הוועידה הכלכלית
דו"ח: בילינסון ראשון בהתקשרויות לביצוע מחקרים פורצי דרך
פרופ’ סלומון שטמר, מנהל מחקר, פיתוח וחדשנות בבית החולים בילינסון, וסגן מנהל מרכז דוידוף לחקר הסרטן, התראיין במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2024 לבדה אושרו בבילינסון התקשרויות מחקר בהיקף של 167 מיליון שקל - יותר מכל בית חולים אחר בישראל
"בינה מלאכותית נותנת המון מידע – אבל אין לה בקרה. זה הופך את הקשר בין המטפל למטופל למורכב הרבה יותר", כך אמר פרופ’ סלומון שטמר, מנהל מחקר, פיתוח וחדשנות בבית החולים בילינסון, וסגן מנהל מרכז דוידוף לחקר הסרטן, בראיון במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.
בשיחה עם חגי גלבוע מכלכליסט, סיפר פרופ’ שטמר כיצד אילוצי התקופה הפכו להזדמנות: "בעת המלחמה אנשים מאוד פחדו להגיע לבתי חולים, ולכן פתחנו את 'בילינסון נקסט', בית חולים וירטואלי שנותן ייעוץ וטיפול לא רק מרופאים, אלא גם מפיזיותרפיסטים, דיאטנים, עובדים סוציאליים. הכל מרחוק".
לדבריו, ההיענות הייתה יוצאת דופן וההנגשה הזו שינתה את מפת הבריאות בדרום: "באילת מצאנו את עצמנו מטפלים ב־60 אלף מפונים, חלקם חולי סרטן. הקמנו מערך טיפולי מלא בבית החולים יוספטל, שמאפשר היום לכל תושב דרומי לקבל רפואה סוג א', בדיוק כמו במרכז".
מעבר להסתגלות למצב החירום, בית החולים מוביל לדבריו גם בזירה הלאומית של מחקר רפואי. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2024 לבדה אושרו בבילינסון התקשרויות מחקר בהיקף של 167 מיליון שקל - יותר מכל בית חולים אחר בישראל. שטמר מדגיש שזהו תוצר של אמון הדדי: "הצוות שלנו יודע לעשות מחקר מצוין, והחולים מוכנים להיכנס לטיפולים ניסיוניים. בלעדיהם זה לא היה אפשרי".
הוא ציין ששליש מהמחקרים הנערכים במרכז דוידוף הם מחקרים פורצי דרך - פאזה ראשונה - כלומר, ניסויים בתרופות שמעולם לא ניתנו לאדם. "ברפואה, הטיפולים שאנחנו מקבלים היום מבוססים על רעיונות מלפני 15 שנה. אנחנו מנסים לשנות את זה ולהביא את העתיד לכאן ועכשיו. טיפולים שמבוססים על מערכת החיסון, תרופות ביולוגיות לסרטן שד כולם התחילו כאן".
בהתייחס למהפכת הבינה המלאכותית אמר שטמר, כי הציבור אמנם קיבל גישה חסרת תקדים לידע רפואי, אך אין מדובר בידע מושלם: "המטופל מגיע עם טקסטים מהצ’אטבוט, אבל לא רואה את התמונה המלאה. לכן אנחנו משתמשים ב-AI בצורה אחרת: מעבדים דוחות רפואיים לא מפוענחים לכדי טבלאות מדויקות, וכך יודעים לזהות מי עשוי ליהנות מכל טיפול". כך הצליחו, לדבריו, בבילינסון לפתח מודל שבדיוק של יותר מ־95% חוזה מי יפתח שחמת כבד מתוך מאות אלפי מטופלים, בהתבסס על השמנה ומדדים נוספים.
גם דימות הופכת לכלי חיזוי: מערכת אוטומטית שיודעת לחשב ממד סיכון על בסיס מסת שומן ושריר מתוך סריקות CT, מדמה עבור הרופאים "מפת סיכונים" אישית. ובתחום העיניים – סימולטור המבוסס על מציאות מדומה מכשיר רופאים בניתוחים מדויקים, בדומה למאמני טיסה. "אנשים באים אלינו כי הם רוצים לגעת בחולה. אצלנו רעיון עובר לשטח תוך חצי שנה – זה לא וירטואלי, זה מציל חיים", אמר.
על השפעת המחקרים על סל התרופות אמר שטמר: "מה שנכנס לסל זה לא רעיון אלא טכנולוגיה מוכחת. כשאנחנו משתתפים במחקר כבר מהשלבים הראשונים, אנחנו גם יכולים להמליץ על מה צריך להיכנס. הרופאים מכירים את התרופה באצבעות".
פרופ’ שטמר ציין כי הוא לא מהמר על הטכנולוגיה הבאה אלא דווקא על השקעה בבריאות: "אם רוצים באמת לשנות, צריך להתחיל מהילדים. זה לא סקסי כמו רובוטים, אבל חינוך, מניעה ופעילות גופנית – שם נמצא העתיד של הבריאות בישראל".
