סגור
כנס עתיד התעשייה בישראל HIT - פרופ' יואב שוהם
(צילום: יריב כץ, צילום ושידור: Streame)
כנס עתיד התעשייה

"אנו הולכים לעתיד של ארגון היברידי עם עובדים בשר ודם וגם עובדים דיגיטליים"

כך לדברי פרופ' יואב שוהם, מייסד ומנכ"ל משותף AI21 Labs בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון. לדעתו, למרות סוכני ה-AI, ייקח עוד זמן עד שכולנו נהיה מונעים על ידי בינה מלאכותית. "95% מהפרויקטים ב-AI נכשלים", אמר

"הייתי פרופסור בארה"ב במשך שנים רבות, שבתי לישראל והקמנו את AI 21, חברה הקיימת שבע שנים", כך פתח את דבריו יואב שוהם, מייסד ומנכ"ל משותף AI21 Labs; וראש הוועדה המדעית, התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון. לדבריו, "בשעתו הצגנו עוזר כתיבה משלנו, אך עולם הטכנולוגיה מתקדם בקצב אדיר. לנו יש משפחה חדשה של מודלים והיא יעילה להפליא, כי המיקוד העסקי שלנו הוא ב-Enterprise".
עוד אמר שוהם, "ברצוני לדבר על איך אני רואה את הארגון אשר עוסק בבינה המלאכותית. אחרי הכול, קשה לחזות דברים. בתחילת המאה ה-20 היתה תפיסה כזו, שלכל אדם יהיה למשל כדור פורח אישי וכך נגיע ממקום למקום, כי כך היה הניבוי אז. אבל כיום יש דברים כה רבים אשר עומדים לפתחנו. כיום הבינה המלאכותית שרובנו מכירים היא מאוד מערבת, מאוד מייצרת מעורבות. כשקונים מוצר בחנות, למשל, אומרים תודה והולכים. וזה קורה תוך שניות. אבל אנו מגיעים אל עולם סוכני ה- AI, מה שנקרא AI AGENTS, יש לנו תהליכים מורכבים ש- AI מוביל אותם וכך AI נהיה יותר משותף לעסקה, הוא נהיה עוד עובד בארגון. זה המסר, אנו הולכים לעתיד של ארגון היברידי, שיש בו עובדים בשר ודם וגם עובדים דיגיטליים".
"לאנשים מסוימים ההטמעה של AI אומנם נראית כמו מדע בידיוני אבל זה לא רחוק. אם אנו הולכים למשל לשימוש ב-ZOOM, כבר כיום ניתן לדבר עם זום, באמצעות הסייען של זום. כלומר לעשות יותר מלדבר, וגם לקבל תמליל. כיום כבר לא חושבים יותר על דברים כאלה ככלי פאסיבי שמפעילים אלא כסייען, כעוזר, וזה העתיד שאליו אנו הולכים. אבל חשוב לדעת, החזון הוא כמובן מאוד מסעיר, אני מאמין שיש כאן אפשרות להזניק את הפרודוקטיביות שלנו כאנשים, כארגונים, למקד אותנו במה שיצירתי, במה שבו מותר האדם מן המכונה".
האם המשמעות היא שבקרוב כולנו נהיה מונעי AI? שוהם טוען שלא כל כך מהר. לדבריו: "למרות עוזרים כאלה, זה לא יקרה כל כך מהר, כי יש מכשולים בדרך. עד לפני ארבע או שש שנים לא יכולת לעניין את ה-Enterprise במעבר ל-AI, כיום כמובן יש היפוך פאזה, אין ארגון אחד שאינו ממוקד ב-AI. יש המון פרויקטים ב-Enterprise ועדיין המרחק בין פרויקטים להשמה הוא גדול מאוד. לפני כחודשיים פורסם מחקר של MIT הקובע כי 95% מהפרויקטים ב-AI נכשלים. לאחרונה אנו רואים שיש סוג של מעורבות של מבוגר אחראי, כלומר עולה השאלה האם פרויקט למשל יצליח".
מדוע שיעור ההצלחה אינו אבסולוטי? לדברי שוהם התשובה תלויה בשיעור ההצלחה של השימוש ב-AI ואופי השימוש: "יש בעיה של אמינות, כי מודלי השפה הם נהדרים - עד שהם לא. וכאשר הם טועים, זה משמעותי. אם אתה סטודנט שטועה חמישה אחוז מהזמן, ניחא. אבל אם אתה רופא, זה לא יעבוד. וזו בעיקר בעיה כשיש לנו תהליכים שהם רב שלביים. וזה משהו שעלינו, הטכנולוגים, לפתור. ובנוסף יש בעיה של הארגונים. ראשית, כולם מדברים על כך שהמוצר שפותח יענה על צורך השוק, אבל מעבר לכך יש את תפקידו של מנהל המוצר. תפקידו של מנהל המוצר הוא לקחת טכנולוגיה קיימת ולהבין את צרכי השוק ולבצע חיבור, זה תפקיד מאתגר וכעת זה חשוב וקשה כי הטכנולוגיה משתנה בקצב גדול. האתגר של מי שמייצר אפליקציות על בסיס תשתית כמו שאנו בונים הוא לפצות על החסרונות. בנוסף, יש אתגר להנהלת החברה. להיות חברה שמתאימה עצמה למציאות משתנה. כמו נטפליקס שהחלה כחברה ששולחת די וי די ללקוחותיה והיום היא חברת הפקות. החוכמה היא לדעת להשתנות".