פיצה ארציאלי נפרדת מהסניף שהפך לכשר: "לא חלק מהדנ"א שלנו"
הזכיינים של סניף קריית אונו טוענים שהמעבר לכשרות הוא הצעד העסקי הנכון באזור, הבעלים העדיפו לוותר על הסניף. "אנחנו מודעים לזה שלא כולם יכולים לאכול אצלנו בגלל שזה לא כשר, אבל זו דרכנו"
בשבוע שעבר פרסמו בעלי פיצה ארציאלי פוסט שהפך ויראלי, ובו הודיעו כי החליטו להיפרד מהזכיינים של סניף קריית אונו, שביקשו להפוך אותו לכשר. בעידן שבו יותר ויותר מסעדות ובתי אוכל הופכים כשרים, המהלך עורר עניין רב. "החלטנו שדרכנו תישאר נאמנה לדנ"א המוכר מהסניף בתל אביב, ולפיכך החלטנו על סיום ההתקשרות", נכתב בפוסט.
פיצה ארציאלי נפתחה בכיכר רבין לפני שמונה שנים, ומאז היא מהפיצות הטובות בתל אביב: אופה פיצות לוהטות ונפלאות, חתוכות למלבנים ולא למשולשים, שנמכרות לפי משקל ומייצרות תור אינסופי בכיכר. הבעלים הם השף חואן מסל והפיצאיולו אלעד כהן, חברי ילדות. לפני שנתיים נפתח הסניף בקריית אונו בזכיינות.
"הזכיינים רוצים לתת מענה לצורך שקיים במקום בעקבות בקשות של לקוחות לכשרות. זה מהלך שהוא קודם כל עסקי", הסביר מסל. "אנחנו מכבדים ומבינים את הצורך הזה, אבל זו לא הזהות שלנו. כשרות היא לא חלק מהדנ"א של ארציאלי ושלי ושל אלעד. ארציאלי מייצגת משהו אחר - פלורליזם, ומקום לכל מי שרוצה. אנחנו מודעים לזה שלא כולם יכולים לאכול אצלנו בגלל שזה לא כשר אבל זו דרכנו. לכן אנחנו משחררים אותם מהחוזה ומשחררים אותם מהשם שלנו ומאחלים להם כל טוב".
לפני שפתחו את הפיצרייה, מסל וכהן התמחו אצל גבריאלה בונצ'י, פיצאיולו וסלבריטי־שף איטלקי, מי שהפך את הפיצה הרומאית בחיתוך ממזון רחוב לגורמה. לפני הפיצרייה היה למסל קייטרינג שכהן ניהל את המטבח שלו. מסל עבד גם בניו יורק במסעדות שף מכוכבות. "כל החיים רציתי לקחת מוצר ולהתמקצע בו, ועשיתי את זה עם הפיצה", הוא מסביר.
הפיצות מחולקות למחלקות על פי רוטב הבסיס: עגבניות, קרם דלעת (בחיי!) או ביאנקה (כלומר פיצה לבנה ללא רוטב). התוספות כוללות שלל עגבניות שרי צלויות, עגבניות לחות או שרי קונפי, זיתים, פלפלים קלויים, ארוגולה, תפוחי אדמה, פטריות פורטבלו ופורצ'יני, תרד טורקי וכמובן גבינות כמו מוצרלה מקומית, פרמז'ן, גאודה, פרובלונה וסטרצ'טלה, ונקניקים כמו בייקון ופפרוני.
"קיבלנו המון פידבק על הפוסט שהפך להיות ויראלי", הוסיף מסל. "אנשים אמרו כל הכבוד שלא נכנענו לכפייה דתית, אבל אף אחד לא כפה עלינו כלום. הזכיין ביקש לבצע את המהלך ואנחנו נתנו אישור, אבל אנחנו כאמור לא מעוניינים להיות חלק מזה. אנחנו מאחלים להם המון הצלחה. הם עובדים קשה. אנשים שוכחים שמאחורי המילה זכיין עומדים אנשים שהקדישו כסף וזמן ועושים את זה גם מטעמי פרנסה, אבל גם אוהבים את המוצר ומתחברים אליו. כנראה שבמיקום שנבחר זה לא היה מספיק חזק. איך שכתב אחד המגיבים: 'בראש ובראשונה זו תעודת עניות לתושבי קריית אונו'. אתה לא מחזיק עסק רק מפוזיציה פוליטית, וצריך גם להתפרנס ממנו".
שי להב, אחד הזכיינים בקריית אונו יחד עם ניר סיאני ויותם הלפרין, אמר לכלכליסט: "אנחנו באזור שדורש נורא כשרות. יש כאן חברות כמו מקורות של מאות אם לא אלפי עובדים, המכללה לידינו — אנחנו מפסידים המון ביזנס, והקהילה גם מבקשת כשרות. החלטנו שזה הצעד העסקי הנכון, ומכיוון שזה פחות תואם את האופי של ארציאלי החלטנו שכל אחד ימשיך בדרכו באהבה. אנחנו ממשיכים עם אותו מוצר, רק בלי השם ובכשרות. אנחנו ממשיכים להיות חברים ויש לי רק מילים טובות על חואן ואלעד. אנחנו בטוחים שהמוצר יצליח אפילו יותר ככשר".
