כנס עתיד התעשייה
פרופ' יעקובוב: "עלינו להגדיל את מספר המהנדסים פי שניים"
"אנו המוסד היחיד שמציג מדי שנה גידול של 6% עד 8% במספר הסטודנטים. יש כמובן ירידה בעקבות AI במדעי המחשב, אך אנו חווים גידול במגמות הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, זה הישג חשוב", כך לדברי פרופ' אדוארד יעקובוב נשיא HIT, המכון הטכנולוגי חולון בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון
"המכון הטכנולוגי חולון מכשיר סטודנטים רבים בתחומי הנדסת החשמל והאלקטרוניקה, מאז 1969. מקימי מחלקת האלקטרוניקה בתעשייה האווירית הם אנשינו", כך פתח את דבריו פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT, המכון הטכנולוגי חולון, בשיחה עם כתב כלכליסט שחר אילן בכנס עתיד התעשייה בישראל. לדבריו, "אנו מקבלים מדי שנה מאות סטודנטים במדעי מחשב, הנדסת תעשייה וניהול וטכנולוגיה, הפקולטה לעיצוב, ותחומים נוספים, כמו גם טכנולוגיות למידה המקדמות תעשייה וגם התוכנית לדאטא סאיינס ורפואה טכנולוגית. אחרי הכל בתי חולים הם מורכבים ומסובכים ונושא ההכשרה חשוב".
לדברי יעקובוב, "לדעתי אנו המוסד היחיד שמדי שנה מציג גידול של שישה עד שמונה אחוזים במספר הסטודנטים. יש כמובן ירידה בעקבות AI וג'וניורים במדעי המחשב, אך אנו חווים גידול במגמות הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, זה הישג חשוב. סך הכול מספר הסטודנטים עולה אצלנו וזה נושא קריטי למדינה. המלחמה הוכיחה לנו מהם אתגרים לא פשוטים אך עלינו להסתכל קדימה, לעוד ארבע שנים ולחשוב כבר כעת על הכלים המודרניים שיצילו חיילים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, עלינו להימנע מסיכון ילדינו באמצעות הטכנולוגיה ואלה אתגרים שהאקדמיה צריכה למצוא להם פתרון.
יש מספיק סטודנטים להנדסה?
"אצלנו יש מספיק סטודנטים, אך אני קראתי לאחרונה ראיון המשווה בינינו ובין איראן. באיראן יש יחס גדול פי ארבעה מאיתנו במספר התלמידים שלומדים להיות מהנדסים. עלינו להגדיל את מספר המהנדסים פי שניים".
האם הסטודנטים חוששים שלא ימצאו עבודה?
"משבר הג'וניורים הוא דוגמה. משברים היו וגם יהיו. בשנת 2000 היתה ירידה דרמטית והיה משבר, כי בארה"ב החליטו להביא 300 אלף מתכנתים מהודו אבל אז התברר שיש רמות שונות של מתכנתים. הגיע מכשיר חדש, בינה מלאכותית, היתרון שלנו הוא שאנו מלמדים את הסטודנטים להיות אלגומטריסטים, את אלה בינה מלאכותית לא יכולה להחליף. התעשייה מתפתחת כל הזמן, תלמידינו יהיו מנתחי מערכות וכל מי שיודע לשלב בין בינה מלאכותית לאנושית יהיה על הסוס".
האם AI יבטל את המהנדס?
"אנו בעידן AI ג'נרטיבי, שמבוסס על עיבוד סטטיסטיקות עבר, כאן שילוב הבינה האנושית והמלאכותית הוא המפתח להצלחה. כאשר הופיע המחשב אמרו שלא צריך אנשים שיודעים חשבון, והנה בהחלט צריך. אבל כן חשוב לדעת מהם האתגרים שעלינו להתמקד בהם. עלינו לתת לסטודנט שלנו יכולת להתמודד".
אילו אתגרים AI מציב למוסד אקדמי?
"השינוי מתחיל בתיכון. ואחר כך לכל אחד יש מקום. אני משוכנע שמערכת ההשכלה הגבוהה היא מנוע צמיחה שיאפשר לנו להיות מדינה חזקה. AI הוא השותף שלנו, הידיד שלנו. כיום אנשים רואים את הסמארטפון יותר משהם רואים את משפחתם ועלינו ללמוד את המערכות האלה, להכניס אותן לתוכניות הלימוד, כדי שנוכל להתמודד עם בעיות אמיתיות".
הבינה המלאכותית יוצרת התנגשות בין טכנולוגיה ומשבר האנרגיה, כיצד אתה רואה את הדברים?
"יש שימוש בדאטא סטנרים, החדשות האופטימיות הן שאצלנו בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה יש גידול. אנו עובדים על הקמת מכון מחקר אגירת אנרגיה עם חברת החשמל. עלינו להבין כיצד ניתן מענה לבעיות אמיתיות. חשוב מאוד לשפר את מה שקורה באקדמיה. אם אנו רוצים שבוגרינו יעבדו, עלינו לוודא שהמרצה יהיה בחזית הטכנולוגיה. עלינו לאתר מספר מוסדות להשכלה גבוהה, להגדירם כמוסדות ישומיים, לעודד אותם לעבוד למען התעשייה, להביא אנשי תעשיה לאקדמיה כמנחי פרויקטים וללמד את הסטודנטים מהו העולם האמיתי. אלה אתגרים שעבורם עלינו להתקדם, לזנק. חובה עלינו לפרוץ. אנו במכון רואים את משימתנו כחובה לחזק את מדינת ישראל, את התעשייה ואת כוחות הביטחון".
מה זו אוניברסיטה יישומית?
"כל אוניברסיטה היא מקור גאווה למדינה. ייעוד האוניברסיטה הוא אקדמיה קלאסית, להכשיר דוקטורים וכו'. לפני 25 שנה התקבלה החלטה להקים מוסדות אקדמיים להוראה, אבל יש לשלב מחקר בקרב הסגל והמרצים. כיום יש לכך אוזן קשבת, כי הגיע הזמן לחשוב על שינוי. יש לשלב אנשי תעשיה בפרויקטים, למשוך את הסטודנטים. חלומי הוא שכאן בקמפוס יוקמו ביניינים לתעשייה, ביחד עם התעשייה, כי רק כך יהיה אפשר לחזק את התעשיה ואת מערכות הביטחון".
האקדמיה מפיקה מספיק מהקשר עם התעשייה?
"גם באוניברסיטאות יש מגמה של להגדיל מעורבות, תפקיד מערכת ההשכלה הגבוהה הוא לתת מענה ראוי. לדוגמה, אנשים בפקקים בגלל שאין מהנדסי כבישים. המל"ג עושה עבודה מצוינת מאז 1958 אך הזמן עשה את שלו. יש לחשוב יד ביד ולפתור את בעיות הביורורטיה. לחשוב מהן תוכניות הלימוד הרלוונטיות. אנחנו מעדכנים תוכניות לימוד, אנו דואגים שסטודנטים ייצאו משערינו עם שני פרויקטים לתעשייה, כדי שיהיה להם ניסיון ואז נושא הג'וניורים לא יעלה. התעשייה והממשלה חייבים לפתור את הדברים האלה כי האתגרים מאוד מורכבים".
עוד כמה שנים נהיה במהפכת המיחשוב הקוואנטי, מה האתגרים שהיא טומנת?
"אנו הגשנו כבר תוכנית בנושא למל"ג, זו מהפכה שלא היתה כמוה. מהירות המחשבים תזנק, זו האבולוציה של האנושות. ניוטון פיתח תורה מתמטית של הנדסת מכונות ואז הופיעו מהנדסי מכונות. פאראדיי חקר את החשמל ואז הגיעו מהנדסי חשמל. אוטוטו יופיעו מקצועות חדשים בעקבות ה-AI ואנו נעבור את השינוי".
