שבוע ההשקעות
"הגורואים החדשים הם אושיות רשת. זה מערב פרוע"
תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות באיילון, סיפר כיצד הציבור מחליט איך להשקיע והדגיש ש"אין תחליף למנהל השקעות אקטיבי". אסף נחמני, מנהל חטיבת ההשקעות ברשות שוק ההון: "הוצאנו מכרז חדש למסלקה הפנסיונית, היא תשתפר"
כיצד להשקיע כיום לנוכח העובדה שבעוד שנים ספורות אופי השקעותינו וחסכונותינו ישתנה? סוגיה זו עמדה במרכז פאנל שהתקיים בשבוע ההשקעות של כלכליסט בשיתוף עם איילון ביטוח ופיננסים. בפאנל התארחו תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות באיילון; אסף נחמני, מנהל חטיבת ההשקעות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; טל ישראלי, רכזת פיננסים אגף התקציבים, משרד האוצר; וראובן טיטוואני, יו"ר קבוצת הסוכנים תלפיות. שקד גרין ערבה מכלכליסט הנחה.
רוב כספי הציבור הם כספים מנוהלים. האם מדובר בקביעה נכונה?
הרשקוביץ: "ניתן לחלק את כספי הציבור לחלק המנוהל על ידי גופים מוסדיים, כלומר קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה, זהו כחצי מהסכום. מחצית נוספת מנוהלת בפקדונות, מסחר עצמאי וניהול פרטני של הציבור על ידי עצמו". לדברי הרשקוביץ: "זהו תהליך, אנו רואים תנועה לכיוון המסחר העצמאי, יש נסיקה בכמות חשבונותהמסחר ובמעורבות. יש תנועה בכיוון צרכן הקצה". עוד ציין הקרשקוביץ:"אציין שזוהי מגמה בריאה, היא מכניסה לשוק ההון קהלים חדשים- זוהי אבולוציה שקיימת עשרות שנים בארה"ב ובאירופה. הציבור רוצה להיות יותר מעורב, גם במכשירים האקטיביים שלו, מכשירי החיסכון לטווח הבינוני והארוך- וגם בכסף הפנוי שלו. אנו רואים את כמות חשבונות המסחר אשר נפתחת, כמעט 80 אלף חשבונות בסנה. אנו רואים שמחזורי המסחר בבורסה כמעט הכפילו את עצמם בשנה האחרונה. זהו תהליך מבורך, אך יש בו גם חולשות וחסרונות אשר נקבעים על בסיס מה מתקבלות ההחלטות, כלומר על בסיס מה צרכן הקצה קונה ומוטכר ניירות ערך".
על בסיס מה מתקבלות החלטות?
הרשקוביץ:"הגורואים החדשים הם אושיות רשת, ומשם זהו מערב פרוע. אם בעבר אותם גורמים היו מבוקרים, היו מחלקות אנליזה, כיום אנו רואים שהחלטות מתקבלות על בסיס הרוח הנושבת ברשתות". לדבריו, "אני סבור שאין תחליף למנהל השקעות אקטיבי, זהו המקצוע שלנו, יש לנו מחלקות אנליזה, הבנה בנדל"ן ותשתיות, גופים מוסדיים מחזיקים כוח אדם גדול שזוהי התמחותו, לכן מסחר עצמאי יכול להיות לצד פעילות משמעותית על ידי גופים המנהלים את הכסף, להערכתי 10% עד 15% מנכסי הלקוח ניתנים לניהול באופן עצמאי, גם כאן דרך מכשירים מאוד מסוימים. קנייה ומכירת ניירות ערך, תעודות סל, קרנות נאמנות, מכשירים סמי מנוהלים- זה בהחלט מבורך".
אתה מייצג את המתווכים, את מי שאחראי להנגשת העולם, לסייע בקבלת ההחלטות. אנו רואים שפע של מידע ברשת ושימוש ב AI. הלקוח של 2030 עדיין יצטרך סוכן אנושי?
טיטוואני: "הרבה שנים קברו את סוכני הביטוח. גם לפני 50 שנים אמרו שזה נגמר, וזה לא נגמר. אני מייצג 1,400 שעובדים ומתפרנסים יפה. אני מסכים ששני הפערים הגדולים, פער המידע ופער הביצוע, הם גדולים. לך תתקשר לחברת ביטוח ותקווה שיענו לך. אך פערים אלה יסגרו בשנת 2030 ואין ספק שלפנינו יש אתגר. אנו מנסים לפתור את האתגר, להיות תמיד ברגע האמת, רגע הפידיון, הפרישה, התביעה". לדברי טיטוואני: "ברגעים אלה אי אפשר ללכת למס הכנסה ואי אפשר ללכת לחברת ביטוח ולקבל תשובות. כאן אנו נמצאים וזה היתרון השלישי שלנו, שכעת הוא נהיה הרבה יותר דומיננטי. בנוסף לאובייקטיביות שאנו מנסים לייצר כל הזמן". לדבריו, "רוב הענף נקנה לצערנו על ידי מוסדיים אך לפחות אנו ועוד כמה גופים מתעקשים לא להימכר ולהישאר אובייקטיביים".
אתם כרגולטור רוצים ליצור מצב בו המידע של הלקוח הוא שלו. הוא מרוכז בצורה נוחה כדי לקבל תמונה מלאה. אך זה לא עובד חלק, זה לא מאוד נפוץ ולא כל המידע הוא בר שיתוף.
ישראלי: "ברפורמת הבנקאות הפתוחה אפשרנו ללקוחות גישה למידע שלהם דרך מתווכים בעלי רישיון שהם נותני שירותי מידע. הם יכולים לתת תובנות על בסיס המידע הפיננסי האמיתי שלנו. הם יכולים לומר ללקוח שהוא מוציא הרבה על מזון למשל ביחס לחודש הקודם – או לתת תובנות ברמה האגריגטיבית, כיצד לאורך השנה הלקוח מנהל את השקעותיו, או מסתכל על התיק שלו. בישראל יש רק את השכבה הראשונה, זו שמכילה רק את הנתונים הבנקאיים, שזה בעצם אשראי, מידע של חשבונות, פעילות בתשלומים, רובד המידע הפיננסי הבסיסי. טרם הצלחנו להתקדם לקומה השנייה, הרובד בו נותנים את כל המניפה הפיננסית במקום אחד. בעיניי זהו רובד קריטי.
כאשר אדם רוצה לקבל החלטה על רכישת דירה, רכישת רכב, הוא לא יכול להסתכל רק על חשבון הבנק שלו ולומר "יש לי עשרת אלפים שקלים פנויים". צריך להסתכל ברמה הרחבה על כמה כסף יש לפנסיה, לחיסכון ארוך הטווח, האם הלקוח מבטח את דירתו בביטוח דירה. כדי לקבל את ההחלטה הנכונה, הלקוח צריך לקבל הרבה יותר מהנתונים הבסיסיים של חשבון הבנק. כיום אפשרות זו לא קיימת ללקוחות ולכן יש לעלות ל"קומה השנייה" של ה-OPEN FINANCE ואני מקווה שזה יקרה בהקדם". לדברי ישראלי: "כדי שזה יקרה נדרשת חקיקה, נדרשות הסכמות, נדרשת תשתית – ואנו רוצים שזה יגיע".
לאחרונה השקתם מחדש פעילות של קופות גמל, לצד הפעילות הוותיקה שלכם בפוליסות חיסכון וביטוחי מנהלים. מבחוץ, צרכן שרואה קופת גמל להשקעה ופוליסת חיסכון רואה כפילות. איפה עובר הקו בין שני המוצרים האלה בעיניכם כיצרן, ומתי צרכן צריך לבחור בפוליסת חיסכון, שלה חסרונות מיסוי ביחס לקופת גמל?
הרשקוביץ: "הקו הוא מאוד ברור, וזה בדיוק ההיגיון שמאחורי המהלך שלנו. גוף חיסכון משמעותי לטווח ארוך חייב לתת מענה לכל הטווחים – הקצר, הבינוני והארוך. עולם הכסף הפנוי מורכב מגמל להשקעה ופוליסות חיסכון. קופת גמל להשקעה היא מוצר מצוין עם יתרון מיסויי, אבל יש לו תקרה של קצת יותר מ-80 אלף שקל בשנה. צרכן ממוצע אכן צריך למצות קודם כל את תקרת ההפקדה שלו בגמל להשקעה. אבל פוליסת החיסכון היא הפתרון למה שמעבר לכך – לכסף הגדול באמת, שאין לו תקרת הפקדה. אנחנו השלמנו עכשיו את סל המוצרים שלנו ככה שאותו צוות שמנהל את ההשקעות שלנו בפוליסות החיסכון, שממוקמות בצמרת התשואות בחמש השנים האחרונות, מנהל עכשיו את ההשקעות בצורה רוחבית גם בגמל. התגובה של השטח לזה היא חד משמעית – גייסנו כמעט 3 מיליארד שקל בחודשיים לפעילות החדשה".
אתם האחראים על הרבה המידע, כיצד אתם רואים את הדברים?
נחמני: "בעולם החיסכון הפנסיוני יש OPEN FINANCE כבר שנים. המסלקה בעצם מרכזת את כל הנתונים של כל אזרחי מדינת ישראל לגבי החיסכון הפנסיוני שלהם, זה כולל כפל צבירה, הפקדות, דמי ניהול. בשנה שעברה מאות אלפים ניגשו למסלקה והוציאו פלט עם כל נכסיהם בכל הגופים המוסדיים. כך ניתן לקבל החלטות". לדברי ישראלי: "זהו מידע חלקי. אין פוליסת חיסכון, אין מסחר עצמאי. זהו רובד אחד בלבד". לפי נחמני: "בסופו של דבר צריך יותר זמינות של המידע, צריך לאסוף אותו, לרכז אותו ועל בסיס זה לקבל החלטות. אני עושה זאת למשל בצורה מיושנת, עם אקסל, ועל סמך זה אני מקבל את ההחלטות שיש לקבל. בשבועות האחרונים הוצאנו מכרז חדש למסלקה. אני מקווה שהגורם שיזכה במכרז יצטרך לעמוד בסטנדרטים שהם יותר חדשניים, בהירות יותר גבוהה לקבלת הנתונים, קבלת מספר שדות רחב יותר. נושא זה בעולם החיסכון הפנסיוני צפוי להשתפר בחודשים הקרובים".
לדברי הרשקוביץ: "זה מזכיר מישהו שנחשף לתיק הרפואי שלו. זהו מידע שצריך לעבור מסננים והגדרת צרכים- כאן נדרש סוכן, ממנהל השקעות, שיתאים את האינפורמציה ללקוח. עודף האינפורמציה הוא יתרון, אך השאלה הנשאלת היא מה עושים עם המידע".
