כנס כלכליסט
"לפעמים דווקא אם אתה צעיר ושמרן, זה יכול להיות סיכון גדול יותר"
כך אמרה ד"ר אירה סובל, מייסדת Longevity Academy ומומחית לכלכלת אריכות חיים, בפאנל שנערך במסגרת כנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל. יוצרת התוכן הפיננסי חן גל אמרה: "הדור שלנו רוצה לפרוש מוקדם, לגדל ילדים, לטייל בעולם ולחיות טוב". גיא מני, מנהל השקעות ראשי במיטב גמל ופנסיה: "התוחלת הכי גבוהה לאורך זמן היא באפיקים מנייתיים"
"כשתוחלת החיים עולה, צריך לחשוב מחדש על המושגים סיכון ושמרנות. לפעמים דווקא אם אתה צעיר ושמרן, זה יכול להיות סיכון גדול יותר", כך אמרה ד"ר אירה סובל, מייסדת Longevity Academy ומומחית לכלכלת אריכות חיים, בפאנל שנערך במסגרת כנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל בהנחיית אלמוג עזר. בפאנל השתתפו גם ירון שמאי, מנהל חיסכון ארוך טווח, סיכונים ובריאות במגדל; גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב גמל ופנסיה; וחן גל, יוצרת תוכן פיננסי ומייסדת Investa.
בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים מדברים על השקעות, חיסכון ופרישה מוקדמת. אחת התופעות הבולטות היא המעבר למסלולים מחקי S&P 500 - למי זה באמת מתאים?
ירון שמאי: "ה־S&P 500 מתאים למי שרואה את החיסכון שלו לטווח ארוך. לא צריך לקחת שנה אחת ולהסיק ממנה מה נכון ומה לא נכון. אבל צריך להיות מודעים לכל הסיכונים שגלומים בהשקעה הזאת. הציבור לא תמיד מבין עד הסוף שיש כאן גם חשיפה לדולר, שיכולה לשחוק תשואות או להעצים אותן. זה לא אומר שה־S&P 500 הוא השקעה לא טובה, אבל צריך להבין למה נכנסים".
אז זו עדיין השקעה מומלצת?
שמאי: "אני לא אומר לאף אחד ללכת ל־S&P 500 - אני אומר להתייעץ עם איש מקצוע. זו בהחלט אופציה, אבל לא לקחת את כל הפנסיה ולשים אותה שם. פיזור הוא מהלך נכון יותר".
גיא, יש תפיסה רווחת שלפיה צעירים צריכים להיות כמעט במאה אחוז מניות. זו באמת נוסחה נכונה?
גיא מני: "שוק המניות הוא שוק שאני חושב שלאורך זמן נכון להיות בו. חיסכון ארוך טווח, קרן פנסיה וקרן השתלמות - בסופו של דבר התוחלת הכי גבוהה לאורך זמן היא באפיקים מנייתיים. הבורסה מורכבת מחברות שמנסות לשפר את הרווחיות שלהן כל הזמן, והיום גם הבינה המלאכותית צפויה להגדיל את הפריון. לאורך זמן זה מתורגם לצמיחה ולתשואות. ככל שאתה צעיר יותר, נכון להיות חשוף יותר למניות. לא להתרגש מירידות, אבל גם לא להיכנס לפומו כשהשווקים עולים. הכי חשוב הוא להתמיד לאורך זמן".
ומה לגבי מי שמתקרב לפרישה?
מני: "ככל שמתקרבים לפרישה וצריכים את הכסף, נכון בדרך כלל להוריד בהדרגה את רמת הסיכון. מצד שני, תוחלת החיים עולה משמעותית, ויש גם פנסיונרים שבוחרים להישאר בחשיפה מנייתית אם הם לא זקוקים לכסף באופן מיידי".
אירה, העלייה בתוחלת החיים מחייבת לחשוב מחדש על כל מודל החיסכון?
סובל: "השינויים הדמוגרפיים כל כך גדולים שאנחנו צריכים לשאול שאלות יסוד. המודל הצ'יליאני, שעל בסיסו נבנו מסלולי ההשקעה בישראל, היה נכון מאוד כשהוטמע, אבל המציאות השתנתה. המודל אומר שככל שמתבגרים צריך להוריד סיכון. אבל כשאנשים חיים הרבה יותר שנים, צריך לבחון מחדש האם זה עדיין נכון באותה מידה. לפעמים דווקא אם אתה צעיר ושמרן, זה יכול להיות סיכון גדול יותר. השאלה היא לא רק כמה כסף יש לך היום, אלא כמה שנים הכסף הזה יצטרך לשרת אותך".
מה המשמעות של זה בפועל?
סובל: "אנחנו כבר לא חיים בעולם שבו קודם לומדים, אחר כך עובדים ואז פורשים. אנשים מחליפים קריירות, חוזרים ללמוד, עובדים במודלים שונים. כל תפיסת החיים משתנה. לכן גם עולם החיסכון והפנסיה צריך לפתח שפה חדשה ומוצרים חדשים שמתאימים למציאות של עלייה משמעותית בתוחלת החיים".
חן, יש טענה שדור ה־Z מכיר בעיקר עליות בשווקים ולכן לוקח יותר סיכונים.
חן גל: "אני התחלתי להשקיע ב־2020. הייתה קורונה, אחר כך מלחמות, ובכל פעם אמרו שהולך להיות משבר. אני הרגשתי בעיקר הזדמנויות. קניתי דירה להשקעה, אחר כך אמרו שהנדל"ן יירד, ובסוף המחירים עלו. אני מבינה למה אומרים שהדור שלנו ראה בעיקר עליות, אבל אנחנו גם מתמודדים עם דברים אחרים – יוקר מחיה, קושי לקנות דירה וחוסר ודאות".
איך את רואה את השיח על פרישה מוקדמת?
גל: "מדברים פה הרבה על פרישה. הדור שלנו רוצה לפרוש מוקדם, לגדל ילדים, לטייל בעולם ולחיות טוב. אנחנו עובדים במודל שלא תמיד מרגיש הגיוני. הרצון לפרוש מוקדם הוא לא רק עניין פיננסי, אלא גם רצון לחיות חיים מאוזנים יותר".
אירה, זה בכלל ריאלי?
סובל: "כשצעירים מדברים על פרישה מוקדמת, אני לא בטוחה שהם מתכוונים לשבת בבית ולא לעשות כלום. בעיניי, רובם מתכוונים לעבוד בצורה אחרת. רוב האנשים יצטרכו להמשיך לעבוד גם בגיל מבוגר יותר. לא בהכרח במשרה מלאה, אבל במתכונת כזו או אחרת. אין מספיק זמן לצבור הון שיאפשר לרוב האנשים לפרוש לחלוטין בגיל צעיר".
חן, את מסכימה עם זה?
גל: "אני חושבת שהדור שלנו באמת רוצה לפרוש. לא בגלל שהוא לא רוצה לעשות כלום, אלא בגלל שהוא רוצה לחיות אחרת. לגדל משפחה, לטייל, ליהנות מהחיים ולא רק לעבוד כל הזמן".
ירון, האם ענף החיסכון ערוך למציאות של חיים ארוכים יותר?
שמאי: "אני מסכים שהנושא הזה עדיין לא מקבל מספיק תשומת לב. אנחנו גופים שהתפקיד שלהם הוא לשלם קצבאות לאורך שנים רבות, ובסוף תוחלת החיים היא אחד האתגרים הגדולים ביותר. יש היום הרבה מסלולים עד הפרישה, אבל מעט מאוד מסלולים שמיועדים לתקופה שאחרי הפרישה. רק עכשיו התעשייה מתחילה להתאים את עצמה למציאות הזאת".
כלכליסט חשף לאחרונה את עולם המשפיענים הפיננסיים. יש מי שטוענים שהתמריץ שלהם הוא לייצר עוד צפיות ועוד לקוחות כדי להרוויח יותר.
גל: "אם בסוף המשפיען אמין, לא אומר דברים מסוכנים ומעודד אנשים להשקיע – אין לי בעיה שהוא ירוויח מזה כסף. כל עוד הדברים נכונים ושקופים".
גיא, מיטב הפכה לאחרונה לחברת הגמל הגדולה בישראל. אתם לא חוששים מ'קללת המוביל' שראינו בעבר בענף?
מני: "אנחנו מסתכלים על כל שקל של לקוח כאילו הוא הראשון. הגודל פחות מעניין אותנו. מה שחשוב הוא להמשיך לייצר תשואות, שירות ומקצועיות. חיסכון ארוך טווח מחייב הסתכלות ארוכת טווח, גם בהשקעות סחירות וגם בהשקעות לא סחירות. אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה המקצועית והצנועה ביותר".
מה הסוד שהביא אתכם למקום הראשון?
מני: "בסוף חברה נמדדת לאורך זמן. לא רק בדמי ניהול, אלא גם בתשואות, בשירות, בזמינות וביכולת להתאים את עצמה ללקוחות. אנחנו משקיעים הרבה במחקר ובטכנולוגיה, כולל שילוב של כלי AI, כדי לתת שירות טוב ויעיל יותר".
ולסיום, נדל"ן או שוק ההון?
גל: "אני משקיעה גם בנדל"ן וגם בשוק ההון. אבל מחירי הכניסה לנדל"ן מאוד גבוהים היום. כשיש אלטרנטיבות השקעה נגישות יותר, הרבה צעירים מעדיפים את שוק ההון. בסוף, עבור הרבה אנשים, הכניסה לשוק ההון פשוט אפשרית יותר מהכניסה לשוק הנדל"ן".
