שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חקירות בזק: התמלילים

פרשנות

מאחורי הקלעים של תיק 4000: תרגילי החקירה ורגעי השבירה

חשיפת כלכליסט של תמלילי החקירות בתיק 4000, אפשרה לחזות בדינמיקה המיוחדת בין נחקרים בעלי מעמד וכוח, בהם רה"מ נתניהו, שמצאו עצמם לפתע בעמדה אחרת, פגיעה יותר - לבין החוקרים, שהפעילו עליהם לחץ מתבקש וייתכן שפסול; כדאי גם לזכור את חזקת החפות והשאלות העיתונאיות שעולות מההליך

ליטל דוברוביצקי 19:1121.11.19

תיק 4000, שבו יואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ואשר מכיל עשרות עדויות ועימותים ואלפי עמודי חקירות שנחשפו בשבועות האחרונים בכלכליסט, הוא אחד התיקים שהצליח לספק את ההצצה הרחבה ביותר לעומק היחסים בין החוקרים לעשרות הנחקרים.

 

 

 

 

מאבק הכוחות המרתק הזה, אפשר לנו לחזות בדינמיקה המתרחשת רק בחדרי החקירות, בלחצים האדירים שהופעלו על הנחקרים, בתרגילי החקירה וברגעי השבירה וגם להרהר בשאלה אילו חומרים ראויים לפרסום ואילו חומרים הם נעדרי תועלת עיתונאית.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: AFP

 

1. נחקרים בטראומה

 

נחקרי תיק 4000 ישבו בקוקפיט הכלכלי והפוליטי. שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק ואחד מאנשי העסקים הגדולים והחזקים במשק בעבר, ביבי נתניהו ראש הממשלה בהווה, שרה נתניהו אשת ראש הממשלה, רון איילון מנכ"ל יס לשעבר, סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. כולם ניהלו ארגונים גדולים. אחד ניהל מדינה. ואצל כולם, בשלב כזה או אחר בחקירה, הפער בין עמדת הכוח ממנה נהנה רק לאחרונה, למעמד הנחקר היא טראומתית.

 

אחד הדיאלוגים בין החוקרים לשאול אלוביץ' נערך בערב חג פורים. כשהם שואלים אותו "איפה אתה יושב?" הוא עונה להם: "איפה אני יושב? פה". אלוביץ' אפילו לא מפנים שהחוקר מדבר איתו על בית המעצר שבו הוא מוחזק. בנקודה אחרת בחקירה שמדגישה את ההלם של מי שנמצא בחקירה ולא מבין את משחק התפקידים אומר אלוביץ' לחוקר: "בזמן שאתה חוקר, אתה כל כך מפחיד וברגע שאתה יושב ואתה לא עושה כלום, אתה בן אדם כל כך נחמד".  

 


 

בפרשת תיק 4000 (תיק וואלה -בזק), ישב ראש ממשלת ישראל מול חמישה חוקרים במשך שעות ומספר רב של פעמים. נתניהו אמנם המשיך לישון במיטתו בלילה והחוקרים הגיעו אליו, אבל גם עבורו החקירה היוותה חוויה לא פשוטה ורוויה בעקיצות בינו לבין חוקריו. באחת החקירות אמר נתניהו: "אני חושב שעצם החקירה היא בעייתית". החוקרים לא התבלבלו והשיבו: לראש הממשלה "אנחנו נשאל את כל השאלות". "אתם שואלים, נו", השיב נתניה והחוקרים לא התרגשו : "זה לא משנה אם אתה תתעצבן...לנו יש מנדט לבוא ולחקור אותך".

 

לכולם ברור שחקירה פלילית זה לא ביקור בספא, אולי, אם כבר, דומה יותר לכניסה לסאונה רטובה. בהתחלה זה עוד נסבל, אבל ככול שחולף הזמן והפער במעמד של הנחקר ערב החקירה לזה שלאחריה גדל, כל מה שהם רוצים לעשות זה רק לברוח מהחדר הזה ולחזור לנשום.

 

2. תרגילי חקירה

 

בחלק מהעדויות שנחשפו ב"כלכליסט" ובכלי תקשורת נוספים, החוקרים מעמתים את הנחקר עם עדויות אחרות, מקיימים עימותים מביכים ומבצעים תרגילי חקירה. זהו צעד לגיטימי על מנת להילחם בחשד לשחיתות ציבורית. יחד עם זאת, בתיק 4000 חלק מהחשודים וגם עד המדינה ניר חפץ, התריעו על תנאי מעצר לא פשוטים כמו פשפשים בחדר המעצר, חוסר שינה וחקירות שנמשכו במשך שעות על מנת להתישו. במקביל, ישנן טענות על חקירת מקורבת אליו רק לשם ביצוע תרגיל חקירה והפעלת מנוף לחץ נוסף עליו כשההקשר תלוש.  

 


 

עו"ד זק חן, בא כוחו של שאול אלוביץ', הלין בבית המשפט כי "הוא מצוי במעצר מזה 10 ימים, הוא אדם בן 70, תנאי המעצר קשים ומנוצלים באופן כזה שנועד לשבור את רוחו ולהביא אותו להודות בדבר שלא אמר. דברים מאוד קשים שהדעת לא סובלת".

 

בפרסומים שונים עלו גם טענות על לחץ מצד החוקרים להחלפת סנגוריהם של חפץ ואלוביץ', כשהמשטרה חשדה כי מונעים מהשניים להפוך לעדי מדינה. אין ספק שהחוקרים מבצעים עבודה קשה וסיזיפית ולרוב מקצועית ביותר עם כבוד לנחקר ויחד עם זאת, בדרך למיגור השחיתות צריך לזכור שהמטרה לא תקדש את האמצעים. לחץ על נחקר הוא לגיטימי, אבל רק עד גבול מסוים. בסוף היום אנחנו רוצים עדי מדינה שחותמים על הסכם עד המדינה מבחירה מושכלת בין האופציות הגרועות העומדות בפניהם. אנחנו גם רוצים חשודים שמכבדים את זכותם לא להפוך לעדי מדינה. כאלה שמודים ומעידים רק כדי לגמור עם הסבל, הם תוצר לוואי שאסור לנו לקבל.

 

שאול אלוביץ' ושלמה פילבר שאול אלוביץ' ושלמה פילבר צילום: יואב דודקביץ, אוהד צויגנברג

 

3. חזקת החפות

 

תיק 4000 רווי בעדויות, חומרי חקירה קשים ועדי מדינה. אבל כדאי לזכור את חזקת החפות שכל כך קל לשכוח אחרי שקוראים את אלפי המילים המרכיבות את חקירות תיק 4000. אולי אחת הדוגמאות הטבות ביותר לכך הוא תיק בזק משנת 2002. בשנת 2015, 13 שנים לאחר שהוגש כתב אישום סביב עסקת רכישת מניות בזק על ידי חברות של גד זאבי, זוכו זיכוי מלא גד זאבי, מיכאל צ'רנוי ואחרים בפרשה. זאת לאחר שהפרקליטות טענה כי חלקו של צ'רנוי הוסתר לכאורה בעסקה ממשרד התקשורת ומהבנקים שמימנו את העסקה מחשש שצ'רנוי לא יצליח לקבל היתר לעסקה משר התקשורת דאז. הכותרות זעקו, תמלילי החקירות נמרחו על דפי העיתונים, בזק נלקחה מזאבי ובסופו של יום הנאשמים זוכו.  

 


 

בהרבה חקירות, לרבות תיק 4000 ותיק בזק הכלכלי, יש תחושה כי לאחר קריאת חלק מהן ובמיוחד החקירות של עדי המדינה שלמה פילבר וניר חפץ, ברור שההתנהלות הייתה לא תקינה. אולי אפילו רקובה. אלא שרקוב לא תמיד עובר את הרף הפלילי. כך למשל, על גרסאות עד המדינה פילבר ועד המדינה ניר חפץ הגיב נתניהו ב"לא נברא", ו"שקר". יש לשער כי נתניהו באמצעות פרקליטיו יטען, בין השאר, כי רק גרסאותיהם השקריות לכאורה של עדי המדינה קושרים אותו לחשדות נגדו. בבחינת אם אין עדי מדינה אין תיק. גם אלוביץ' מכחיש בתוקף את החשדות נגדו. מנגד, מצוידת הפרקליטות בין היתר בתכתובות בין שאול אלוביץ' לאילן ישועה, מנכל וואלה לשעבר כדוגמת "מה שמרגיז הוא שהגדול (נתניהו-ל.ד) יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו..".

 

איזו מהגרסאות תוכח בבית המשפט? עוד מוקדם לקבוע מה שבטוח הוא שכל הכרעה שלא תהיה תכלול ערעור. וזה אומר מסע משפטי ארוך ומייגע של כמה שנים לפחות.

 

מה לא פרסמנו

 

4. קריאת תמלילי החקירות בתיק 4000 שמה אותנו העיתונאים לא אחת בדילמה. מה לפרסם ומה להשאיר במגירה. החומרים שלא עברו את המסננת העיתונאית שלנו ידועים רק לחשודים והעדים עצמם, רגעים מביכים, רגעים שבהם אנשים מצהירים על מחלותיהם הפיזיות והנפשיות, על תרופות שהם נוטלים ורגעי משבר בעלי גוונים נוספים. כל אלו, הושארו בחוץ מכיוון שלא עברו את רף הרלוונטיות העיתונאית לתיק 4000.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x