סגור

"יום אחד אקבל את תפקיד החמוד"

מ"תאג"ד" עד “המפקדת", דור הררי תמיד מקבל את תפקיד המאצ’ו. אבל השחקן, שהוא גם חבר להקה שכבר הופיעה לפני אלפים בקרמלין וגם מוציא אלבום סולו, בכלל חולם להיות ג’ים קארי. אולי עכשיו ימצא את מבוקשו בקומדיה שבה הוא מגלם איבר מין שקיבל חיים משל עצמו

בשנה האחרונה השחקן דור הררי הופיע על מסך הטלוויזיה כבועז הפרמדיק המניאק ב”תאג"ד”, לירז העבריין ב"השוטרים" או כפיר המ"פ הדוש בסדרה המדוברת "המפקדת". במציאות הררי רחוק שנות אור מהטייפ קאסט שהודבק לו. הוא מברך על כל תפקיד שמגיע אך מאחל לעצמו גם תפקידים אחרים. "יותר כיף לשחק את הבעייתי אבל זה לא הגיבור הקלאסי ויש חשש שזה יידבק. אני מקווה לשבור מתישהו את הטייפ ואת הסטיגמה ולשחק את תפקיד החמוד או משהו מצחיק בסגנון ג'ים קארי", אומר הררי.
ב־1 ביוני אפשר יהיה לראות אותו במחזמר הקומי הפרוע "רינגו" שתעלה קבוצת הצעירים של תיאטרון הקאמרי, מאת ירון אדלשטיין, בבימוי מנהל הקבוצה עמית אפטה. בהצגה הוא יגלם את רינגו, שהוא — ובכן — איבר מין. דקות אחרי שדני מציע נישואים למיקה, הוא מגלה שאיבר המין שלו נעלם. באותם רגעים רינגו שלו כבר חוגג ברחבי העיר, כישות נפרדת. המשטרה פותחת בחקירה, שלמה ארצי נחלץ לעזרה והכל מסתבך כשרינגו נחטף על ידי חמאס.
"הכל מאוד פארודי וכיף ורינגו מסמל את היצריות, החופש והפראיות", אומר הררי. "רינגו בורח מהתחתונים ברגע שהוא שומע על חתונה והולך לחפש את עצמו בעולם. הוא לומד על בשרו שהמרחק והחופש רק מחברים אותך למקורות שלך. יש הרבה השראה מג'ים קארי ומעלליו באנרגיות המתפרצות שנכנסו לדמות הזו, יש ריקודים ושירים, זה מאוד מופרך.
“יש בהצגה גם קריצה וביקורת על הממשלה וביקורת חברתית: הבעלים של רינגו רק רוצה להתחתן ולעבור לכפר סבא הירוקה, רינגו הופך לחייל מורעל שחי בבועה הצבאית שלו. יש גם הפגנות להחזיר אותו וכל השכבות החברתיות במדינה מתאגדות לפתע. זה קורץ להרבה דברים שמתרחשים פה".
הררי נולד לפני 32 שנה ברעננה, וכיום מתגורר בפלורנטין. בצבא שירת ביחידה מובחרת ואל הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין הגיע מאוחר יחסית, בגיל 27. לפני כן רקד בלהקת הקצב והתנועה "שקטק" (את יכולות האקרובטיקה שלו תוכלו לראות על הבמה) והופיע בכל העולם, כולל מול 6,000 איש בקרמלין. לצד היותו שחקן הוא מתחזק קריירת מוזיקאי כבר יותר מעשור כחבר בהרכב האינדי רוק Bones Garage שאיתו הופיע גם בפסטיבלים בעולם, לרבות גלאסטונברי הבריטי, SXSW האמריקאי ואינדינגב הישראלי.
לאחרונה יצאו הסינגלים "יום העצמאות", שהתברג לפלייליסט, ו"ילד טוב" מתוך אלבום הסולו שלו שבדרך. בשבוע הבא ייצא הסינגל שלו "קלרה", ב־15 במאי יופיע בלבונטין בתל אביב ולראשונה יעבור מעמדת המתופף לקדמת במה.
הוא מכנה את עצמו כ"זאב בודד" וממהר להסביר. "כשהייתי ילד, קלינאית תקשורת הגדירה אותי ‘נפוליאון’, שזה אומר שיש לי הצורך לגלות דברים לבד ולהיות עצמאי. השירות הקרבי שינה אותי והוביל אותי להפוך את התחביב למקצוע. אני מסתכל על דברים בצורה מאוד רצינית, זה הכל או כלום, תמיד יש לי פרויקט, אף פעם לא לקחתי חופשה".
בשנת הקורונה הררי עבד ללא הפסקה. בין הצילומים לסדרות לחזרות בתיאטרון עבד על אלבום הסולו שעליו חלם שנים. "בקורונה לחלק מהחברים שלי היה קשה והם אמרו לי 'זו לא חוכמה, לך יש את המוזיקה", והניסוח לא נכון ואפילו מזלזל. זה לא שיש לי את המוזיקה אלא קמתי ועשיתי. קרעתי את התחת על זה, לקחתי את כל הכסף שהרווחתי בסדרה ‘תאג"ד’ והשכבתי אותו על האלבום. אם הייתי עושה מוזיקת מיינסטרים, היפ הופ או ים־תיכוני, אולי הייתי מצליח להביא משקיע ומתקדם הלאה. אבל מה שאנחנו עושים בלהקה מוגדר שוליים ונורא קשה לעשות פה אינדי.
“הרוק הישראלי קצת מת, מה שיש לנו זה ים־תיכוני, זמרה דתית, הפופ הקלאסי והיפ הופ ישראלי חדש כמו טונה ונצ'י נצ'. ההתפוצצות של נגה ארז מדהימה. היא באה מאינדי אבל היא פורצת מחסום עם נישה שהיא ספק היפ הופ ספק אינדי פופ והיא מגניבה ממש, ויש לזה מקום".
לא רק על רוב המוזיקה שנוצרת פה יש לו ביקורת, גם על פליטי ריאליטי שנהפכו לגיבורי תרבות. "אני כילד ראיתי את נירוונה והתאהבתי, חשבתי שצריך לשנוא את ההורים ולשבור גיטרות על הבמה. היום ילד יודע שכדי להיות זמר הוא צריך להירשם לתחרות ריאליטי שירה”. ועל איך שהוא היה רוצה שהעשייה המוזיקלית שלו תיתפס הוא אומר: “אם יגידו ‘השחקן שהוציא שיר’ זה יעשה לי קווץ’ בלב. אני עושה מוזיקה מקצועית שנים”.

אני כילד ראיתי את נירוונה וחשבתי שצריך לשנוא את ההורים ולשבור גיטרות. היום ילד יודע שכדי להיות זמר הוא צריך להירשם לתחרות ריאליטי שירה"

בתור איבר מין במחזה "רינגו". "יותר כיף לשחק את הבעייתי אבל יש חשש שזה יידבק"

דור הררי. “השירות הקרבי שינה אותי והוביל אותי להפוך את התחביב למקצוע. אני מסתכל על דברים בצורה מאוד רצינית, תמיד יש לי פרויקט, אף פעם לא לקחתי חופשה"