כנס עתיד התעשייה
"מיטב אנשינו עוברים הכשרות באירופה ואז חצי מהם לא חוזרים"
מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, התריע בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון, מפני הסכנה שבעזיבת אנשי מקצוע את ישראל; הוא דיבר בפאנל בנושא רפואת העתיד, בו אמרה ד"ר איילת אקסלרוד-באלין מהמרכז לבינה מלאכותית בשיבא כי תפקיד הרופא יהיה לדעת מתי להתערב ומהם גבולות הכוח של הטכנולוגיה
תפקיד הרופא יהיה לדעת מתי להתערב ומהם גבולות הכוח של הטכנולוגיה, כך אמרה ד"ר איילת אקסלרוד-באלין, מנהלת ראשית ו–CTO במרכז לבינה מלאכותית של המרכז הרפואי שיבא. זאת במסגרת פאנל בנושא רפואת העתיד בהנחיית מעין כהן-רוזן בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון.
לדבריה, רופאים יצטרכו להבין שאפשר לבסס החלטות בצורה מבוססת דאטה, בנוסף לידע בתורה הרפואית והאנטומיה התאורטיות, ובנוסף חשוב יהיה להבין את הבסיס והחולשות שיש במערכת כזו או אחרת. "פרוצדורות מסוימות ה-AI עושה טוב יותר ובאחרות פחות טוב", אמרה אקסלרוד-באלין.
ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא ומייסד התוכנית לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, HIT מכון טכנולוגי חולון אמר כי על מנת להכשיר את כוח האדם הנדרש לרפואת העתיד נדרשת מידה מסוימת של יצירתיות - "לא ללכת לפתרונות הקלאסיים שמאחדים שני תארים ביחד שבסופו של דבר אתה לא מקבל את הערך האמיתי אלא לפרק את הדברים לדברים הקטנים וליצור תואר חדש. מצד אחד הוא באמת מייצר אנליסטים של מידע רפואי ומצד שני הם גם בעצם יכולים להמשיך הלאה בתוכנית פרי-מד חדשנית שמכילה ליבת טכנולוגיה שהיא מובנית ויוצאים עם ידע מאוד משמעותי למה שהוא היום הקטליזטור העיקרי שהוא דאטה ו-AI".
עם זאת, לא כל רופא יצטרך להיות אלגוריתמאי אמרה אקסלרוד-באלין. לדבריה, "כל הסגל בבית החולים נפגשים וייפגשו עם AI בנינו בשיבא אקדמיה ל-AI שמטרתה היא להכשיר את הרופאים שכבר נמצאים בשטח והאחיות - כל מי שיש לו השפעה על המטופלים. להכשיר אותם בהכשרה שיכולה להיות בכל מני רמות ועומקים הם יכולים לעשות קורסים שהם בכל מני רמות. חלק מהרופאים עובדים איתנו בתוך מרכז ה-AI. אלגוריתמאים חזקים יש לנו 15 שנות ניסיון לאלגוריתמאי חזק, יהיה מאוד קשה לפתח את המיומנות הזו במקביל למיומנות של רופא. יש פה עולם מולטי דיסציפלינרי שנבנה וגם כשמסתכלים על זה בתוך צוות. כשאנחנו מגייסים למערך ה-AI בונים צוותים שמורכבים מכל מני מגוון של יכולות. יכול להיות רופא או אחות שהם סופר טקים ויכול להיות פרסונה שדווקא הצד הרגשי אנושי שלה מאוד חזק. אנחנו רוצים שלכולם יהיה בייס ליין אחיד גם בהכשרה האקדמית וגם בשטח, לאפשר לאנשים לבטא את היכולות שלהם".
אריק קורקוס, מנכ"ל מדטרוניק ישראל, אמר כי כבר היום רובוטיקה רפואית הופכת להיות שילוב של כמה מערכות שמדברות אחת עם השנייה. למשל, המערכת שהיא פיתוח ישראלי - "מזור" - היא מערכת שיודעת לקחת תמונת CT של המטופל לפני הניתוח, ובהכנה שהרופא עושה לפני הניתוח יודעת לתת לו המלצות תוך כדי. חלק מהעתיד הזה קיים כבר היום בשימוש גם בישראל ויש עוד מערכות רובוטיות בתחומים אחרים. העתיד הזה כבר קיים ובשימוש בישראל ובעולם. המערכות האלה עוד יותר משתכללות ונותנות לרופא להתאים למטופל את הטיפול, ולמטופלים - ניתוח שפולשני פחות ועם אחוזי החלמה טובים יותר". לדבריו, הדבר לא יחליף את הרופא המנתח.
מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, התריע מהסכנה שבעזיבת אנשי מקצוע את ישראל. "מיטב אנשינו עוברים הכשרות באירופה ואז חצי מהם לא חוזרים. היום התפרסם דוח ש-150 אלף ישראלים עזבו את הארץ, וזה דבר שחייבים לתת על זה את הדעת, לפתוח עוד הכשרות לרופאים. צריך להיות יצירתיים. בינה מלאכותית זה כלי בחיבור בין ה-AI למערכת וזו גם ההזדמנות של ישראל. יש בעיה בתעשיית הפארמה. לוקח למעלה מ-10 שנים לפתח תרופה, ולמעלה מ-2 מיליארד דולר, ו-90 אחוז מהניסיונות נכשלים. לכן זה אומר שאנחנו לא חוזים מראש אילו תרופות יעבדו, וכאן יש הזדמנות ל-AI. ליצירתיות ולגאונות הישראלית".
טל קרויטורו, מנכ״ל ומייסד, Minerva_xr, אמר כי האתגרים בהכשרת אנשי רפואה הם שהמקצוע הולך והופך מסובך, הדרישות עולות, ותהליכי ההסמכה מתקצרים. ויחד עם זאת אין רגולציה ואין אמצעים ללמד את האנשים האלה ולאמן אותם. הוא אמר כי "זה מה שאנחנו עושים וזה המפתח. אנחנו פוגשים צוות רפואי שמתאמן על המטופל, שמים מסיכה וכל הסביבה הופכת להיות מדומה. שני בתי חולים יכולים להתאמן מרחוק וזה מאפשר לדמות אמצעים מאוד יקרים. הפעם הראשונה שהם עושים פרוצדורה זה על המטופל, ובאמצעות הטכנולוגיה שלנו הם מתאמנים בטכנולוגיית תלת מימד".
