משפט

הערעור של המדינה התקבל חלקית: אלון חסן הורשע במרמה והפרת אמונים

יו"ר ועד נמל אשדוד לשעבר הורשע בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. במרץ אשתקד זוכה מכל האישומים נגדו בפרשת השחיתות בנמל אשדוד

עמיר קורץ 10:5403.12.19

בית המשפט העליון קיבל היום (ג') חלקית את ערעורה של המדינה שהוגש במאי 2018 והרשיע את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר אלון חסן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בצד זאת נדחה ערעור המדינה על זיכויו של חסן באישום אחד. זאת לאחר שבמרץ אשתקד זוכה חסן מכל האישומים נגדו בפרשת השחיתות בנמל אשדוד. בית המשפט החזיר את עניינו של חסן לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע למתן גזר דין.

 

 

לפי פסק הדין של העליון, בהרכב השופטים ניל הנדל, יוסף אלרון וג'ורג' קרא, בתקופה הרלוונטית (2003-2014), עת כיהן חסן כיו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד, היו לו קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים עם חברת דנה לוגיסטיקה שפעלה בתחומי הנמל ונתנה שירותים שונים ללקוחותיו.

 

העליון הרשיע את חסן פה אחד בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משום שבכובעו כיו"ר ועד העובדים הוציא פרוטוקולים של דירקטוריון נמל אשדוד ודו"ח ביקורת פנימי של הנמל ומסר אותם לחברת דנה לוגיסטיקה, תוך שהוא שם את עצמו בניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של הנמל לבין האינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו בתוצאות הליך משפטי שנקטה חברת דנה נגד הנמל.

אלון חסן אלון חסן צילום: עמית שעל

 

 

בדעת רוב קבעו השופטים עוד, כי יש להרשיע את חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד וזאת בשל מעורבותו בפרשת "יצואני הגרוטאות". זאת, בשל השתתפותו בכובעו כיו"ר ועד העובדים בישיבה שנועדה למצוא פתרון לשביתת עובדי הנמל שנערכה בשנת 2011 ושבמהלכה הופסקה העמסת הגרוטאות על אוניות. בישיבה זו נכח נציג של חברת דנה ובין השופטים נפלה מחלוקת האם כבר באותו שלב היא הציעה את שירותיה בפיקוח על העמסת הגרוטאות, על מנת שניתן יהיה לחדש עבודה זו.

 

בית המשפט הדגיש, כי אף שהותיר את זיכויו של חסן בחלק מהאישומים, התמונה הכוללת מלמדת כי לא פעם נהג חסן בנמל אשדוד במידה מסוימת כבשלו, ולא חשש מלערב את ידיו בנושאים רבים, אף אם נושאים אלו אינם מענייניו או חמור מכך - שהתערבות זו עשויה להיחזות כהתנהגות בלתי הולמת. חסן, כך נקבע, הילך על החבל הדק המפריד בין התנהגות פלילית לבין זו שאינה, ואף שלא נמצא שיש להרשיעו בחלק מהאישומים בדין הפלילי, אין בכך כדי להביע עמדה ביחס לתקינותם במישור המנהלי-משמעתי.

 

נימוקי השופטים

 

המדינה ערערה במאי 2018 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שזיכה במרץ 2018 את אלון חסן ואת בן דודו, דוד חסן, מעבירות שונות. בערעור חזרה בה המדינה מחלק הארי של כתב האישום, הן במישור העובדתי הן במישור המשפטי, והתמקדה בזיכויים של חסן ובן דודו מעבירות מרמה והפרת אמונים. המדינה הדגישה, כי היא אינה חולקת על מרבית ממצאי העובדות שנקבעו בבית המשפט המחוזי, וכי היא משיגה בעיקר על קביעותיו המשפטיות של פסק דינו. בנסיבות אלו, במוקד הערעור עמדה שאלת גבולותיה של עבירת מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור.

 

השופט יוסף אלרון, שכתב את חוות הדעת העיקרית, סבר כי יש להותיר את הזיכוי בשתיים מהפרשות שבהן הואשם חסן (האישום הראשון והשני). זאת לאחר שקבע כי "בנסיבות העניין לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהמעשים המיוחסים לאלון חסן באישומים הראשון והשני מהווים פעולה בניגוד עניינים באופן המגבש את היסוד העובדתי של עבירה זו". כמו כן, דחה השופט אלרון את טענת המדינה לפיה דפוס התנהגותו החוזר ונשנה של אלון חסן בהתנהלותו מול חברות בנמל אשדוד מבסס כשלעצמו את האפשרות להרשיעו בעבירת מרמה והפרת אמונים, אף אם כל מעשה ומעשה כשלעצמו אינו עולה כדי עבירה זו.

 

 

השופט יוסף אלרון השופט יוסף אלרון צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

 

 

לצד זאת, קיבל השופט אלרון את ערעור המדינה באשר לאישום הרביעי, הרשיע את אלון חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בהקשר זה קבע השופט אלרון, כי מעשיו של אלון חסן - הוצאתם של מסמכים פנימיים של הנמל ומסירתם לחברת דנה לצורך שימוש בהם בהליך המשפטי שנקטה החברה נגד הנמל - עולים כדי מעשה של הפרת אמונים, שכן אלון חסן היה מודע להיותו נתון במצב של ניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של הנמל לבין האינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו, ולהיותו של מצב זה "פוגע בציבור".

 

אלא שהשופטים ג'ורג' קרא וניל הנדל סברו אחרת לגבי אחת הפרשות: פרשת "יצואני הגרוטאות", שביחס אליה סברו כי יש להרשיע את אלון חסן. השופט קרא קבע, כי הפן המחמיר הנוסף הנדרש לצורך הרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים מתקיים בנסיבות העניין בשל כך שבמערכת היחסים, הקשרים והאינטרסים בין הדמויות המעורבות נשזרו אלמנטים של חברות, זיקות קרבה אישית ומשפחתית ואינטרסים כלכליים חזקים, וכן בשל התפקיד החשוב ורב העוצמה שמילא חסן בנמל. השופט הנדל הוסיף, כי לא כל מעשה של ניגוד עניינים - אף אם ראוי לגינוי מבחינה מוסרית, ציבורית מנהלתית ומשמעתית - מהווה עבירה פלילית, והציג את המבחנים לגבולות העבירה.

 

 

השופט ניל הנדל השופט ניל הנדל

 

 

באשר לפרשה נוספת הכלולה באישום השני (פרשת "שמן"), קבע השופט הנדל כי אלון חסן היה מצוי במצב של ניגוד עניינים, בשל פגישתו עם יו"ר חברת שמן דאז, וזאת כאשר ידע על המשא ומתן המתנהל אותה עת בין חברת שמן לחברת דנה. יחד עם זאת סבר השופט הנדל כי אין להרשיעו בפלילים בגין פרשה זו, משום שלא הוכח הפן המחמיר הנוסף הנדרש להרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

 

בנוסף, השופטים הותירו על כנו את הזיכוי במחוזי של דוד חסן מכל האישומים נגדו.

x