כנס האנרגיה
"קיסטון תבנה לראשונה בישראל דאטה סנטר בתוך תחנת כוח"
את הדברים אמר מנכ"ל קיסטון, נבות בר בכנס האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. עוד הוסיף כי "אנרגיה מתחדשת זה רומנטי אבל זה לא באמת תחליף שיביא לאפס פליטות. הגז כאן בשביל להישאר". הפאנל בו השתתף עסק בהשקעות תשתיות ומדיניות בצומת של קיימות וחדשנות, ובו השתתפו גם ענת ארליך ממקינזי וד"ר ברכה חלף מקרן גרוויטי
"אנרגיה מתחדשת זה רומנטי - אבל זה לא באמת תחליף שיביא לאפס פליטות. הגז כאן בשביל להישאר", אמר מנכ"ל קיסטון, נבות בר בכנס האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. הפאנל בו השתתף עסק בהשקעות תשתיות ומדיניות בצומת של קיימות וחדשנות, ובו השתתפו גם ענת ארליך ממקינזי וד"ר ברכה חלף מקרן גרוויטי
ד"ר חלף למה חשוב להיות מומחה בתחום כשבאים להשקיע בטכנולוגיות שקשורות לאנרגיה?
"הקרנות הכלליות יכולות להשקיע בשלבים המוקדמים, אבל בשביל להשקיע מעבר לכך צריך הבנה של העולם הזה, וההשקעות שלנו מהוות איזשהו בנצ'מרק שמאשר לאלו הכלליות להשקיע מעבר".
"בבואנו לבחון השקעות אנחנו בוחנים את התזמון, הצוות, הטכנולוגיה, וגודל השוק. מבחינת התזמון צריך להבין את עולמות הרגולציה והאם יקדמו את המוצר או יתקעו אותו; מבחינת הצוות אתה צריך להיות משקיע מומחה כדי שהצוותים הטובים ירצו לחפש דווקא אותך ולא שתצטרך לרדוף אחריהם; צריך מומחיות טכנולוגית כדי להבין מה מתאים להשקעה ולמשך ההשקעה; וגם כדי להבין מהו גודל השוק הפוטנציאלי של כל מוצר נדרשת היכרות ומומחיות".
נבות בר כיצד ניתן להבטיח בישראל מספיק אנרגיה עבור דאטה סנטרים בעולם שבו ה-AI צורך הרבה חשמל?
"המהירות שדאטה סנטרס זקוקים לחשמל היא עצומה והצריכה גדלה בקצב. לעומתה, פיתוח תחנת כוח היא מהלך איטי שלוקח שנים, וגם בלי הדאטה סנטרס יש מצוקת חשמל בגלל גידול האוכלוסייה".
"לכן, חייבים להגיב למהפכת ה-AI ומהר, כיוון שהרבה מדי מונח על הכף וצריך לתפוס את הגל הזה לפני שהוא בורח למקומות אחרים".
"ראינו שכאשר המדינה רוצה להוריד חסמים היא גם יכולה, היא עשתה זאת בעולמות המים, ועכשיו צריך בעולם החשמל. כל הפעמונים מצלצלים והדרך לשחרר את המצוקה היא להוריד חסמים מצד הרגולציה. אם המדינה לא תגיב מהר אנחנו נגיע למצבים שבהם היא תצטרך להחליט ולתעדף לאן החשמל הולך".
"אצלנו בקיסטון, בתחנת הכוח IPM אנחנו עומדים להקים דאטה סנטר בתוך התחנה. זה ניצול של המשאב הקיים. עשינו מימון מחדש לתחנה ושחררנו את כל המגבלות שהיו ברישיון ועכשיו אנחנו יכולים לשנות את תמהיל הלקוחות ולשרת דאטה סנטרים במקום למכור רק למערכת".
האם אנרגיה מתחדשת תוכל להחליף את זו הקונבנציונלית?
לפי נבות, "האנרגיה המתחדשת לא קרובה להחליף את האנרגיה הקונבנציונלית. משאבי הקרקע שנדרשים לשם כך הם לא ריאלים במדינה כל כך קטנה".
ענת, כיום מוטמעות רק 10% מהטכנולוגיות שנדרשות על מנת להגיע לאפס פליטות. מה האתגרים הקיימים בהגעה להטמעה מלאה?
"כדי לאפס פליטות צריך למכור עוד מיליארד מכוניות חשמליות ולהכפיל את ייצור החשמל פי חמש. יש אתגרים בכך מבחינת הון ומבחינה גיאופוליטית. כשהאתגר הוא גם טכנולוגי. יש טכנולוגיות שמואצות כמו אנרגיה סולארית ומכוניות חשמליות. אבל יש עוד הרבה טכנולוגיות שעדיין לא מתקדמות, למשל ייצור ירוק של מימן, או חשמול תעשיות מזהמות שנמצא רק בתחילתו. מעבר לכך, יש גם אתגרי מערכת. רשת החשמל מוגבלת וכדי לחבר את מקורות האנרגיה המתחדשים צריך להגדיל את מערכת ההולכה והחלוקה פי שלוש מבחינה גלובלית. כיוון שבמצב הקיים בארה"ב למשל ממוצע החיבור לרשת עומד על חמש שנים".
ד"ר חלף הוסיפה כי "אתגר הרשת הוא האתגר הכי גדול. מעבר לזה הפיזי יש גם אתגר רגולטורי ופיננסי. בישראל יש רק חברה אחת שאחראית על הרשת ואת החברה הזאת הטכנולוגיות החדשות פחות מעניינות. כך שצריך ליצור לה תמריצים או להכניס מתחרים. אתגר אחר הוא לאתר את הפרויקטים הכי בשלים כדי לקדם דווקא את החיבור שלהם לרשת על פני אחרים".
ענת הגיבה: "רשת חשמל היא מונופול טבעי בכל העולם, כך שלהכניס תחרות זה לאו דווקא הפתרון במדינה קטנה כמו אצלנו. דווקא במדינות שבהן הרשת מפוצלת יש אתגרים של מימון".
האם יש היתכנות להגיע לאפס פליטות עד 2050?
בעוד ד"ר חלף וענת ממקינזי שמרו על אופטימיות זהירה, נבות מקיסטון השיב: "אני אהיה ריאלי ולא פסימי. הדרך היחידה היא אנרגיה גרעינית ובישראל זה לא יקרה. אנרגיה מתחדשת זה רומנטי אבל זה לא באמת תחליף שיביא לאפס פליטות. הגז כאן בשביל להישאר".
