הוועידה הכלכלית
"אם לא נשקיע בבני הנוער היום, לא נגיע רחוק"
בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל הסבירה מנכ"לית יוניסטרים יפעת בכור כי חינוך ליזמות וכלי AI יכולים לפתוח לבני נוער מהפריפריה נתיב להייטק ולמוביליות כלכלית. לדבריה, החסמים המרכזיים הם תשתיות, שפה, חשיפה ונטוורקינג
"אם לא נשקיע בבני הנוער היום, אז לא נגיע רחוק, כי הם אלה שיבנו את מחר", כך אמרה יפעת בכור, מנכ"לית עמותת יוניסטרים, בריאיון באולפן הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. לדבריה, השקעה בדור העתיד של הפריפריה אינה רק מעשה חסד, אלא צורך אסטרטגי להמשך קיומו של ההייטק הישראלי והמשק בכלל.
בריאיון שיתפה בכור את חגי גלבוע מכלכליסט בסיפורים מהשנה האחרונה הממחישים את החוסן של בני הנוער. היא תיארה מקרה בקריית שמונה, שבו בני נוער שחזרו למרכז הפעילות לאחר תקופת סגירה ממושכת גילו חלב מקולקל. "הם החליטו שהם רוצים לייצר פתרון לתפוקה יותר ארוכה של חלב בגלל האתגרים שלהם", סיפרה בכור, והגדירה זאת כשימוש ב"חלב חמוץ כמנוע יזמי".
הריאיון נערך במסגרת המסלול החברתי של הוועידה, שהתמקד השנה בעשייה חברתית כמרכיב מעצב בחוסן האזרחי והכלכלי של ישראל. אולפן הריאיונות סיפק במה למנהיגים וארגונים המפתחים פתרונות חדשניים לאתגרי החברה. הדיונים הדגישו את חשיבות החוסן החברתי לצמיחה הכלכלית, תוך הצגת מודלים לשיתופי פעולה בין המגזר העסקי, אנשי ההייטק והמגזר השלישי בנושאים של מוביליות חברתית וצמצום פערים.
בכור התייחסה בהרחבה לחסמים המונעים מבני נוער בפריפריה להשתלב בתעשיית ההייטק, למרות קיומו של הון אנושי מדהים. בחברה הבדואית והערבית, בכור הצביעה על קשיים בתשתיות, חשיפה ושפה (עברית ואנגלית). היא שיתפה מקרה מטריד שבו שלוש נערות מרהט חששו להגיע לתל אביב באוטובוס עם חיג'אב. העמותה מימנה להן הסעה פרטית, אך בכור הדגישה: "זה פאץ' וזה לא הפתרון, ואני מקווה שכחברה נצליח להגיע למקום שאף אחד כאן לא צריך לפחד". גם בחברה החרדית מתבצעות התאמות, כמו פאנלים על השקעות בסביבה גברית, כדי לאפשר חשיפה לעולם העסקי.
בכור סיפרה על פעילותה של עמותת יוניסטרים, הפועלת כבר 25 שנה במטרה "להפוך פוטנציאל להזדמנות". העמותה מפעילה כיום כ-3,500 בני נוער וצעירים, בעיקר מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ומעניקה להם כלים של יזמות להקמת סטארט-אפים. לפי בכור, היזמות היא כלי ליצירת מוביליות כלכלית וחברתית, המאפשרת גישה לנטוורקינג ולתעסוקה ללא קשר למקום הלידה.
בפן הכלכלי, בכור הודתה כי השנה האחרונה הייתה קשה לגיוס תרומות בשל התחרות על עוגת המשאבים, שהתחלקה בין צרכי המלחמה ובריאות הנפש. עם זאת, היא ציינה כי חברות עסקיות מבינות שהשקעה בנוער היא "זריעת הזרעים לעתיד ההייטק". העמותה הפגינה אג'יליות והקימה את "יוני סטארט" – אקסלרטור ייעודי לשורדי המסיבות של 7 באוקטובר, שהעניק ליווי אישי להקמת עסקים טכנולוגיים ושאינם טכנולוגיים.
לסיום, בכור התייחסה לכניסת הבינה המלאכותית (AI) לשוק העבודה. היא טענה כי דווקא כעת יש חשיבות גדולה יותר לחינוך ליזמות, שכן מקומות עבודה מחפשים כיום "סופט סקילס" - חשיבה ביקורתית, אמפתיה ויכולת להשתמש בדאטה בצורה נכונה. לשיטתה, היכולת של צעירים למקסם את השימוש בכלי ה-AI תהיה אחד המנועים הגדולים ביותר למוביליות כלכלית בעתיד הקרוב.
