סגור
עלמה שפיגלר
(צילום: אוראל כהן, צילום ושידור: Streame)

"הדבר הכי חשוב שלמדתי זה איך אני צומחת מתוך המשבר ולא למרות המשבר"

כך אמרה מעצבת האופנה עלמה שפיגלר בשיחה במסגרת הפופ-אפ פודקאסט "יוצרות עתיד 2026" שהתקיים לצד ועידת התחזיות 2026 של כלכליסט

"אני מסתכלת על עצמי כעל מעצבת צעירה בתוך המדינה המורכבת הזו ואני חושבת שהדבר הכי חשוב שלמדתי זה איך אני צומחת מתוך המשבר ולא למרות המשבר. כלומר, איך אני משתמשת בקלפים האלה שקיבלתי ואיך אני ממנפת אותם ומוציאה מהם דברים שאולי לא הייתי בטוחה שאני אעשה". כך אמרה מעצבת האופנה עלמה שפיגלר, בשיחה באולפן הפופ-אפ פודקאסט "יוצרות עתיד" שנערך במסגרת ועידת התחזיות 2026 של "כלכליסט".
שפיגלר, בוגרת שנקר, שיתפה בתהליך הקמת המותג הנושא את שמה ובאתגרים המלווים מעצבת צעירה הפועלת במציאות הישראלית הנוכחית. אחת הנקודות המרכזיות בשיחה הייתה ההספק המהיר של שפיגלר, שהקימה את קולקציית הבכורה שלה לתצוגת האופנה הראשונה בתוך כחודש וחצי בלבד. "לא ישנים הרבה", הסבירה את האינטנסיביות של העבודה. לדבריה, הקונספט לקולקציה כבר היה מגובש אצלה עוד מתקופת הלימודים, דבר שאפשר לה להרים את הפרויקט בזמן קצר.
היצירה של שפיגלר מושפעת לא מעט מהתמודדותה האישית עם מחלת האנדומטריוזיס, מחלה גינקולוגית כרונית שאובחנה אצלה במהלך לימודיה. שפיגלר הסבירה כי המחלה משפיעה על הגוף באופן באופן הורומונלי ופיזי שאף משליך על בגדים נשים שסובלות מהמחלה בוחרות ללבוש. "ההשראה שלי התחילה מאיך אני כעלמה מרגישה בתוך הבגדים שלי כשאני לובשת אותם", ציינה, והסבירה כי העיצובים שלה מתמקדים בשילוב שבין אופנה לנוחות. הבגדים שעיצבה כוללים אלמנטים של אסימטריה, קצוות פרומים ומשחקי שכבות, במטרה לייצר תחושה של "הגנה" עבור הלובשת.
בכל הנוגע להתנהלות העסקית במציאות של משבר ומלחמה, שפיגלר הציגה מודל עבודה גמיש המתאים למעצבת צעירה בתחילת דרכה. היא ציינה כי אינה מתחייבת למלאי מראש, אלא פועלת בשיטה של "Made to Order" (ייצור לפי הזמנה), שבה היא תופרת את הבגד רק לאחר שהוזמן באתר. "כרגע זה באמת הדבר שמאפשר לי להתקיים כי ברגע שאני לא מתחייבת לאיזשהו מלאי אז ככה זה באמת מאפשר לי להיות יותר דינמית", הסבירה.
למרות התחרות הגוברת מצד חברות אופנה מהירה והזמנות מהאינטרנט, שפיגלר מאמינה בחשיבות המפגש הישיר עם הלקוחות. היא ציינה כי בקרב צרכני האופנה בישראל קיימת מגמה של חזרה לקהילתיות ורצון גובר לצרוך אופנה מקומית, במיוחד בתקופות של מצוקה לאומית. שפיגלר הביעה תקווה כי התעשייה הישראלית תוכל לחזור לימי הזוהר שלה.
במבט לשנת 2026, שפיגלר הציבה לעצמה כמטרה מרכזית לבנות "קהל ליבה" של נשים שיאמינו במוצר שלה וילוו את המותג המתפתח. לצד השאיפה המקומית, היא אינה פוסלת התרחבות בינלאומית: "הייתי שמחה לראות את הבגדים שלי באיזה בוטיק בניו יורק". שפיגלר סיכמה את דבריה בכך שהיא רואה במותג שלה "תינוק שמתפתח" הדורש השקעה רציפה כדי להישאר בחיים.