בלעדי
היכן קל יותר להיחלץ מרקע משפחתי מוחלש? ברשות עירונית חזקה
שאלה של הזדמנויות בחינוך ובתעסוקה: הסיכוי של תלמיד ממשפחה מוחלשת למוביליות חברתית גדל ככל שהוא לומד ברשות חזקה יותר. פחות מעשירית מהתלמידים באשכולות הנמוכים לומדים ברשות עם סיכוי גבוה למוביליות
הסיכויים של ילד ממשפחה מוחלשת למוביליות חברתית גדלים ככל שהוא לומד ברשות חזקה ומרכזית יותר. רק 12% מהילדים ממשפחות מוחלשות לומדים ברשויות עם סיכוי גבוה למוביליות חברתית, לעומת 43% ברשויות עם סיכוי נמוך. פחות מעשירית התלמידים באשכולות 6-1 לומדים ברשויות ברבעון העליון של סיכוי המוביליות מול יותר מ־50% מהתלמידים ברשויות מאשכולות 10-7.
כך עולה ממדד המוביליות החברתית שמפרסמים לראשונה קרן רש"י למוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות ומכון אהרון למדיניות כלכלית של אוניברסיטת רייכמן. את המדד הכינו החוקרים ד"ר סרגיי סומקין, לינור קיקנדזה וארתור סנדלר.
מוביליות חברתית היא יכולתו של אדם לשפר את מעמדו הכלכלי והחברתי. רמת מוביליות גבוהה משקפת חברה שוויונית יחסית, שבה רמה גבוהה של שוויון הזדמנויות בחינוך ובתעסוקה. המחקר של מכון אהרן וקרן רש"י מדרג לראשונה 143 רשויות מקומיות לפי הסיכוי של ילד ממשפחה מוחלשת (רבעון ההכנסה התחתון) למוביליות חברתית. כאשר המוביליות נמדדת לפי 15 משתנים של הצלחה בתיכון, ברכישת השכלה על־תיכונית ובשוק העבודה. בין היתר חושבו הזכאות לתעודת בגרות, איכות תעודת הבגרות, השכלה על־תיכונית ותואר אקדמי, תעסוקה ושכר.
יתרון קצר מועד בדיר חנא
מהמדד עולה ש־60% מהרשויות במחוז תל אביב ו־56% במחוז המרכז מדורגות ברבעון העליון במדד המוביליות.
בחברה הבדואית והחרדית אין כלל תלמידים ממשפחות מוחלשות הלומדים ברשות בעלת סיכוי גבוה למוביליות, ואילו בחברה היהודית הלא חרדית והדרוזית — שיעור זה מגיע ל־30%. החוקרים מעריכים שהמצב הזה נובע, בין היתר, מהשפעת הקרבה למקומות עבודה ומוסדות השכלה גבוהה על סיכויי המוביליות החברתית. כמובן משפיעות גם היכולת של הרשות והמחויבות שלה להשקיע בחינוך, ובייחוד בקידום תלמידים מוחלשים.
הרשויות המקומיות בעלות הדירוג הגבוה ביותר במדד המוביליות הכולל הן רמת השרון, מודיעין־מכבים־רעות ובנימינה־גבעת עדה. עניין לא מבוטל יש ביישוב הערבי דיר חנא (אשכול 4), הממוקם רביעי, וביישוב הדרוזי פקיעין (אשכול 5) הממוקם שמיני. תורם לכך המשקל הגבוה שהמדד מייחס למוביליות בתיכון.
פתח תקווה, שנמצאת באשכול 7 הגבוה, מפתיעה לרעה במקום ה־71 במוביליות. תל אביב מפתיעה לרעה במקום ה־43, למרות היכולת הכלכלית הגבוהה של העירייה. ירושלים, שבה אוכלוסייה חרדית גדולה ואוכלוסייה ערבית גדולה שחלק משמעותי ממנה תושבים ולא אזרחים, נמצאת במקום ה־139 מתוך 143 רשויות שדורגו. בית שמש המתחרדת במקום ה־135.
עם זאת, החוקרים מבהירים שהרקע החברתי־כלכלי של הרשות אינו חזות הכל. לדבריהם, רשויות באשכולות נמוכים, כמו נתיבות, שדרות ובית שאן, מראות שרשות שמציבה חינוך מדעי־טכנולוגי כיעד, מאגמת משאבים ומשתפת פעולה עם רשתות חינוך, אקדמיה ומרכזי מצוינות — יכולה לשפר את התוצאות מעבר לממוצע הארצי.
אין הגדרות ואין מדיניות
הבעיה המערכתית שהחוקרים מצביעים עליה היא שלישראל אין מדיניות מוביליות כלל. אין הגדרה של מיהו ילד מוחלש, ואין מדדי תוצאה לאורך החיים, במיוחד מלידה ועד חטיבת הביניים, שבהן נוצרים רוב הפערים. זה בעייתי במיוחד "על רקע הפערים הכלכליים החריגים בין רשויות מקומיות בישראל, שהם מהגבוהים במדינות ה־OECD, ובאים לידי ביטוי באי־שוויון ניכר בהכנסות ובשיעורי עוני גבוהים". ההמלצה המרכזית היא להגדיר את אוכלוסיית היעד, לקבוע יעדים לאומיים ורשותיים, ולפרסם דו"ח מוביליות שנתי.
ממנכ"לית קרן רש"י מיכל כהן נמסר בתגובה: "ממצאי המחקר מציגים תמונת מצב חברתית עגומה, שלפיה קיימים פערים משמעותיים בנגישות להזדמנויות איכותיות לאורך כל שלבי החיים, כבר מהגיל הרך. מדד המוביליות החברתית מעיד על הצורך הבהול לפעול לשינוי המציאות, כי לכל ילדה וילד מגיעה הזדמנות שווה לעתיד ללא תלות במקום מגוריהם או במצב הכלכלי של משפחתם. המחקר מניח תשתית המבוססת נתונים מהימנים ומקיפים, שיאפשרו לקובעי המדיניות להבין לעומק את החסמים והפערים, המונעים מוביליות חברתית בישראל".
ד"ר סרגיי סומקין ממכון אהרן אמר ש"תרומתו המרכזית של המדד היא בהנחת התשתית למדיניות לאומית מבוססת נתונים ראשונה מסוגה לקידום מוביליות חברתית־כלכלית ברמת הרשות המקומית. המחקר מעביר את נקודת הכובד מניתוח תוצאות כלכליות בגיל מבוגר למעקב דינמי ומדיד לאורך ציר החיים, מהגיל הרך עד לשוק העבודה, עבור ילדים ממשפחות מוחלשות".
