סגור
כתב כלכליסט צבי זרחיה מנחה פאנל בהשתתפות מזל גולן, עו"ד משה בא-גד, אינג' חזי שוורצמן ויהודה לשמן
(צילום: אולפני Ynet צילום סטילס: אוראל כהן)
כנס בטיחות בעבודה

"חזוני הוא אפס תאונות, אפס נפגעים, אפס הרוגים"

כך אמר עו"ד משה בא-גד, ממלא מקום מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות בפאנל בכנס בטיחות בעבודה 2026 של כלכליסט בשיתוף המוסד לבטיחות ולגהות. יהודה לשמן, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, מתח ביקורת חריפה על תקנות הבנייה החדשות. לדבריו, "יידרשו 15 שנה כדי להשלים את המחסור בממוני בטיחות". חזי שוורצמן, מפקח העבודה הראשי: "זו מהפכה בעולם הבטיחות"

"התקנות האלה נעשו ללא מחשבה. בישראל אין מהנדסים. יש בישראל 6,000 אתרים שיצטרכו לפעול לפי התקנות החדשות. הענף שלנו מקבל 90 ממוני בטיחות בשנה, כלומר צריך 15 שנה כדי להשלים את הפער", כך אמר יהודה לשמן, סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים, בפאנל שהתקיים בכנס בטיחות בעבודה 2026 של כלכליסט בשיתוף המוסד לבטיחות ולגהות. הפאנל, שעסק בהשפעת תקנות הבטיחות החדשות על ענף הבנייה ועל ניהול הבטיחות באתרי הבנייה, התקיים בהנחיית צבי זרחיה מכלכליסט. השתתפו בו גם מזל גולן, יו"ר איגוד עובדי הבניין והתעשיות הנלוות בהסתדרות הכללית; עו"ד משה בא גד, ממלא מקום מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות; ואינג' חזי שוורצמן, מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה.
מה חזונך לגבי הטמעת נהלי הבטיחות בעבודה במשק הישראלי?
בא-גד: "חזוני הוא אפס תאונות, אפס נפגעים, אפס הרוגים. זו התוכנית שמדינת ישראל צריכה לשאוף אליה. יש לקיים שולחנות עגולים שבהם ישתתפו שאר השחקנים, בין אם זה המגזר העסקי לסוגיו, ארגוני העובדים, ההסתדרות הכללית או הקבלנים. בכל תעשייה ותעשייה, בכל מקום שבו אדם קם בבוקר לפרנס את ביתו, יהודי או בן ללאום אחר, ישראלי או לא תושב, מגיעה לו בדין הזכות לשוב הביתה בבטחה ובשלום. עלינו לעשות הכול כדי שהדבר הזה יקרה".
אילו רפורמות הנהגת מאז כניסתך לתפקיד?
בא-גד: "יזמתי סדרה שלמה של פעילויות שאינן כרוכות בתשלום מצד משלם המיסים. קיימתי סדרת פגישות עם ראשי המשק והמגזר העסקי. מכולם ביקשתי לשים את עולם בטיחות העובד לנגד עיניהם. יש להתייחס גם לבריאות התעסוקתית בסביבת העבודה, הן לתאונות שמתרחשות באופן מיידי, למשל תאונות עבודה בגובה, והן לפגיעות במקצועות שבהם הנזק אינו נראה מיד, אלא מתפתח לאורך זמן".
האם אתם מצפים לאוזן קשבת במשרד האוצר, שמתריע מפני מצוקה תקציבית?
בא-גד: "ישבתי עם הרפרנט הרלוונטי במשרד האוצר. הצגתי את התוכנית ואת ההיערכות של המוסד לבטיחות ולגהות ליישום המלצות דו"ח ועדת שלום, שקרא לרפורמה בתחום. נערכנו ואנחנו כבר מטמיעים בשטח את הפעולות הרלוונטיות למיגור תאונות העבודה. שמחתי לשמוע שבקרב מקבלי ההחלטות יש מי שקשוב ומבין שכדי להשיג תשואה יש להשקיע".
התכנסנו לרגל כניסתן לתוקף של התקנות החדשות. מהם עיקרי התקנות?
שוורצמן: "הן מהוות מהפכה בעולם הבטיחות באתרי הבנייה, וגם בתעשייה ובחקלאות. אנחנו מציבים את העובד במרכז. השיח הוא על בטיחות. אני מסתובב באתרים ומנהל הפרויקט בא אליי, הקבלן, היזם. כבר השגנו את מטרתנו: הבטיחות, שהייתה ערך חמקמק וערטילאי, נמצאת כעת במרכז השיח".
לדברי שוורצמן, התקנות נועדו להגדיר את תחומי האחריות של הגורמים המעורבים באתרי הבנייה. "הרגולטור והמדינה קובעים ברגולציה קפדנית ומפורטת מה תפקידו של כל אחד, יזמים, בקרי בטיחות ועוד. יש כאן פירמידה של אחריות, אחריות ערכית ואחריות מנהיגותית".
מה תגובתך לתקנות החדשות?
לשמן: "הקבלנים רואים בבטיחות ערך עליון. התאחדות הקבלנים השקיעה בבטיחות 30 מיליון שקל בשנים האחרונות. זה חלק ניכר מכל מה שיש לנו. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם ההסתדרות, ואני רוצה לשאול את חזי אם הוא יודע שהיום קרס קבלן. ויש קריסה. בשנת 2025 קרסו 800 קבלנים".
לשמן מתח ביקורת חריפה על התקנות ועל יכולתו של הענף ליישמן. "יום הבטיחות הוא הכול חוץ מקידום הבטיחות. הוא כמו רשת שכמות החורים בה גדולה מכמות הבד. כיצד ייתכן שיוצאות תקנות שלא מתייחסות לתקן ישראלי רשמי וחורגות ממנו? הבטיחות היא בראש מעייניי. אני מכיר את העובדים שלי. מה שמדיר שינה מעיניי הוא הצורך להסביר לאישה שבעלה נפגע".
לדבריו, בענף קיים מחסור בכוח אדם מקצועי שיקשה על יישום התקנות. "התקנות האלה נעשו ללא מחשבה. בישראל אין מהנדסים. יש בישראל 6,000 אתרים שיצטרכו לפעול לפי התקנות החדשות. הענף שלנו מקבל 90 ממוני בטיחות בשנה, כלומר צריך 15 שנה כדי להשלים את הפער".
מה קורה מבחינתכם מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עם הגעתם של העובדים הזרים?
גולן: "הייתי יו"ר הסתדרות עובדי משרד העבודה והרווחה. בזמנו פרצה השביתה בשנת 2018, והמעגל נסגר כאשר התקנות עברו בוועדת העבודה. מאז 7 באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה שבה למעשה אין יותר עובדים פלסטינים. נדרשנו לעובדים כדי שאתרי הבנייה לא יושבתו, והחלו להגיע עובדים זרים. היה צורך להכשיר אותם מיד".
גולן הסבירה כי ההכשרות הותאמו לשפות העובדים ולצורכיהם. "מאחר שהכרנו את מסקנות הוועדה, שלחנו את העובדים להכשרות במכללות המורשות, כמובן בשפה שהם מכירים. אחרי שנתיים אנחנו עושים רענון. כעת, עם התקנות החדשות, אנחנו מכשירים את העובדים בתוך חודש, כולל הדרכת בטיחות".
לדבריה, המטרה המשותפת לכל הגורמים בענף היא צמצום תאונות העבודה. "אני חושבת שלכולנו אכפת מנושא הבטיחות. זה בדמנו, שכל עובד ישוב הביתה בשלום. התקנות האלה יצרו מצב שבו האחריות מתחלקת בין כמה גורמים".
האם יש מחסור במדריכים?
גולן: "כן, אך אנחנו פותרים את זה ודואגים לכך שהעובדים יקבלו את ההדרכה בשפה הברורה להם. בהודו, למשל, יש מגוון רחב של ניבים, ויש לנו פתרון טכנולוגי שניעזר בו".
גולן הוסיפה כי אף שמטרת התקנות ראויה, יישומן בשטח מחייב היערכות נוספת. "אנחנו רוצים להכניס את תקנות הבטיחות וליישם אותן, אך רואים כאוס בשטח. אצל הקבלנים הגדולים זה יותר מסודר. מטרת התקנות טובה, למנוע תאונות, אך התזמון מעט בעייתי, כי זה אירוע מתגלגל: מלחמה, עובדים זרים מרובי שפות. יש לשבת ולוודא שהתקנות ייושמו".