סגור
סטארט אפ ניישן סנטרל פאנל מפגש ראשון

"הרפואה הדיגיטלית כאן להישאר, גם אחרי הקורונה"

"התפוצצות בועת ה־HealthTech אינה בהכרח דבר רע", אמרה מיכל גבע מ־Triventures במפגש הראשון בסדרת מפגשי אונליין של כלכליסט ו-Start-Up Nation Central. "העובדה שחברות ביטוח דורשות פתרונות טכנולוגיים מסמנת התבגרות בשוק", הוסיף דדי גלעד מ־TytoCare

גם בתעשיית הבריאות הדיגיטלית, ה־HealthTech, היתה בועה, אך האופק אופטימי מאוד — זה המסר המרכזי של מפגש "The Future is in HealthTech", סדרת מפגשים חדשה של "כלכליסט" וסטארט־אפ ניישן סנטרל שמטרתה להפנות זרקור אל כמה מהענפים שטרם מימשו את הפוטנציאל שגלום בהם.
לדברי דדי גלעד, מייסד משותף ומנכ"ל TytoCare, "בקורונה ראינו עלייה מטאורית של המפגשים הדיגיטליים. הרבה מאוד גופים: גם רופאים, גם מבטחים, וגם לקוחות, הצרכנים, חוו בפעם הראשונה חוויית דיגיטל אמיתית ובכמות אדירה: כולם חשבו שלשם זה הולך כי זה יצר המון מודעות. אך כאשר מסתכלים היום, אנו רואים ירידה משמעותית בכמות האינטראקציות הדיגיטליות. גם בשימוש היומיומי אנו רואים ירידה. אבל הגופים שכבר בפנים וכבר השקיעו — מתחילים לעשות אדפטציה לכל הדברים והמיזמים שעבדו והוכיחו את עצמם; כאשר המאפיין הבולט ביותר הוא המעבר לרפואה מהבית. אם פעם חשבו שרפואה מהבית היא דבר חריג רק למקרה חירום, כשקופות החולים סגורות והרופא לא זמין — נגרמו לנו התפקחות ושינוי כיוון. ההבדל הוא שבקורונה הכל עבד, כי לא היתה ברירה — עכשיו מנסים לעשות בידול בין הכלים שעבדו באמת, אבל הנוהג החדש, 'הנורמלי החדש', נפוץ הרבה יותר מאשר ערב הקורונה". לדברי גלעד, "העובדה שהמבטחים מתחילים לדרוש פתרונות טכנולוגיים זה סימן שהשוק הגיע לבגרות כי הם רוצים את זה לא באופן אנקדוטאלי,אלא ממש מציעים תוכניות ביטוח בריאות וירטואליות בעלויות יותר נמוכות".
לדברי מיכל גבע, שותפה־מנהלת בקרן Triventures, "הקורונה דחפה את כולנו למרחב הווירטואלי, ועולם הבריאות היה חייב לקדם את כל תחום הרפואה מרחוק — ראינו עלייה חדה של מאות אחוזים בבת אחת בשימוש בה. עם זאת, למרות ירידה אחרי הקורונה עדיין השימוש בטֵלֶה־רפואה עומד על יותר מ־30% מהצרכנים היום, לעומת שיעור חד ספרתי ערב המגפה — והמגמה הזאת לא תיעצר. העולם כבר לא יחזור אחורה
"ישנם תחומים שלמים — כמו בריאות הנפש למשל — שאנשים ממש מעדיפים לקבל את השירות או הטיפול באפליקציה במקום במפגש אישי. כלומר יותר אנשים מרגישים נוח עם הטיפול מרחוק. אנשי הרפואה מדווחים על יעילות הטיפול, ולרוב הטיפולים הללו לא רק יותר נוחים, אלא גם יותר זולים לכולם".
לדברי ד"ר נדב שמעוני, מוביל זרוע ההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ארקין הולדינגס, "אכן 'הנורמלי החדש' דומיננטי יותר מאשר היה קודם אבל השונות בין התחומים מאוד גבוהה. למשל, על פי נתונים מהשוק האמריקאי, בבריאות הנפש היום כ־60% מהמפגשים שם הם וירטואליים לעומת 4% בשאר התחומים. בתקופת הקורונה היו הרבה ניסיונות של כל מיני דברים שעבדו נקודתית בגלל המגפה, אבל נורא קשה להפוך אותם לעסקיים במובן שניתן לשכפל אותם בהיקפים רחבים יותר"
שמעוני הוסיף ש"היו הרבה יוזמות מקומיות, כולנו הבנו שצריך לחשוב האם ואיך הדברים האלו הופכים למשהו מעבר לרמה של מרפאה אחת או בית חולים אחד. כלומר, האם אפשר להכניס את היוזמות האלו למה שמודל עסקי. והבעיה היא בכלל לא הטכנולוגיה — היא כבר שם, היא קיימת. מה שחסר הם האלמנטים הפסיכולוגיים. שהיצרנים, כלומר הרופאים, והצרכנים, המטופלים, ירגישו בנוח באינטראקציה הזו. אני כרופא יודע שאחד הדברים החשובים שמלמדים אותנו בבתי ספר לרפואה הוא לשאול, ומיד אחר כך לבדוק פיזית, 'לגעת'. ואין עדיין הכוונה בבתי ספר לרפואה איך מתנהלים ‘וירטואלית’ ולכן זה גורם לרופאים להרגיש לא בנוח בסיטואציה החדשה. וגם איך אנחנו יכולים להביא יותר רפואה ליותר אנשים ובמחיר נמוך יותר. יש עדיין הרבה מקום לפתרונות שטרם ראינו".
לדברי ד"ר שירי שדה שרביט, הפסיכולוגית הראשית ב־Eleos Health, "יש שינוי דרמטי בקרב מטפלים שהתחיל עוד ב־2017. אנשי המקצוע הגיבו בתמיהה: אני רוצה להיות באותו חדר עם המטופל שלי והיתה התנגדות לטיפול אונליין, עד הקורונה. אז המטפלים התאימו את עצמם למציאות החדשה, ונוצרה מציאות אחרת: הרבה יותר פתיחות לשילוב טכנולוגיות, זום, מציאות מדומה, אפליקציות. אך אנשי המקצוע לא יתנסו היום בדברים שירגישו כלפיהם שהם נטולי ערך. אגב, אצלנו לא היה מיתון ואין האטה. יש רק גידול בביקוש. שירותי בריאות הנפש בקריסה, וללא טכנולוגיה היה עוד יותר גרוע".
אשר למקומו של ה־HealthTech בתעשיית הסטארט־אפים אמר אלירן אלימלך, סמנכ"ל פיתוח אקוסיסטם, Start-Up Nation Central, כי "אנו מנסים לנצל את כל המצב המקומי והבינלאומי כדי לקדם את כל האקוסיסטם הזה. אנו מדברים על ארבעה רבדים של הון. הרובד הראשון הוא ההון הבסיסי, איך מסייעים לחברות וסטארט־אפים להגיע לכסף; הרובד השני הוא ההון האנושי שהוא קריטי, כלומר חיבור של האנשים למקום המדויק שלהם; הרובד השלישי הוא ההון המוסדי: אילו מוסדות מעודדים חדשנות — אקדמיה, בתי חולים וכו'; והרובד הרביעי הוא ההון הגלובלי: אנו מכירים אינספור חברות ותאגידים בינלאומיים ובאמצעותנו הם מבקשים להיחשף לחדשנות הישראלית".
חלקו השני של המושב עסק בשינויים הדרמטיים בשוק ההון והפיננסים ובמרכזו העלאת הריבית (ייקור הכסף) והנפילות הדרמטיות בשוקי ההון הבינלאומיים. "מה שקורה ב־HealthTech לא שונה במהותו ממה שקורה בשאר תעשיות ההייטק", הוסיף אלימלך. לדבריו, "נצפה ירידה בהשקעות בחברות בשלב הסיד ולגידול בהשקעות בחברות בוגרות שכבר מוכרות מוצר. יש ירידה בכמות הסטארט־אפים בכל שנה. השאלה כאן היא לא 'האם זה טוב או רע' אלא 'מה עושים עכשיו?'. והמסר שלנו הוא שיזמות וחדשנות — באקדמיה, בבתי חולים ובצבא — זה משהו שמאוד חשוב לשמר ברמה הלאומית".
לדברי גבע, "מתחילת השנה אנו רואים ירידה חדה ברעב המשקיעים להשקיע בתחום ההייטק. לא כי החברות פחות טובות אלא בגלל העלאת הריבית, חוסר היציבות בשווקים בגלל המלחמה באוקראינה, האינפלציה והדיבורים על מיתון. אכן בשנתיים האחרונות שוק החברות הטכנולוגיות התנפח כמו בועה ועם צינון השווקים משקיעים מאמינים ששווי החברות יפחת. אז החדשות הפחות טובות הן שאנו נכנסים לסוג של חורף שיכול לקחת גם שנתיים. אבל החדשות הטובות הן שיש עדיין הרבה מאוד כסף בשוק”. גבע מגדירה את התקופה החדשה כתקופת “שלושת הרישים”: ריקאפס (Recaps), עדכון השווי של החברות לפי תנאי השוק הנוכחי; רול־אפס (Roll Ups), מיזוגים ורכישות שבהם חברות גדולות ירכשו חברות קטנות כדי להרחיב את סל המוצרים שלהם או להגדיל את המכירות; ורוורס־מרג'רס (Reverse Mergers), שבהם חברות ציבוריות שאיבדו כ־90% מערכן יירכשו על ידי משקיעים שיהפכו אותן שוב לפרטיות.
"יש התפקחות בשוק באופן כללי. זה נכון, זה טוב וזה בריא — שומן מיותר לא בריא אף פעם. מה שייחודי ב־HealthTech הוא שמספיק שחברה מוכיחה קלינית שמשהו עובד, בניגוד לענפים אחרים שבהם כבר לא מספיק שאתה מעתיק משהו ומכריז 'גם אני'. המהלך הזה מאוד מיטיב עם ישראל כי יש לנו יתרון בחדשנות: והשאלה היא איפה הטכנולוגיה פוגשת את היכולת לחדור לשוק ולהפוך לדבר אמיתי. אז יש פסימיות בקרב המשקיעים, אבל מנגד המשקיעים מוכנים להשקיע בחברות 'שוות', וכאן לישראל יש יתרון והדברים שבאמת עובדים וגדלים — ימשיכו להתקיים".