הוועידה הכלכלית
"המטרו יהיה גיים צ'יינג'ר של הכלכלה הישראלית"
יו"ר נת"ע יודפת אפק ארזי אמרה בפאנל בוועידה הכלכלית הלאומית כי המטרו חיוני לפריון ולצמיחה. יו"ר נמל אשדוד: "מבנה הנמלים הוא בעייתי. התחרות היא לא הוגנת. ואני חושב שאפשר להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות אם יתנו לנו להתחרות בצורה שווה לחברות הפרטיות"
"השאלה היא לא כיצד המטרו ישפיע על הכלכלה הישראלית, אלא כיצד תיראה הכלכלה הישראלית אם לא יהיה פה מטרו", כך אמרה יודפת אפק ארזי, יו"ר נת"ע, בפאנל שעסק בתשתיות בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. בפאנל, שהנחתה חופית כהן אולאי מכלכליסט, השתתפו גם ארז בלשה, מייסד ומנכ"ל קרן ג'נריישן קפיטל; ניצן סנדור, ראש חטיבת הייעוץ המשפטי בבנק לאומי; שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד; ודניאל סופר, מ"מ מנכ"ל מקורות.
אוכלוסיית גוש דן צפויה לגדול במהירות בשנים הקרובות. כיצד המטרו ישפיע על שוק הנדל"ן, התעסוקה והחיים בישראל?
אפק ארזי: "ללא מערכת הסעת המונים אמינה ויעילה, לא נוכל לזוז ממקום למקום. זה כבר לא רק עניין תחבורתי, אלא פגיעה בפריון ובתוצר ושאלה מקרו-כלכלית. זהו הפרויקט המורכב, הגדול והיקר בתולדות המדינה. כבר בתקופת ההקמה הוא יהיה מנוע צמיחה לעבודה, לטכנולוגיה, לשירותים ולהנדסה. העצמת הזכויות לאורך תוואי המטרו תגדיל משמעותית את היצע הנדל"ן למגורים ואת שטחי המסחר והתעסוקה".
לדבריה, ההשפעה החשובה ביותר תהיה על שוק העבודה. "כשמטרו מקצר את זמני הנסיעה, גדלות ההזדמנויות. היצע העובדים שיעמוד לרשות המעסיקים יגדל, והמרחק יהיה חסם פחות משמעותי. המטרו יהיה גיים צ'יינג'ר של הכלכלה הישראלית".
התרחבות האוכלוסייה, התעשייה וחוות השרתים מגדילה את הביקוש למים. האם תשתיות המים בישראל ערוכות לכך?
סופר: "אנחנו לא מסתכלים רק חמש שנים קדימה, אלא מתכננים ל-40-50 השנים הבאות. אנחנו עם היד על הדופק ונמצאים במקום טוב מאוד מבחינה זו. ב-2019 תוכנית הפיתוח שלנו עמדה על 600-700 מיליון שקל. כיום היא עומדת על כ-1.6 מיליארד שקל, ואנחנו מעריכים שעד סוף העשור נגיע לכ-2 מיליארד שקל בשנה. כל זה נועד לתת מענה לכל הצרכים, כולל חקלאות ואספקת מים לישראל ולשכנותיה".
הפרויקטים הלאומיים נעשים גדולים ומורכבים יותר. אלו חסמים משפטיים ורגולטוריים מעכבים השקעות בתשתיות?
סנדור: "יש בישראל ריבוי של רשויות תכנון, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים נוספים. בישראל לא חסרות תוכניות מצוינות לקידום התשתיות, אבל ריבוי הגופים מייצר מורכבות עסקית וחוזית. השנים האחרונות גם המחישו את הקושי לצפות אירועים חריגים. הקורונה והמלחמה גרמו לכך שגורמים רבים המעורבים בפרויקטים פשוט לא הגיעו לישראל במשך תקופות ארוכות, והדבר עיכב חלק משמעותי מהפרויקטים. התפקיד שלנו כמממנים הוא לחתור לכמה שיותר ודאות עסקית ולנהל נכון את הסיכונים".
האם ישראל קובעת סדרי עדיפויות נכונים בתחום התשתיות, ומה היית משנה מנקודת המבט של משקיע?
בלשה: "בישראל המכרזים שקופים, חלוקת הסיכונים נכונה, יש סגירות פיננסיות מהירות ויש הרבה מימון, כולל מימון בינלאומי. גם כשמתרחשים אירועים בלתי צפויים, יש במדינה פרטנר להתמודדות איתם".
עם זאת, לדבריו, הקושי המרכזי הוא בהוצאת הפרויקטים לפועל. "יש הרבה אינטרסים, נגיעות פוליטיות, חסמים רגולטוריים, בירוקרטיה ולעתים גם מחסור בכוח אדם איכותי בצד הציבורי. התוצאה היא מחסור חמור בכל התחומים: אנרגיה, מים, פסולת ותחבורה".
בעולם שבו נתיבי סחר נחסמים ומשתנים בשל שיקולים גיאו-פוליטיים, כיצד נמל אשדוד נערך להמשך פעילות?
שניידר: "נמל אשדוד הוא אחד מ-36 המתקנים הקריטיים במדינת ישראל, שחייבים לעבוד בכל מצב, גם תחת אש. זה מה שעשינו מאז פתיחת המערכה ב-7 באוקטובר. היו חברות שלא פקדו את נמל אשדוד בתחילת המלחמה, אבל לאחר מכן המצב התייצב".
שניידר ציין כי כ-40% מכלל הסחורות הנכנסות לישראל עוברות בנמל אשדוד. "הדבר מחייב אותנו להיות יעילים, להשקיע בתשתיות ולהתקדם, תוך מתן מענה גם להיבטים הביטחוניים. בשלוש השנים האחרונות השקענו יותר ממיליארד שקל, בין היתר במנופים ובציוד חדש. ההשקעות נותנות ביטחון לחברות הספנות ומאפשרות להן להמשיך להגיע לישראל".
תקציב הביטחון גדל, בעוד שמקורות המימון של המטרו עדיין אינם סגורים לחלוטין. כיצד נת"ע מתמודדת עם אי-הוודאות התקציבית?
אפק ארזי: "הוצאות הביטחון יהיו גבוהות מאוד בשנים הקרובות. המימון יכול להגיע מהגדלת החוב או מקיצוץ בתקציבים, אבל אפשר להביא אותו גם מצמיחה. השאלה אינה רק כיצד מחלקים את העוגה, אלא כיצד מגדילים אותה. המטרו הוא מחולל תוצר וצמיחה, וכך גם ההשקעות באנרגיה, במים ובפסולת".
האם היתרון היחסי של משק המים הישראלי - מחזור מים, התפלה, חדשנות - עשוי להרחיב עבור מקורות את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולשמש כמנוע צמיחה לחברה?
סופר: "אנחנו כבר שם ונכנסים לשווקים שונים דוגמת דרום אמריקה, מרכז אסיה או האמירויות. השגשוג של מקורות ומדינת ישראל בהתפלה, טיפול בשפכים וניהול מים הוא משהו שהעולם זקוק לו. אנחנו כבר נמצאים שם ומקדמים את הנושא במקורות שונים".
אלו רפורמות נדרשות כדי לשפר את פעילות הנמלים?
שניידר: "מבנה הנמלים בעייתי, התחרות אינה הוגנת והרגולציה הורגת. אפשר להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר אם יסירו את הכבלים גם מחברות ממשלתיות ויאפשרו להן להתחרות באותם תנאים שניתנים לחברות הפרטיות. יש לנו 12 רגולטורים על הראש, וההנהלה משקיעה זמן רב בעבודה מולם במקום בשוק עצמו".
"אנחנו רואים שבזכות התוצאות ובזכות המאמצים וההשקעות שביצענו, חברות הספנות ממשיכות להגיע אלינו והן מעדיפות לפרוק אצלנו למרות שיש תחרות עזה בתחום הזה. ההשקעה הזאת בתשתיות היא השקעה שמחויבת המציאות והיא השקעה קריטית. היא גם נותנת ביטחון גם לגופים חיצוניים, חברות שפוקדות ומגיעות לישראל, וגם מבחינת החברה עצמה יכולה לקדם אותה".
מהו היתרון של המגזר העסקי בהקמה ובהפעלה של תשתיות לאומיות?
בלשה: "המגזר העסקי כבר בונה את מרבית התשתיות בישראל - באנרגיה, בתחבורה ובהתפלה. יש לו יכולת להביא כוח אדם איכותי, לנהל אופרציות מורכבות ולהוסיף רוח יזמית. המגזר העסקי גם מביא מימון בתקופה שבה תקציב המדינה נתון ללחץ. ג'נריישן לוקחת כספי חיסכון ופנסיה ומנתבת אותם להשקעה בתשתיות. המשקיע מקבל תשואה ארוכת טווח, והמדינה מקבלת מקורות מימון משמעותיים".
