בי ולא חפצו דבר ממני.

 

מעניין אם חברי הוועדה לבחירת שופטים יגיעו להעיד במשפט, אם וכאשר יוגש כתב אישום. גם כאן ייתן נוה "תחרות" לנתניהו ברמת הבכירים. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, המשנה אליקים רובינשטיין וכמובן שרת המשפטים איילת שקד שתחזקה ברית וחברות קרובות (לא אינטימיות) עם נוה. אגב, כמו שכרייף ציפתה מנוה למינוי, כך ציפה נוה משקד שביום מן הימים תצרף אותו כשר בממשלתה. יחסי ה"קח ותן" שהשניים קיימו במינוי שופטים, בהקשחת בחינות הלשכה ובעניינים נוספים מלמדים שבלי דילים אין חיים פוליטיים. הדיל עם כרייף, במידה שיוכח, חצה את הגבול. הדיל הזה מדבר על "שוחד מיני". מין תמורת מינוי. וכאמור, יש לנו גם סיקור חיובי תמורת רגולציה בתיק 4000. איפה הכסף, תהה פעם יאיר לפיד.

 

השטן נמצא בפרטים הקטנים

 

כאמור, בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורה של המדינה והרשיע את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר אלון חסן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת לאחר שבמרץ אשתקד זוכה חסן מכל האישומים נגדו בפרשת השחיתות בנמל אשדוד.

 

הרשעת אלון חסן, לאחר זיכויו במחוזי בבאר שבע, נושאת איתה מסר חשוב לנתניהו: אלוהים, או השטן אם תרצו, נמצא בתמונה הגדולה, לא רק בפרטים.

 

השופט יואל עדן שזיכה את חסן כתב פסק דין שמקנטר את הפרקליטות: "טענות אשר מתמקדות באווירה, בשמועות, בריח לא טוב העולה מהתנהלות, וכיו"ב, אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה, ואינו כלי פרשני. גם ראיות נסיבתיות, אשר מהן מתבקשת גזירת מסקנה בדבר פליליות מעשה, צריכות להיות ראיות קבילות, והחיבור ביניהן אינו יכול להיעשות בדרך של השערה, אלא במסקנה מעל לספק סביר". ההתגרות בפרקליטות היא מיותרת, ובעיקר מסוכנת למזוכה. בעברית מנומסת יותר אומר עדן שראיות נסיבתיות, כאלה שמככבות למשל בתיק 4000 על יחסי השוחד שבין נתניהו ושאול אלוביץ', צריכות להיות ברמה של מסקנה ולא רק השערה.

 

בנימין נתניהו. אפי נוה אימץ התנהגות דומה לראש הממשלה והפך זחוח כמי שמגיע לו הכל בנימין נתניהו. אפי נוה אימץ התנהגות דומה לראש הממשלה והפך זחוח כמי שמגיע לו הכל צילום: רויטרס

 

לאחר שניתן פסק הדין המזכה, השתתפה שופטת בית המשפט העליון ענת ברון בכנס משפטי בלשכת עורכי הדין. זיכויו של חסן ריחף באוויר. ברון לא התייחסה אליו ישירות,אבל בדיווח ב"כלכליסט" נכתב אז כי אם המדינה תערער, היא תוכל לשאוב עידוד מדבריה של ברון ש"בית המשפט נדרש להפעיל גם את השכל הישר ואת ניסיון החיים על מנת להשלים חללים בפאזל הראייתי".

 

וזה עשה את ההבדל לרעת חסן. עדן זיכה אותו מפני שהרשעה בראיות נסיבתיות "מחייבת כי ניתן יהיה להסיק מהן מסקנה הגיונית אחת, ואחת בלבד, וכי אין במכלול הנסיבות כדי להביא למסקנה בדבר אפשרות אחרת לזו המועלית בכתב האישום". לעומת זאת, בית המשפט העליון ראה באותן נסיבות בדיוק את האפשרות שעולה בכתב האישום. שופטי העליון שעו להצעתה של עמיתתם ברון והפעילו את השכל הישר וניסיון החיים כדי להשלים חללים בפאזל הראייתי.

 

עדן הוא חלומם הרטוב של הסנגורים. הוא מתעלם מנוכחותו הבריונית של חסן בנמל, מקשריו המשפחתיים והעסקיים בנמל. לשופטי העליון מצביעים על פעולותיו שמגלות ניגוד עניינים מובהק בינו, בין חברת דנה, לבין האינטרס של הנמל ומקימות את עבירת הפרת האמונים.

 

ומכאן הדרך קצרה אל התמונה הכוללת המלמדת כי לא פעם נהג חסן בנמל אשדוד כבשלו ולא חשש מלערב את ידיו בנושאים רבים שאינם מענייניו. חסן, כך נקבע, "הילך על החבל הדק המפריד בין התנהגות פלילית לבין זו שאינה". ואם השופט עדן הסנגוריאלי החליט שהוא נופל מהחבל הזה לצד המזכה, בחרו שופטי העליון להפיל אותו לצד ההרשעה.

 

והבשורה לנתניהו היא ברורה. גם אם יימצא במחוזי שופט שיתעלם מהתמונה הכוללת, שיפרק את התמונה הגדולה לגורמים שיספקו את הספק הסביר שנחוץ לזיכוי, עדיין קיים הסיכון מבחינתו שבית המשפט העליון ישלים את החללים לתמונה מרשיעה. וייתכן גם ההפך. שופט מחוזי כדוד רוזן החמיר עם אהוד אולמרט בגלל שהשלים בעצמו את תמונת השוחד של חצי מיליון שקל שקיבל יוסי אולמרט, ואילו העליון שפירק את הסיפור הזה לגורמיו, זיכה את אולמרט מהסעיף הזה כך שהשוחד ושנות המאסר הופחתו משמעותית – משש שנים לשנה וחצי בלבד.

x