$
הייטק והון סיכון

טומיגו מגייסת 500 אלף דולר מירון קרני ו"תל אביב אנג'לס"

החברה פיתחה מערכת לגיוס עובדים דרך רשתות חברתיות, בתוכה אפשרות לתגמול עובדים שסייעו באיוש משרות בארגון. לדברי מייסדי החברה, ארגונים לא יודעם לנצל את יתרונות הגיוס בשיטת "חבר מביא חבר"

אסף גלעד 12:0628.11.12

חברת הסטארט-אפ הצעירה טומיגו גייסה 500 אלף דולר מירון קרני וקבוצת 'תל אביב אנג'לס' לפיתוח מערכת גיוס עובדים המבוססת על עקרון 'חבר מביא חבר' ברשתות חברתיות.

המערכת של טומיגו מאפשרת לארגונים להפיץ מודעות דרושים בסיוע העובדים שלהם ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, לינקדאין, טוויטר וגוגל פלוס. רק בחודש שעבר השקיעה קבוצת האנג'לים חצי מיליון דולר בסטארט-אפ נאומטיקס שפיתח אפליקציה לזיהוי לחץ אוויר בגלגל הרכב. ירון קרני וקבוצת 'תל-אביב אנג'לס' - שכוללת משקיעים פרטיים מארה"ב ומאנגליה - התפרסמה כשמכרה בעבר את לאבפיקסיז לגוגל ואת חלקה בקונטקסט-אין לקרן ספארק.

 

המערכת שפיתחה טומיגו מנהלת את תהליך התגמול לעובד שהצליח להשים את חברו בארגון בהצלחה. בנוסף, המערכת מאפשרת לשלוח משוב שלילי או חיובי לכל אחד מהמועמדים לעבודה שהגיעו דרכה.

 

שיטות הגיוס הנוכחיות מזיקות למוניטין החברה

 

"תהליך גיוס עובדים בדרך של 'חבר מביא חבר' פועל כבר שנים, אך הוא נעשה היום בצורה אינטואיטיבית, לא באופן מסודר ולא מביא לכדי מיצוי את היכולות של הרשתות החברתיות", אמר ל"כלכליסט" טל מורן, מנכ"ל החברה.

 

"היתרון של 'חבר מביא חבר' הוא הרלוונטיות: העובדים יודעים בדרך כלל מה מקום העבודה שלהם מחפש, והחברים שלהם יכולים להיות יותר רלוונטים ממועמדים אחרים שמגיעים דרך מודעת דרושים או חברת השמה".

 

"הבעיה מתחילה בכך שלא כל הארגונים מבינים את החשיבות של תהליך ה'חבר מביא חבר'. כאשר מועמד שולח קורות חיים לאחר שקרא מודעת דרושים, לא תמיד הוא מקבל תשובה או יודע אם בכלל מישהו קרא את קורות החיים שלו".

 

"גם כאשר מיישמים את שיטת 'חבר מביא חבר', מקומות עבודה נוטים לעשות זאת בצורה לא אופטימלית: התקשורת בין המועמדים, העובדים והמגייסים לא תמיד מתנהלת כפי שצריך, לא תמיד יש כתובת לשאלות ולא תמיד המועמדים מקבלים תשובות על קבלה או דחייה ממקום העבודה - ומעבר לפגיעה במועמד, הדבר גם יכול לפגוע גם במוניטין של החברה".

 

גם הלקוחות מגיעים בשיטת "חבר מביא חבר"

 

טומיגו עובדת כיום עם כמה עשרות חברות בישראל ובארה"ב, ביניהן מטריקס, מיקרוסמי וגיוס עסקי. לחברה אין תקציב שיווק והלקוחות שמעו עליה מפה לאוזן. "מנהלות גיוסי עובדים מספרות עלינו אחת לשנייה וכך הצלחנו להגיע להמון חברות, ולזלוג לארה"ב", אמר מורן.

 

מייסדי טומיגו. מימין: טל מורן, נמרוד מורן, ליאור אטיאס מייסדי טומיגו. מימין: טל מורן, נמרוד מורן, ליאור אטיאס צילום: אוראל כהן

 

לאחר שארגון מטמיע את המערכת, הוא מפיץ את המשרות לעובדים המעוניינים להירשם לשירות. העובד יכול לחלוק את המשרות עם חבריו ברשתות החברתיות על ידי כפתור דמוי Share, ברשתות כגון פייסבוק, טוויטר, לינקדאין וגוגל פלוס. עובדים המעוניינים בכך, יכולים להירשם לשירות ובו יתפרסמו בחשבונות האישיים שלהם ברשתות המשרות הפנויות בחברה מדי שבוע. המערכת מאפשרת לכוון את המשרות לקבוצות מסוימות, ולמגייסים היא מאפשרת לנסח את נוסח התשובות. לבסוף, המערכת מפקחת על העברת התגמול לעובד שהביא חבר שהושם בהצלחה בארגון.

 

על פי ליאור אטיאס, מנהל הפיתוח העסקי בחברה, המודל העסקי של טומיגו בנוי על חבילת שירות שהיא מוכרת לחברה שמעוניינת לגייס עובדים. החברה יכולה לשלם בכל חודש לפי מספר משרות ולפי מספר העובדים שהיא מעוניינת לשתף בתהליך. טומיגו אינה נוטלת עמלה על כל השמה. לטענת אטיאס, גם מנוי שכזה שעלותו מאות דולרים בחודש משתלם לארגונים כיוון שהם משלמים לחברות ההשמה עמלה בגובה שכר חודשי של העובד שהתקבל לעבודה בעזרתן.

 

מאמינים ב"חבר מביא חבר" כשיטה לגיוס עובדים - ולקוחות. מימין: טל מורן, ליאור אטיאס, נמרוד מורן מאמינים ב"חבר מביא חבר" כשיטה לגיוס עובדים - ולקוחות. מימין: טל מורן, ליאור אטיאס, נמרוד מורן צילום: אוראל כהן

 

אתם מתחרים למעשה בחברות דוגמת Zao שהקים זיו אלירז וחברת הסטארט-אפ החדשה של רויטל הנדלר, Workwith.me. מה אתם מחדשים?

נמרוד מורן, סמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה: "אנחנו מתמקדים בתהליכים אוטומטיים, אך מקפידים גם על פידבק אנושי. בנוסף, בחברות אחרות התגמול על השמה מוצלחת מתחלק בין גורמים רבים, שלא כולם רלוונטים. אנחנו מנסים לשמור על סדר בעניין, להדגיש את התרומה של העובדים ומפקחים על התגמול שהם צריכים לקבל - ומציגים לאורך כל התהליך בדיוק מי אמור להיות מתוגמל. אנחנו מאפשרים גם תגמול לפי מאמץ ולא רק לפי תוצאה, או השמה. לארגונים שמעוניינים בכך, אנחנו מספקים טבלה שחשופה לכל הארגון ובו ניתן לראות כמה עובדים הביאו קורות חיים של חברים, כמה מהם אחראים להשמות מוצלחות וכמה כסף הם הרוויחו מכך".

 

כלי שימושי לציבור העובדים - ולבעלי ליקויי שמיעה בפרט

 

את החברה ייסדו ליאור אטיאס והאחים טל ונמרוד מורן (28), שלושתם חברי ילדות שהכירו בבית הספר 'חוגים' בחיפה. טל ונמרוד מורן הם תאומים זהים שהקימו יחד בגיל 15 את אתר ביקורות הסרטים ביקורנט, ואחר כך שירתו יחד ביחידת המחשבים של חיל הים. דרכיהם נפרדו כשלמדו תואר במדעי המחשב, כל אחד באוניברסיטה אחרת. טל למד בתל אביב ואילו נמרוד באוניבסיטה העברית.

 

תכונה אחת שמבדילה אותם מאטיאס ומשאר חבריהם היזמים הוא עצם היותם לקויי שמיעה מלידה. "אנחנו מכירים כבדי שמיעה רבים שלא מצליחים להגיע למקום עבודה מכובד ומסודר או שהם לא מצליחים למצוא עבודה כלל. אפילו בהייטק, שנחשב ליותר נאור כביכול. חשבנו לייעל את התהליך כולו, ולהפוך אותו שקוף לכל", אמר המנכ"ל טל מורן.

 

"הקושי שלהם נובע בדרך כלל מתקשורת עם המראיין הראשוני. אלה נוטים לפסול כבדי שמיעה או בעלי נכויות אחרות במהירות רבה מדי, בין אם זה בטלפון או בין אם בפגישה. באמצעות המערכת שלנו והרשתות החברתיות אנחנו יוצרים ערוץ ישיר בין המגייסים לבין המקורות האנושיים שאולי מתאימים אבל הרושם הראשוני פוסל אותם, אנשים שאולי לא היו מגיעים לראיון עבודה בשום דרך אחרת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x