עידן התחרות החדש
"מגיע לאנשים עוד חשבון בנק בדיוק כמו בארה״ב ובאירופה״
מנכ"ל ONE ZERO מזהיר כי חסמים רגולטוריים ולחצים פוליטיים עדיין מונעים תחרות אמיתית. "פתאום לקוחות שמבקשים לעבור מקבלים הצעות מדהימות מהבנקים"
מנכ"ל הבנק הדיגיטלי ONE ZERO אייל גפני טוען כי התחרות במערכת הבנקאית בישראל כבר מורגשת בשטח, אך עדיין רחוקה מאוד ממיצוי. בריאיון לכלכליסט במסגרת כנס "עידן התחרות החדש" אמר גפני כי עצם קיומו של ONE ZERO משנה את התנהגות הבנקים הגדולים, שמוציאים, לדבריו, הרבה יותר כסף על שימור וגיוס לקוחות. "אף אחד בבנקים לא מעדיף להוציא כסף אם הוא לא צריך", אומר גפני. "רואים בדו"חות הכספיים כמה כסף הבנקים מוציאים על שיווק ופרסום - גידול של עשרות אחוזים בשנים האחרונות".
לדברי גפני, הבנקים הגדולים עדיין שולטים בחלק ניכר מהשוק, אך נאלצים להתייעל ולהגיב לתחרות. עם זאת, לטענתו, ההתייעלות שלהם מתבצעת בדרך שפוגעת בלקוחות: "הם שמים חומה בין הלקוח לבין הבנק באמצעות אפליקציה ואומרים לו - זה סלף סרוויס, תעשה הכל בעצמך. הבעיה היא שאתה לא דווקא יודע איך לנהל את חשבון הבנק שלך או את החיים הפיננסיים שלך" - וזה, לדבריו, גורם ללקוחות לירידה בחוסר שביעות הרצון. "רק בבנק אחד היא עולה – ONE ZERO".
גפני אמר כי מאז ההשקה לפני כשלוש שנים, "אחד מכל שלושה חשבונות בנק שנפתחו בישראל נפתח בוואן זירו. זה אחוז מדהים". עם זאת, הוא מדגיש כי במקרים רבים מדובר בחשבון נוסף ולא בהכרח בהחלפת הבנק המרכזי. בעיניו זו דווקא תחילתה של מהפכה צרכנית: "ככל שיש לך יותר מחשבון אחד, יש לך יותר כוח. בישראל הממוצע הוא 1.1 חשבונות בנק ללקוח, אולי הכי נמוך בעולם. באנגליה זה שלושה חשבונות, בארה"ב חמישה".
בהשוואה לאנגליה, גפני אומר כי ישראל נמצאת בפיגור של כשש שנים: הרפורמות שהחלו שם ב־2014 - רישיונות לבנקים דיגיטליים, ניוד בקליק ובנקאות פתוחה - החלו בישראל רק סביב 2020-2019. את הבנקאות הפתוחה הוא מגדיר כמהלך הרגולטורי החשוב ביותר: "המידע הפיננסי שלך - הוא שלך ואתה אחראי עליו. כשאני כלקוח יכול לתת לבנק הרשאה לראות את כל המידע שלי, ואני רואה במקום אחד את כל החשבונות, כרטיסי האשראי והפנסיה, אני יכול לשלוט בזה, זה כוח עצום".
אבל לצד המחמאות לרגולטור על הבנקאות הפתוחה, גפני מותח ביקורת חריפה על חסמים שלדבריו עדיין מונעים תחרות אמיתית, בין השאר בשל לחצים והפעלת לובי פוליטי. דוגמה אחת היא ייעוץ פנסיוני דיגיטלי: "כל אזרח זכאי לייעוץ פנסיוני, אבל לפי החוק הוא צריך להינתן פיזית בבנקים, בין כותלי הסניף. ואם אין לי סניף? זו בעיה. לוואן זירו יש מערכת ייעוץ פנסיוני דיגיטלי עם אלגוריתם מאוד מתוחכם, אבל אני לא יכול לתת ייעוץ פנסיוני דיגיטלי. אנחנו שנים מנסים לקדם את החקיקה בעניין ולא מצליחים, אף שכולם מבינים שזה אבסורד ב־2026".
דוגמה נוספת היא הלחץ הפוליטי שהביא לטרפוד הניסיון לאפשר לבנקים להתחרות במכירת ביטוחים אלמנטריים - חקיקה שהוצאה מחוק ההסדרים בלחץ סוכני הביטוח. "האוצר קידם את זה, אבל גם זה נתקע. אנחנו בכל פעם רואים שהדברים האלה נתקעים. ככה לא מאפשרים להתחרות בצורה יותר משמעותית". דוגמה נוספת נוגעת לפתיחת חשבון בנק, שמחייבת הצגת תעודת זהות בתוקף. "רוב האנשים מסתובבים עם רישיון נהיגה, ולא עם תעודת זהות, ויש מספרים דמיוניים של לקוחות שרצו לפתוח אצלנו חשבון ולא יכלו, כי תעודת הזהות שלהם לא היתה בתוקף, לא עליהם או אין שאין להם אותה בכלל. גם זה היה עוזר".
גפני גם רומז להתנהלות בעייתית מצד הבנקים הוותיקים בתחרות מול לקוחות וואן זירו: "כשבנקים שומעים שלקוחות עוברים לוואן זירו, פתאום הם מקבלים תנאים מדהימים, הצעות מפוצצות. מצד אחד, זה מוכיח שיש תחרות. מצד שני, זה אירוע קשה, הוא תמיד אפרורי והולך בין הטיפות, הרבה פעמים יש אותיות קטנות, וכשקוראים אותן מבינים שלא כדאי לקבל את ההצעה".
כשהוא מדבר על "בין הטיפות", גפני למעשה מפנה את האצבע לעבר הפיקוח על הבנקים, אשר, לדבריו, צריך לפקח שהבנקים הגדולים לא חוצים גבולות בתחרות מול וואן זירו. "אני חושב שהרגולטור מאוד מתנגד לאירועים האלה שקורים, אבל אנו גם רואים את הקושי שלו לפעול נגד זה. אני חושב שהם צריכים לפעול יותר".
במבט קדימה גפני לא נוקב ביעד נתח שוק מסוים לוואן זירו, אלא מציג חזון רחב יותר: לא מעבר של לקוחות מבנק לבנק, אלא הגדלת מספר החשבונות הכולל בישראל. "אם אנשים יבינו שמגיע להם עוד חשבון - לפיקדון, למסחר, לכרטיס אשראי לחו"ל או לערבות בנקאית - פתאום נראה שוק אחר. לא עוגה של 8 מיליון חשבונות, אלא 15, 16 או 20 מיליון חשבונות, ובתוך העוגה החדשה הזו שהחלק של וואן זירו יהיה יותר גדול משל השאר".
