מפת הכסף
"האסון האמיתי זה לא לעשות כלום עם הכסף, פיקדון עדיף"
מירב אוליאל מבנק ירושלים הסבירה על העדיפות של פיקדונות על פני מכשירים פיננסיים אחרים. יו"ר CBSTech ענת גואטה סיפרה על התחזקות הקרנות הכספיות והשתכללות הרגולציה בתחום
המשתתפים בפאנל בנושא עולם הפיקדונות דנו בין השאר בניהול נזילות ומיקסום רווחים בסביבת אינפלציה משתנה. בפאנל התארחו ענת גואטה, שותפה ויו״ר CBSTech, לשעבר יו"ר רשות ני"ע, מירב אוליאל, מנהלת מחלקת נכסי לקוחות, בנק ירושלים, ואיתי גל, מתכנן פיננסי. את הדיון הנחה אלמוג עזר מכלכליסט.
מדוע צריכים להתחיל לחסוך בפיקדונות, אם בשנים האחרונות אומרים שהפיקדון הוא אסון?
אוליאל: "אני לא מסכימה. מעבר לזה שפיקדון הוא הבחירה היותר נכונה וחכמה, הוא גם האלטרנטיבה הנכונה והטובה יותר. אמירות כמו 'פיקדון הוא אסון' מייצרות אצל הציבור תחושת קיבעון ובסוף זה גורם לנו לא לעשות כלום, וזה האסון האמיתי. יש פיקדונות שנותנים תשואה ריאלית טובה וזה תמיד עדיף מלא לעשות כלום".
גל: "אנחנו צריכים לדעת לנהל את הנזילות שלנו נכון. אם אנחנו רוצים לקנות רכב או דירה וצריכים כרית ביטחון, אז כדאי לשים את זה באפיק סולידי ופיקדון היום הוא אלטרנטיבה די טובה. אני רואה מגמה שהפיקדונות נהיים יותר רלבנטיים היום".
ענת גואטה, שותפה ויו"ר CBSTech: "ככל שיעבור הזמן, המרכיב של קרנות כספיות בסך ניהול הפיקדונות יגדל והן יממשו את הפוטנציאל שלהן"
ענת, כיהנת כיו"ר רשות ניירות ערך, שהיא גם המפקחת על הקרנות הכספיות שהגיעו לשווי של מעל 150 מיליארד שקל והרשות רואה בהן היום הצלחה אדירה ומותג חזק. האם זה באמת מימש את הפוטנציאל לעומת הפיקדונות?
גואטה: "אנחנו בתחילת הדרך, שינויים טבעם שיש להם אבולוציה משל עצמם. עולם הפיקדונות הוא עולם בנקאי ולכן הכוח של הבנקים בא לידי ביטוי במלוא עוצמתו. יש הבדל מהותי בין קרן כספית לפיקדון. קרן כספית מנהלת את הקרן עבור הלקוח ומייצרת עבורו בכל נקודה תשואה גבוהה יותר בדמי ניהול אפסיים. בעולם הבנקאי המוטיבציה של הבנק היא לשלם ריבית נמוכה על פיקדון, כי זו עלות ההון והלקוח הוא ספק. לכן אנחנו עדיין צריכים לנהל מו"מ על ריבית הפיקדון שלנו מול הבנקאי, מה שלא קיים בעולם הקרנות הכספיות. בדקתי את הוצאות הריבית שיש כרגע בכל הבנקים בפיקדון ללא עו"ש - מוצר יפה של בנק ירושלים - ואפשר לראות שכמעט כל הבנקים מציעים אותו. אני חושבת שככל שיעבור הזמן המרכיב של קרנות כספיות בסך ניהול הפיקדונות ייגדל, זה מוצר עם פוטנציאל מאוד גדול, ואין לי ספק שגם האסדרה בתחום הזה תשתכלל, כך שבסופו של דבר הבנקים יצטרכו להציע קרן כספית ללקוח כשמציעים לו פיקדון".
מירב, רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצה וזה נובע מכך שהריבית על הפיקדונות אינה מספקת, אז למה לשכנע אותנו לשים כסף על פיקדון בנקאי?
אוליאל: "הקרנות הכספיות הצליחו לגרום לציבור גדול של אנשים שהיה משאיר חלק גדול מהכסף שלו בשוק ההון בעו"ש להיכנס לשוק ההון, וזו הצלחה מסחררת של הרשות. רק שזו לא תמיד היתה החלטה נכונה. לגבי קבוצת הריכוז, רשות התחרות ראתה את הכוח העצום שיש לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות עלינו כצרכנים. כתוצאה מכך אנחנו קצת לקוחות שבויים שלא בודקים מה אנחנו יכולים לקבל במקום אחר, כי המחשבה להעביר את כל הפעילות הבנקאית למקום אחר קשה. הבנקים ניצלו את כוחם אל מול הציבור. זה מצריך מאיתנו הצרכנים לבדוק אם יש מישהו אחר שיכול לתת תנאים טובים יותר. יש לנו באתר כרגע לכולם פיקדון בריבית בנק ישראל זמין למשיכה בהתראה של 35 ימים. רשות התחרות גם שמה דגש על זה. כשהיא הסתכלה על חמשת הבנקים הגדולים והשוותה אותם לבנק ירושלים, היא הדגישה את השקיפות, הנוחות והקלות וזה מה שמנסים לעשות גם במערכת הבנקאית ואני מאוד מקווה שזה יעזור. אבל זה לא מוריד את האחריות של הצרכנים לבדוק ולהתעניין בעוד מקומות".
ענת, האם השוק הזה מפוקח או סובל מרגולציה מקלה מדי?
גואטה: "רשות התחרות עשתה מהלך אמיץ. אצלנו הרשות לתחרות מפקחת על כל היבטי התחרות ואין רגולטור ייעודי שאמור לפקח על תחרות במגרש הפיננסי כמו באירופה. הרשות לניירות ערך לקחה את החופש באומץ לדבר על נושא התחרות בשוק הפיננסי כבר בסוף 2018 ואני חושבת שזו הסיבה שבגללה היא הפכה להיות לרגולטור המוביל והיחיד של ענף הפינטק בישראל, ולא היה מנוס מהצעד הזה".
