סגור
כנס Work After Work פאנל מאיר אורבך, דינה פסקא רז, ניקול פריאל, אמיר הרמתי
(צילום: סיני דוד, יריב כץ)

Work After Work
"מורגשת התאוששות בשוק. לדעתי בהמשך השנה נראה יותר השקעות, רכישות, ואולי אפילו הנפקות"

הדברים נאמרו על ידי ניקול פריאל, שותפה ב- Ibex Investors בפאנל שנערך במסגרת אירוע Work After Work של כלכליסט ו-KPMG. בפאנל השתתפו גם אמיר הרמתי, מייסד ומנכ"ל Aiola ודינה פסקא רז, שותפה וראש תחום טכנולוגיה ב-KPMG ישראל

"אנחנו נמצאים בתקופה מבולבלת בה המדינה חוזרת להפגנות, הצבא עדיין נלחם ונדמה שההייטק התחיל להרים את הראש עם גיוסים של מאה מיליון דולר ואקזיטים לא רעים. מתחיל איזה דיסוננס לא מובן. האם באמת ההייטק מרים את הראש?", כך פתח מאיר אורבך כתב כלכליסט את הפאנל שהנחה באירוע Work After Work של כלכליסט ו-KPMG. בפאנל השתתפו ניקול פריאל, שותפה ב- Ibex Investors, אמיר הרמתי, מייסד ומנכ"ל Aiola ודינה פסקא רז, שותפה וראש תחום טכנולוגיה ב-KPMG ישראל.
לפי פסקא רז, "מתפרסמים לא מעט דוחות שמסכמים את 2023 שלא היתה שנה טובה לתעשיית ההון סיכון בעולם ובארץ, ומצד שני יש אופטימיות שרואים אקזיטים וסבבי גיוס שקורים. מצד אחד הירידה ב-2023 היתה חלק מסייקל גלובלי, ואין ספק שהיתה גם השפעה לחוסר היציבות בישראל, אבל היינו בעיצומו של צונמי עולמי. מצד שני האופטימיות היא לא בהכרח ממה שאנחנו רואים עכשיו כי אנחנו אוכלים לחם מאסמים שמולאו לפני שלוש וארבע שנים. השאלה היא איך דואגים שהאסמים ישארו מלאים, ואיך מתמרצים את היזמים להקים חברות בישראל? זו סוגיה שאנחנו בהחלט נדרשים אליה".
ניקול, כשמשקיעה את מסתובבת בחברות. בתקופה האחרונה היזמים היו או תחת השפעת המלחמה או ההפיכה המשטרית או תחת המצב הקשה בהייטק? האם ברבעון הראשון של 2024 יש ניחוח אופטימיות?
"יותר מאופטימיות. אנחנו מרגישים התאוששות בשוק, לפחות בסיד ובשלבי הגיוס הראשונים (early stage) וסייבר. אז יש טירוף ואני חושבת שבהמשך השנה נראה יותר השקעות, יותר רכישות, ואולי אפילו הנפקה אחת או שתיים", ענתה פריאל.
אמיר, אתה היחיד שבאמת מזיע כי אתה יזם. איך אתה חש את השוק? האם יש יחס שונה לחברות ישראליות?
לפי הרמתי, "אם היו לנו בעיות קודם, שלא התחילו ב-7 באוקטובר, הן רק יילכו ויחריפו. החוויה שלי מאוד אינדיבידואלית. לפני שבועיים בז'נבה תפס אותי CIO של חברה איטלקית ענקית שאין לה קשר לישראל ואמר לי 'תמיד היתה לי הערכה לטכנולוגיה הישראלית ועכשיו יותר מתמיד אני מרגיש מחויבות לעשות עסקים עם חברות ישראליות'. זה מאוד נעים לראות. ראיתי גם דברים אחרים אבל בסופו של דבר אנחנו עסוקים יותר מדי בעצמנו ולא הכל סובב סביבנו. כשחברות צריכות פתרונות בסייבר ובטכנולוגיה, הן יסתכלו על הערך שאתה מייצר ופחות מאיפה אתה מגיע. האדם גרם לי להתרגש כששאל אם נפגעתי באופן אישי וסיפרתי שבן משפחה (סרן אסף מסטר ז"ל) נפל בעזה והוא ביקש לראות תמונה ואמר שהוא מכיר אותו. שאלתי מאיפה והוא אמר 'אני מתחיל כל יום עבודה בלהסתכל על טיימס אוף ישראל ויש לכם תכונה מוזרה שכל פעם שנופל חייל ישראלי אתם שמים תמונה שלו בעמוד השאר, זה לא קורה בשום מקום בעולם'. זה מדהים לראות, כי בסופו של דבר עסקים לא עושים עם חברות, עסקים עושים עם אנשים".
"הייתי חייל קרבי ונפצעתי בלבנון ושכבתי 26 שעות עד שחילצו אותי והחיים שלי השתנו. הבנתי שכל יום שאני נמצא כאן זו מתנה ולכן אני כל הזמן אעשה, לפעמים אצליח לפעמים אכשל, אבל כל הזמן לייצר. כולנו מכירים PTSD שזה סינדרום פוסט טראומה, ולפני שנתיים גיליתי שיש מונח אחר – PTG – צמיחה פוסט טראומטית, במקום לקחת את הנתיב שייקח אותך למקום של כמה אני מסכן, תיקח את זה ותהפוך את זה למנוע צמיחה שיגרום לך כל הזמן לייצר. אני חושב שכמדינה קיבלנו הזדמנות מדהימה לריסטרט ואנחנו יכולים לבחור אם ללכת לכיוון של ה-PTSD או לכיוון של PTG וברור לך מה אני בחרתי", הוסיף.
עד ההפיכה המשטרית חברות ישראליות פתחו את החברה בישראל ופתאום יש טרנד שאחוזים נכבדים רצים לדלאוור. עד כמה זה נכון ועד כמה זה נורא?
פסקא רז: "זו לא תופעה חיובית. היא לא התחילה רק ב-2023, היה לה פרומו בעקבות הרפורמה של טראמפ וב-2018 היינו באיזשהו אירוע שהתחלנו לראות את זה, ואז רשות המסים הגיבה מאוד מהר ושמה מסלול ירוק שאיפשר לעשות את התהליך כשמשהו רוורסבילי. בתחילת 2023 התחיל הסיפור של הקמת חברת אם אמריקאית. יש שני מצבים, האחד שחברה אמריקאית היא מעין 'שומר מסך' שמרחיק את ישראל, זה פלסטר. אבל כשקרן אמריקאית אומרת אני אשקיע בך אם אני נכנסת בפלסטר - אתה לא מתווכח כשמישהו רוצה להציע לך כסף. אין מה לשפוט. השאלה היא האם ה-IP גם בורח מישראל ונרשם בארה"ב, הנושא של מיקום ה-IP הוא לא תכנית כבקשתך, הוא מחובר ל-substance העסקי. זה שתגיד שה-IP שלך בארה"ב, אבל בארה"ב לא יהיה שום תוקף לדבר הזה, מייצר מצב לא בריא לסטארט אפ, זה לא רק עניין של ציונות. בשנה האחרונה בעקבות כל הסיטואציות של אי הוודאות וחוסר היציבות - המותג ישראל נפגע ואנשים באופן טבעי רצו להרחיק עצמם, אני חושבת שפה יש פעולות והתארגנויות של עורכי דין ורואי חשבון במטרה להציע תיקוני חקיקה כדי למשוך חזרה את היזמים להקים חברות בישראל, זה משהו קריטי. לחילופין, גם אם מקימים חברת אם אמריקאית אז יש לעודד שה-IP יהיה בישראל. גם בלי ה-IP בישראל לא יהיו מענקים של הרשות לחדשנות וגם המוסדיים לא ישקיעו, זאת אומרת זה גלגל חוזר. ככל שאנחנו רוצים לרתום את ההייטק ולהפוך את ישראל למרכז הייטק משגשג זאת משימה לאומית מהרמה הראשונה".
ניקול, מה ראיתם בקרנות שלכם ומה אתם ממליצים לחברות הצעירות? להקים פה חברות או שם?
"בקרן סיד שלנו אנחנו לא רואים סיכון לרשום את החברה בדלאוור, יש בזה יותר יתרונות מחסרונות, אז אנחנו כן ממליצים לחברות לרשום בדלאוור".
גם את ה-IP? זה לא יפריע להם לקבל מענקים מהרשות לחדשנות?
"כמו כל דבר אנחנו צריכים לשקול את החסרונות ויתרונות של כל החלטה ואנחנו רואים הרבה יותר יתרונות לרשום בדלאוור מאשר לקבל את המענקים".
אמיר, החברה שלכם רשומה כאן או שם?
"יש לנו חברת בת שם ואנחנו רשומים כאן. אני מתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לקבל את ההחלטה הנכונה אבל קודם כל אני כישראלי עם דגל כחול לבן אני רוצה שהחברה שלי תהיה רשומה כאן. ישבתי בסיליקון ואלי שנים ארוכות והיום אני יודע שאנחנו חייבים להישאר פה וחייבים תעשייה חזקה מתמיד ואני חושב שיש פה הזדמנות נהדרת כל עוד נעשה את הדברים הנכונים".
רשות החדשנות מנסה לשנות את עורה ומתחילה לצאת בקרן שתעודד מוסדיים ישראלים להיכנס להייטק בצורה מאסיבית. איך את רואה את זה?
פסקא רז: "יש פה שיקולים, מדובר על כספי פנסיה, והון סיכון מעצם טבעו הוא מסוכן, אז צריך לראות את התמהי - אבל באופן עקרוני ברור שיש פה עניין של expertise וההצעה שעומדת כרגע ברשות לחדשנות, שמבוססת על ידע של מומחים- של קרנות הון סיכון שיש להן ניסיון היא יותר פרקטית מסתם להגיד למוסדיים תשקיעו, כי אין להם את הידע, זה לא משהו שצוברים ביום. לכן אני חושבת שהרעיון שכרגע מתגלגל יש בו תוכן אמיתי שאפשר לעבוד איתו".
ניקול, זה משהו שאתם שוקלים? הייתם מצטרפים לקרן כזו שהמוסדיים הישראליים נכנסים אליה?
"זה לא כל כך מתאים למודל שלנו. אנחנו קרן אמריקאית שפעילה כבר עשרים שנה ומעל עשור פה בארץ. רוב המשקיעים הם מחו"ל אבל הפוקוס של כל קרן Ibex, כל הקרנות שלנו מ-early stage ועד הקרן גידור מפוקסות על השקעות פה בארץ. לעומת זה שכל המשקיעים שלנו הם מחו"ל, אנחנו צוות של 7 בתל אביב ועוד מעל 20 בארה"ב, אבל אנחנו מושקעים פה ואנחנו עושים דאבלינג דאון ובדיוק גייסנו עוד קרן של 100 מיליון דולר להשקיע בחברות early stage פה בארץ וזו הדרך שלנו להיות חלק מהתעשייה פה".
אמיר, אתה נמצא בתעשייה של AI , עד כמה אתה באמת מרגיש שהאדמה בוערת והפכת להיות להיט?
"אני רוצה לתת קרדיט לרשות לחדשנות שיצרה מסלול מיוחד לחברות רב לאומיות שחוברות לסטארט-אפים ישראליים והם מממנים את הפילוט. אני מעורב ב-AI הרבה מאוד שנים בלי קשר לסייבר או AI הכל מתחיל ונגמר ביצירת הדרך. מה שקרה ב-AI בשנה וחצי האחרונות זה טירוף מוחלט עם ההתפתחות העצומה בג'נרטיב AI ועכשיו ההייפ נעלם ואנשים מחפשים פרקטיקה. אנחנו עסוקים בלחפש איך מייצרים ערך לתעשיות מסורתיות מחר בבוקר. כי לא משנה כמה אתה גדול או קטן, זה איך אתה יכול למדוד X זה ולראות ערך מיידי, ולכן ה-AI הוא טרנד שיישאר להרבה זמן, אבל הוא גם יהיה חייב להיות מגובה במספרים והוכחות וערך, ושם אנחנו מתמקדים".
ניקול, יש תחושה שה-AI התחיל להיות לצד הסייבר קצת מתנתק מהערך. אנחנו לא מתחילים לאבד את הדרך?
"רוב הערך שנייצר בעולם ה-AI יבוא בעוד חמש או עשר שנים. חברת AWS הוקמה ב-2008 ,אבל לקח עוד עשור עד ש-Wiz הוקמה לעשות Cloud Security. והיו ניסיונות קודמים ללא הצלחה מרובה. יש הרבה דוגמאות שכשיש platform evolutions זה דווקא לא החברות שיוצאות ראשונות לשוק שמצליחות, זה לוקח קצת זמן. אני חושבת שהשוק טרי וייקח לנו, ליזמים, לקונים ולמשקיעים זמן. השקעתי בתחום ה-AI לפני 4 שנים ועכשיו אני בהפסקה, לא רוצה להיכנס להייפ, מעדיפה לחכות בצד ולראות איפה הקלפים יפלו כי אני חושבת שיש הרבה רעש עכשיו ולי זה לא הזמן להשקיע יותר ב-AI. אולי בעוד שנה".
אתם עובדים בעיקר עם הארגונים הגדולים, גם הם חרדים שאין להם AI , עד כמה נראה את זה שם?
לפי פסקא רז, "ה-multinationals הגדולים לא מתייעצים איתנו עכשיו לגבי כמה AI. בהחלט רואים הגברת קצב בעניין הזה ובניגוד לקרנות שצריכות לתת דוחות תקופתיים, לחברות הרב לאומיות יש אורך נשימה ויש שם את הפומו שעובד מאוד חזק ויש הרבה פסיכולוגיה, אבל הגדולים באמת לא מתייעצים באקוסיסטם, להם יש את התכנית שלהם לפיה הם עובדים ומהבחינה הזאת שאמיר אומר שהם הולכים לתעשייה המסורתית ומציעים להם חדשנות זה כיוון כרגע"
לפי הרמתי, "מה שדינה אמרה מאוד מדויק. בסופו של דבר פתאום להבין שאם ארגונים עושים דברים שבצורה מסוימת הרבה שנים אנחנו צריכים להקשיב ולכבד את זה. זה פשוט לקחת תהליכים קיימים שחברות הענק עושות ממילא ובמקום להזיז להם את הגבינה אתה מאפשר להם לעשות את מה שהם עושים יותר טוב, יותר חכם ועם ערך מוכח כבר מחר בבוקר".