הוועידה הכלכלית
יורם נוה: "אני פחות מתרגש מההשפעה המיידית של היחלשות הדולר על ההייטק"
מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים אמר את הדברים בוועידה הכלכלית הלאומית; הוא המעיט באחריות הגופים המוסדיים להתחזקות השקל, והביע אופטימיות בנוגע למשק הישראלי: "צומחים בשיעור הגבוה פי חמישה מאירופה"
בשנים האחרונות יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, הביע אופטימיות לגבי עתיד הכלכלה והמשק. האם תפיסתו השתנתה? על שאלה זו ואחרות ענה נוה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. לדבריו, "למדתי עם הזמן שהמציאות מושפעת מהסתכלות אישית, ואני אופטימי מטבעי. אני שמח להיות חלק מדור שבוחר להיות כאן, אני מאוד אופטימי לעתיד המדינה, והאתגר שלנו הוא להיות ראויים למי שנאלצו להקריב, להפוך את הדברים להזדמנות מתוך קושי".
נוה הוסיף: "אנו מעצמה של התפלה. ה-DNA של אנשים כאן מדהים. האתגר של כל מנכ"ל הוא הנישה האנושית, כי ה-DNA שלנו נכון". לדבריו, "לגבי כלכלת ישראל, יש לנתח על בסיס עובדות. אני מראה הרבה פעמים שקף שהוא סיפור הכלכלה שלנו. זה שקף מפתיע. הצמיחה הריאלית של ישראל לשנה הנוכחית היא 4%. בגרמניה ובצרפת מדובר על 0.5%-1%, זה פי ארבעה או פי חמישה. הצריכה הריאלית הממוצעת גם חשובה - במדינות אחרות, למשל צרפת, זה 2%. יש בעולם התמתנות בצמיחה, העולם נמצא במגמות מסוימות ומצבנו השתפר כי אנו בצמיחה ריאלית של פי חמישה. במונחי תוצר לנפש, עברנו את גרמניה וזה לפני עדכון הדולר. אנו נושקים ל-70 אלף דולר תוצר לנפש, זה מעולה. יחס החוב-תוצר שלנו משקף נתונים שאומרים שרק גרמניה טובה מאיתנו. בצרפת יש מעל 100%, אצלנו המספרים טובים".
לדבריו, "יש לנו מערכת פנסיה מובילה, גיל הפרישה הוא במקום הנכון. ובאשר לגידול הדמוגרפי - אנו במקום טוב, 1.5% לעומת קיפאון באירופה. באירופה למשל הפתרון הוא הגירה, והיא מייצרת אתגרים. כלומר מצב הכלכלה שלנו טוב, טוב משהיה לפני כמה שנים. ואתגרים יש בכל מקום בעולם".
עוד הוסיף נוה: "אני חושב שהכלכלה שלנו חזקה, דובר כאן גם על עסקים קטנים ובינוניים וזה אתגר שקיים תמיד. אנו עם היד על הדופק על סיכון האשראי של עסקים אלה ומצבם טוב. זה נובע מהתאמות שבוצעו בניהול העסקים, כלומר גמישות, תעסוקה היברידית וכו'".
כשנשאל נוה לגבי הטענה שנשמעה בחודשים האחרונים ולפיה התחזקות השקל בחודשים האחרונים היא באשמת הגופים המוסדיים, אמר: "יש לא מעט גורמים שאחראים לכך. המוסדיים הם האחרונים שבהם. כלכלת ישראל חזקה - יש לה עודף בסחר השוטף. אנו מייצאים וזה מחזק את השקל. הדבר חיובי למשק בישראל בהינתן אינפלציה מתמתנת. מגמות ארוכות טווח אלה הן טובות. אם נבחן נתונים משנת 2011 ועד היום, נראה שעוד לפני המלחמה ולפני משבר 2020, השקל נע סביב 3.2 שקלים לדולר - כלומר יש להתמודד עם כך ברמת המדינה ובנק ישראל. ירידה מ-3.2 שקלים לדולר ל-3.0 היא מגמה שיש להתמודד עמה. אני פחות מתרגש מההשפעה המיידית על ההייטק, כי לא ניתן לנהל מדיניות ארוכת טווח לפי תנודות. ובנוסף, היו שם שומנים. אם עלות השכר עלתה בגלל הדולר יש דרכים להתמודד עם זה".
נוה הוסיף: "יש כיום הרבה כסף, וההחלטה עליו היא של האזרח הקטן. אם האזרח קונה 100% מניות ללא גידור - זו החלטה של הציבור. שיקול הדעת שלנו בסוף הוא רק על חלק קטן מתוך הכסף המוסדי. אינני גורם מהותי בתחום זה".
באשר להשקעות בישראל, ובתשתיות במיוחד, ציין נוה: "המוסדיים נהנים מהטבות המס שהציבור מקבל. המשק הישראלי זקוק לכסף בשביל הצמיחה. כל מי שמנהל כסף במדינה שלו נותן כסף לסיכוי של המדינה. הנאמנות שלנו וחובתנו לניהול השקעות מכתיבות שנשמח שזה יהיה בישראל. המדינה יכולה ליצור פרויקטים לאומיים. אנו נמוכים בהשקעה בתשתית מול ה-OECD וניתן להאיץ פרויקטים של תשתיות. בנוסף, גם בעת המלחמה ראינו שהמערכת הבנקאית נכנסה מתחת לאלונקה. השקעות לטווח ארוך הן מקום שהמוסדיים צריכים להיות בו ואנו נשמח לעשות זאת בישראל - אני אעדיף למשל להשקיע בכביש אגרה בישראל, בהינתן התשואות".
נוה התייחס גם לתחרות בשוק האשראי – וספציפית לרכישת MAX. לדבריו, "אם נחזור ל-2022, מגיע לנו קרדיט על הנעת התחרות. ההסתכלות על כרטיסי האשראי לא היתה בלב התחרות. לאחר מכן ראינו הסטת אסטרטגיה אצל המתחרים, והתחרות כיום היא סביב מועדוני התעופה, וזה בעיקר על האלמנט החוץ בנקאי. MAX וגם כלל רואות את זה כמקום שניתן לצמוח בו, זה נותן הצעת ערך טובה יותר ללקוח, זה מעלה את השיח על מה מקבלים בכל מקום. אם חברות לא יתנו מספיק ערך, הלקוח יזיז את עצמו".
