האם טראמפ צודק?

יוזמתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגביל דרמטית את תוכניות הוויזות לעובדי טכנולוגיה נתפסה, בעקבות עיתויה ומסגורה, כנקמה על הביקורת שהביעו מנהלי חברות עמק הסיליקון נגד הגבלת ההגירה ממדינות מוסלמיות. אך הקריאה לשנות את מדיניות ויזות העבודה מסוג H-1B, שניצבות בלב המהלך, נשמעת כבר מספר שנים מפי חוקרי אקדמיה ופוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, כולל מצד הסנטור ברני סנדרס.

תכליתה המקורית של תוכנית אשרות העבודה היתה לסייע לחברות הטכנולוגיה להתמודד עם מה שהוצג כמחסור בכוח עבודה טכני מיומן. אך לטענת מבקריה, חלק מהחברות מנצלות פרצות בחקיקה כדי להוריד עלויות שכר באמצעות החלפת עובדים אמריקאים יקרים בעובדים זרים הזולים יותר להעסקה. בנוסף, כך נטען, החברות מנצלות את העובדים הזרים ומורידות את השכר הממוצע בענף.

הפגנה נגד שינוי מדיניות ההגירה בארה"ב. חברות הטכנולוגיה התגייסו צילום: בלומברג

הסנטורים צ'אק גרסלי הרפובליקני והדמוקרט דיק דרבין מובילים כבר קרוב ל־10 שנים יוזמות שונות להחמרת הפיקוח על תוכנית האשרות. "במהלך השנים התוכנית הפכה לדרך עבור מעסיקים, בסיוע הממשל האמריקני, לייבא כוח עבודה זול", אמר בעבר גרסלי. "עתה נראה כי העובדים הזרים מחליפים את העובדים האמריקאים במקום לשמש כהשלמה". לאחר שהצעת חוק שהשניים ניסו להעביר בנושא נפלה "הניו יורק טיימס" פרסם מאמר מערכת נוקב שתמך בהגבלת תוכנית האשרות.

הביקורת העיקרית על מדיניות האשרות מתמקדת בהיעדר אכיפת הדרישה לפיה חברות שמביאות עובדי טכנולוגיה זרים ינסו למצוא קודם עובדים אמריקאים לאותם התפקידים. לטענת המבקרים, גם כאשר נמצאים עובדים אמריקאים החברות לא מחויבות לתת להם עדיפות, גם אם הם בעלי כישורים טובים יותר. התוצאה, כפי שעולה משורת מחקרים שנעשו בעשור האחרון, היא ש־50%–70% מבוגרי המקצועות הטכנולוגים בקולג'ים אמריקאיים לא מצליחים למצוא עבודה בענף.

איור: דניאל גולדפרב

במקביל, מחקר שנערך אשתקד באוניברסיטת מישיגן העלה כי אלמלא שיעור ההעסקה הגבוה של מהגרי עבודה, השכר של מדעני המחשב בארה"ב היה גבוה ב־2.6%–5.1%. זאת בשעה ש־90% ממהגרי העבודה שמגיעים באמצעות ויזות H-1B משתכרים פחות מהשכר החציוני במדינה. התוצאה היא זינוק של עשרות אחוזים ברווחיהן של חברות ה־IT שמעסיקות אותם.

לא חסרות דוגמאות להעדפת יבוא עובדים זרים על פני אמריקאים. ב־2015 ענקית המדיה דיסני פיטרה 250 מעובדי ה־IT שלה והחליפה אותם בעובדים הודים שיובאו למדינה במיוחד בידי חברת מיקור־חוץ הודית. כמוה עשתה גם חברת האנרגיה Southern California Edison, שפיטרה 540 עובדים והחליפה אותם בעובדי חברות מיקור־החוץ ההודיות אינפוסיס וטאטה. ב־2015 קיבלו יחד שתי החברות הללו, שנחקרו בעבר החשד להפרת תנאי תוכנית הוויזות, יותר מ־15 אלף ויזות ליבוא עובדים זרים לארה"ב. לצדן מככבות בצמרת יבואניות העובדים וויפרו ומהינדה באטיאם ההודיות וחברות שירותי ה־IT במיקור חוץ קוגניזאנט מניו ג'רזי. זאת בשעה ש־IBM קיבלה 2,500 אשרות וגוגל, אמזון ואינטל זכו למאות אשרות מסוג זה מדי שנה.

בשעה שמרבית המועמדים הרפובליקנים שהתמודדו נגד טראמפ בפריימריז תמכו בהרחבה משמעותית של תוכנית הוויזות, שני המועמדים המזוהים עם האגף הקיצוני במפלגה, מייק האקבי וריק סנטורום, תמכו דווקא בצמצום שלה. גם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון תמכה בהרחבת תוכנית הוויזות, בשעה שסנדרס שהתמודד מולה הבטיח לכפות תשלום שכר גבוה יותר לעובדי טכנולוגיה זרים ולהוציא מהתוכנית חברות שינצלו אותה לרעה.

המהלך המתוכנן של טראמפ נראה על פניו כצעד ברוטלי וקיצוני, שאינו מתחשב בשינוי התנאים בעמק הסיליקון ובמחסור הממשי בעובדי טכנולוגיה מיומנים. חלק מהחברות אכן זקוקות לתוכנית הוויזות והעובדים שהיא מאפשרת להן להביא כדי להישאר תחרותיות וחדשניות, לגייס במהירות עובדים בעלי כישורים ספציפיים ולהניע מהלכים עסקיים ללא עיכובים. עבור הייטקיסטים ישראלים ועובדי טכנולוגיה מהעולם המתפתח, שנהנו עד כה מהזדמנות נוחה להרוויח יפה (במונחי מידנות המוצא שלהם) אין ספק שמדובר בחדשות רעות.

מנגד, קשה להתכחש לכך שהתוכנית נוצלה בהרחבה בידי פוליטיקאים, חברות מיקור־חוץ ותאגידים, שהציבו את החיסכון בהוצאות לפני טובת העובדים האמריקניים. רפורמה נרחבת, שתבחן שאלות כמו מי זוכות לקבל את הוויזות, לאילו תפקידים ובאיזה שכר עשויה בהחלט להועיל למי שבאמת זקוק להן.